על פריחת החצבים בשמורת נאות קדומים ועל החצב כחזאי גשם

בשמורת נאות קדומים פריחת החצבים כבר בשיאה. כמדי שנה לאט לאט מתכסה השמורה היפהפה השוכנת באזור מודיעין בשרביטים לבנים וארוכים עטויי פרחים לבנים קטנים

פריחת החצב היא סימן לאופטימיות לאוהבי הקרירות וסימן עצוב משהו לאוהבי החום והקיץ. ולא משנה למי מהשניים שייכים העובדות בשטח מראות שהחצב פורח ומבשר את בוא הסתיו

אצל המצרים הקדמונים נקרא הצמח בשם 'עין סית' האל המתנגד לאל השמש. החצב נקרא כך כי הוא פורח באותו רגע שהשמש כבר אינה בשיא עוזה, והוא מסמל,איפוא, את תחילת הסתיו.

פריחת החצב כמנבאת שנה גשומה או שנת בצורת

מאז ומעולם סימן החצב לעובדי האדמה האם תהיה שנה גשומה או לא וכבר בימים עברו נתנו החכמים בהם סימנים:

תיאופרסטוס (Hist. plant. VII 13 6 )ׂמציין כי ליהודים החצב היה סימן לגשמים. לחצב שלוש הפרחות וכל אחת סימן לשלב חקלאי בשנה: ראשונה זריעת חורף, שנייה-זריעת אביב שלישית-יבולי קיץ . ײכיון שהיה צופה וראה עשן המערכה עולה לדרום, היה יודע שבדרום שובע, וכן לצפון, וכן למערב, וכן למזרח, כלפי רקיע, היה יודע שכל העולם שובע" (מדרש תנחומא (בובר) פרשת אחרי מות סימן ד)

בהרי אפרים מחלקים את התפרחת לשניים: אם פורח יפה החלק התחתון, סימן לתבואת חורף טובה ואם החלק העליון, טוב לתבואות הקיץ. היו סימנים שהיו קשורים לכמות הפירות, או הזדקפות קנה התפרחת, או לחילופין התכופפות והזדקפות.

גם בימינו בקרב הערבים תושבי הארץ משתמשים בחצב לצורכי חיזוי גשם: אם פריחתו מוקדמת בעונה, בראשית חודש אוגוסט, או אם יש שפע של פריחה זהו סימן לשנה גשומה העתידה לבוא. אך אם הפריחה מאוחרת, או חלילה יש מעט פריחה סימן בדוק הוא שתהיה שנת בצורת