חשופים. יחצ
חשופים. יחצ
הודעה לעיתונות

"חשופים": החוג לעיצוב של המכללה למינהל מציג את המבנים הברוטליסטי​ים של ת"א בתערוכה חדשה החל ב 6/2

"חשופים":
החוג לעיצוב של המסלול האקדמי המכללה למינהל מציג את המבנים הברוטליסטיים של תל אביב בתערוכה חדשה
מי מאיתנו לא מכיר את בית אל על, בניין השופרסל והכניסה לצוותא בתל אביב?! כל אותם בניינים אפורים שבנויים מבטון חשוף?! התערוכה תציג סרטונים, תיעוד חזותי וניתוח של המבנים הללו שנעשו ע"י סטודנטים לעיצוב מהמכללה למינהל

פתיחה: יום ה' 6.2.2014 בשעה 20:00 נעילה: 27.2.2014
הגלריה בבית האדריכל, רחוב המגדלור 15 יפו

תשאלו אדריכלים מה הם חושבים על המבנים הברוטליסטיים של תל אביב - מבט נוסטלגי יעלה על פניהם וכמעט כל אחד מהם ישיב: הלוואי ויכולתי לגור במבנה כזה! תשאלו אזרחים, דיירי ערים, מהם חושבים על המבנים - הם ישיבו בחזרה המבנים האפורים המאיימים האלה?! תשאלו יזמים והעיניים שלהם מיד ינצצו - מבנה גדול על מגרש ענק ללא הגבלות שימור, הנה כך צומח מגדל חדש!

החוג לעיצוב של המסלול האקדמי המכללה למינהל משיק תערוכה חדשה בשם "חשופים". במסגרת התערוכה, יציגו סטודנטים מהסדנאות לאוצרות ולשימור, שמונה מבנים מסוף שנות ה 50-70 שנבנו בסגנון בורטליסטי בתל אביב. התערוכה מסכמת מחקר שערכו הסטודנטים, בשיטות שונות, סביב המבנים הללו. הם בחנו מהו כוח המשיכה העכשווי שלהם עבור תושבי העיר, עבור יזמים ועבור הרשויות, איזה שינוי עברו המבנים במהלך השנים? והאם מעריכים את המורשת האדריכלית הזאת או מסתייגים ממנה?. התערוכה תציע תיעוד חזותי, סרטונים וניתוח של המבנים הללו.

המונח "חשופים" מתייחס קודם כל אל הפואטיקה של הסגנון וחומר הבניה של המבנים. מספר מבנים בתערוכה,הם מבנים ברוטליסטיים שבנויים מבטון חשוף,ואחרים הם מבנים פונקציונאליים ותכליתיים שאינם מחופים בחומרי גמר יוקרתיים. בנוסף להיבט הצורני, המונח חשופים מתייחס למפגש החשוף והדינמי בין המבנים לבין כוחות השוק, הדיירים, והמשתמשים: שוכרים,סוחרים וקהל מבקרים

המבנים בתערוכה נבנו לאורך צירים מרכזיים בעיר, מרביתם תוכננו על ידי אדריכלים מובילים בישראל. רובם לא הפכו לאייקונים אדריכליים מבודדים, אלא הם משתלבים במרחב אורבני סואן, מהם עשוי הגרעין ההיסטורי של העירוניות התל-אביבית. למבנים מגוון שימושים: משרדים משולבים עם מסחר (בית יכין) תרבות משולבת עם מסחר ועם מגורים בתוך רצף הרחוב העירוני (לונדון מינסטור, מבנה תיאטרון בית לסין); כל אלו ללא יצירת מתחמים ייעודיים סגורים.

המבנים עברו במהלך השנים התאמה לצרכים משתנים, בדרך כלל ביוזמת השוק: מבנים שהוקמו כמבני ציבור או בעבור חברות ציבוריות כמו למשל בבית הסוכנות ובית יכין , שבהם משכירים יחידות משרד קטנות לחברות מן המגזר הפרטי. מבני מלאכה בעלי אופי גולמי, כמו קריית המלאכה וקבוץ גלויות 45, משנים ייעודם ומשכירים יחידות סטודיו קטנות לאמנים. לצד חיות עירונית זאת, למבנים יש גם צדדים אפלים יותר והחמצות אדריכליות, ומרחביהם הופכים לעיתים למשכן של פעילות עבריינית..

הסטודנטים בחנו האם המבנים עומדים במבחן הזמן. הם מיפו את המבנים וערכו בהם ביקורים אינטואיטיביים ולא שיגרתיים. הם מציגים בתערוכה תיעוד וניתוח חזותי של ההקשר העירוני של

המבנים, וסרטוני מעקב אחר משתמשים במבנים. הסטודנטים ראיינו שוכרים ועובדים בבניינים ובקשו מהם לשרטט מפות המתארות את ההתנסות היומיומית שלהם במבנים. מהשיחות עם שוכרי משרדים וחללי סטודיו ועם עובדים המבלים בהם את מרבית שעות העבודה שלהם עולה כי גם למלצרית בקפה ולשומר בכניסה לבית הסוכנות יש עמדה ביחס לאדריכלות הבניין.

לצד תיעוד יתרונותיהם האדריכליים והעירוניים של המבנים מוצגים בתערוכה, בסדרת תצלומים וסרטונים, צדדים מוזנחים ומאיימים של המבנים: גישה לא מזמינה לאולם צוותא; חלל מסחרי מוזנח בפסאז' הוד לשעבר, בבית-לסין; ורחבה נטושה הצופה על רחוב בן יהודה מעל מבנה השופרסל, שמחמיצה הזדמנות יוצאת דופן להשקיף על הרחוב המסחרי ממפלס ביניים.שני מבני מלאכה במקורם שהפכו לחללי סטודיו ותצוגה, בקריית המלאכה וברחוב קבוץ גלויות.

התערוכה תתבונן בתהליכים שעוברים מבני ציבור מסחר ומשרדים במהלך עשרות שנים, בשינויים שנערכים ע"י דיירי המבנים, ע"י שוכרי המשרדים והחנויות וע"י הציבור, ובשינויים שמתרחשים ע"י כוחות השוק באמצעות חברות בניה ובעידוד הרשויות. ראיונות עם דיירים ומשתמשים יתעדו מה חושבים הדיירים על מבני הבטון החשופים? כיצד מתאימים הדיירים השונים את האדריכלות שהיא לעיתים נוקשה לצרכיהם האישיים? האם הם מעריכים את המורשת האדריכלית של המבנים או מסתייגים ממנה? עבודות אחרות יציגו תהליכי ההתרוקנות, התחלפות הדיירים, תוספות הבניה והפלישות הלא חוקיות למבנים. בנוסף יוצגו פרויקטים יזמיים שבהם חברות בניה מחדשות ומשביחות את המבנים.

אדר' שלי כהן – מנחת הקורס ויוזמת התערוכה: "התערוכה תתבונן בתהליכים שעוברים מבני ציבור מסחר ומשרדים במהלך עשרות שנים, בשינויים שנערכים ע"י דיירי המבנים, ע"י שוכרי המשרדים והחנויות וע"י הציבור, ובשינויים שמתרחשים ע"י כוחות השוק באמצעות חברות בניה ובעידוד הרשויות. ראיונות עם דיירים ומשתמשים יתעדו מה חושבים הדיירים על מבני הבטון החשופים? כיצד מתאימים הדיירים השונים את האדריכלות שהיא לעיתים נוקשה לצרכיהם האישיים? האם הם מעריכים את המורשת האדריכלית של המבנים או מסתייגים ממנה? עבודות אחרות יציגו תהליכי ההתרוקנות, התחלפות הדיירים, תוספות הבניה והפלישות הלא חוקיות למבנים. בנוסף יוצגו פרויקטים יזמיים שבהם חברות בניה מחדשות ומשביחות את המבנים.

כרמלה יעקובי וולק – ראש החוג לעיצוב: "כשבוחנים את הסוגיה של מבני שנות ה- 60-70 דרך נקודת מבט של פנים המבנים, מגלים את מערכת השימושים הנוצרת בתהליכים מלמטה-למעלה והמייצרת מודלים אזרחיים פעילים. המבנים האלה מייצרים מחזורי חיים המותאמים לזמן ולמקום, לדוגמא: מבנה של מוסד הסתדרותי להשכרה של משרדים בגדלים קטנים וע"י כך פיתוח אפשרויות לעסקים קטנים. התערוכה, מבחינת הדיסציפלינה של עיצוב פנים, היא פלטפורמה ביקורתית הבוחנת כיצד אסטרטגיות לשימוש מחודש במבנים עירוניים צריכות לייצג את העיר, את משתמשיה, את המהלכים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים".

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- המסלול האקדמי המכללה למינהל.