מפרסם: מכון ויצמן למדע
תאריך: 18/08/2014 14:43
נושא:
הודעה לעיתונות

מדעני מכון ויצמן למדע יצרו מערכת מלאכותית, המחקה את פעילות התא

הסופר האנגלי צ'רלס קיילב קולטון אמר כי "חיקוי הוא הצורה הכנה ביותר של מחמאה", אבל אין זה אומר שמדובר בפעולה פשוטה, בייחוד כאשר מדובר בהעתקת הרשתות התאיות ויחסי הגומלין המולקולריים המתחוללים בתא חי. במחקר שהתפרסם בכתב-העת המדעי Science, מראים מדעני מכון ויצמן למדע כיצד יצרו מערכת תאית מלאכותית, המסוגלת לחקות את התהליך הטבעי של בניית חלבונים. הישג זה עשוי להעמיק את הבנתנו בתהליכים ביולוגיים פשוטים בקנה מידה גדול יותר, וייתכן שבעתיד אף יסלול את הדרך לשליטה בתהליך הבנייה של חלבונים טבעיים וחלבונים סינתטיים.

תלמידי המחקר אייל קרצברון ואלכסנדרה טייר, במעבדתו של פרופ' רועי בר-זיו מהמחלקה לחומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם פרופ' וינסנט נוארו מאוניברסיטת מינסוטה, תיכננו את המערכת, שמורכבת ממספר רב של תאים קטנים. תאים אלה – כל אחד מהם בעומק של מיליונית המטר – "נחצבו" בסיליקון, ולמעשה יוצרים מעין התקן ביולוגי. התאים מחוברים באמצעות צינורות דקים לתעלת זרימה מרכזית. בכל תא מקובעים לרצפת התא גדילי די-אן-אי צפופים. זהות המקטעים הגנטיים האלה נקבעה על-ידי המדענים. כדי "לתרגם" את הגנים האלה לחלבונים, המדענים מעבירים את השליטה למערכת ייצור החלבונים של חיידקי האי-קולי. באמצעות מילוי התאים המלאכותיים בתמצית תאי אי-קולי – תמיסה המכילה את כל המנגנון החיידקי שאחראי על תרגום חלבונים (ובהם ריבוזומים), יכולים המדענים "לקחת צעד לאחור", ולחזות בתהליך הבנייה של החלבונים מתרחש ללא כל התערבות מצדם.

באמצעות קידוד שני גנים של בקרה לתוך הדי-אן-אי, צפו המדענים בביטוי חלבונים מחזורי, אשר עבר בין מצב "מופעל" למצב "כבוי" (לפי הוראות חלבוני הבקרה). תקופת הזמן שבה פעל התהליך בכל אחד מהמצבים האלה, נקבעה באמצעות המבנה הגיאומטרי של התאים. התנהגות מחזורית זו, אליה אפשר להתייחס כאל מעין גרסה בסיסית של פעילות מחזור התא, התאפשרה רק בזכות כך שהחלבונים שהורכבו יכלו לצאת מהתאים, ולהתפזר דרך הפתחים הקטנים והצינורות הדקים. בכך, הם למעשה חיקו את תחלופת החלבונים הטבעית, כפי שהיא מתבצעת בתאים חיים. באותו הזמן, חומרי מזון – שהמלאי שלהם מתחדש באופן קבוע – מתפזרים לתוך התא המלאכותי, ובכך מאפשרים לתהליך בניית החלבונים להימשך ללא הגבלת זמן. "מערכת התא המלאכותי, בה אנחנו יכולים לשלוט בתוכן הגנטי ובזמני פעילות החלבונים, מאפשרת לנו ללמוד על הקשר שבין רשת הגנים לבין תהליכי היווצרות החלבונים – פעולה שקשה יותר לבצע במערכת חיה" אומר קרצברון. "התבנית שתכננו, המבוססת על קידודם של שני גנים, מהווה דוגמה פשוטה לרשת תאית. אבל אחרי שהצלחנו להוכיח את היתכנות העיקרון, אנו מתכננים להכניס רשתות גנטיות מורכבות יותר לתאים המלאכותיים שלנו, כמו הרשתות המצויות ופועלות בחיידקים".

"בהמשך", אומרת טייר, "רצינו לבדוק האם התאים המלאכותיים אכן 'מתקשרים' זה עם זה כמו תאים אמיתיים. כדי לעשות זאת יצרנו שורה של תאים. הכנסנו גן מסוים לתא הראשון בשורה, וגילינו כי החלבונים שהורכבו בתא הזה, התפזרו במערך התאים, כשכמותם וריכוזם פוחתות בהדרגה, בהתאמה למרחקם של התאים מהתא שבו יוצר החלבון. בימים אלה אנחנו עובדים על הרחבת המערכת, באמצעות תכנון רשתות גנטיות אשר מסוגלות לפעול בתבניות מרחביות של תאים. מדובר בתבניות שמחקות מבנים ותהליכים ביולוגיים ידועים, כגון אלה שפעילים בשלבים הראשוניים של התפתחות עוברית".
פרופ' בר-זיו: "מעבר ליכולתה לחקות תהליכים ביולוגיים וללמוד כיצד תאים מלאכותיים מתקשרים אחד עם השני, היבט נוסף של המערכת, הוא שאפשר – באופן עקרוני – לקודד לתוכה חלבונים שמעורבים בתהליכים שונים: גנים הם כמו לבני לגו – אפשר להחליף ולהתאים רכיבים שונים, שמספקים תוצאות שונות. אפשר, למשל, לקחת רכיבי בקרה מחיידקי אי-קולי ששולטים באופן טבעי בגן מסוים, ובכך לייצר חלבון ידוע; אפשר לחבר את אותו רכיב בקרה לגן אחר, וכך לייצר תכונות שונות שאינן קיימות בטבע". מחקר זה עשוי להוביל בעתיד לקידום בנייה של חומרים כמו דלק, תרופות, וכן לפתח אנזימים לשימוש תעשייתי".

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- מכון ויצמן למדע.