קריסת התפיסה הדיפלומטית של נתניהו
התפיסה הדיפלומטית של נתניהו קורסת
במהלך הלילה הגישו הפלסטינים למועצת הביטחון של האו"ם את הצעתם להציב תאריך יעד של שנתיים לסיום הכיבוש ולנסיגה ישראלית מלאה מהשטחים. ארוע זה וארועים נוספים שמתרחשים בימים האחרונים, גרמו לתגובות היסטריות בממשלת נתניהו, כולל של נתניהו עצמו. אלא שהארועים אינם מפתיעים. מדינות העולם עקביות ביחסן לישראל: בעולם יש קונסנזוס מוחלט על זכותה של ישראל להתקיים מחד, ומאידך - על חובתה לסיים את שליטתה בשטחים. היעדר המדיניות של ממשלת נתניהו בנושא זה יוצר משבר הולך ומחריף בין ישראל לבעלות הברית שלה במערב. כיום כבר אפשר להצביע על תחומים רבים בחיינו שניזוקים מכך באופן משמעותי.
המסמך שלפניכם הוא עדכון לדוח מולד שהתפרסם בדצמבר 2013, בו בחנו – בשורה של מדדים מקצועיים - את מעמדה הבינלאומי של ישראל ואת הטענה כי ישראל בדרכה לבידוד בינלאומי חמור. בעדכון אנו סוקרים את ההתפתחויות העיקריות בשנה שחלפה מאז פרסום הדוח, שנה שהתאפיינה בהצרת צעדי ישראל בזירה המדינית והכלכלית ובהיענות בינלאומית גוברת למהלכי הפלסטינים באו"ם.
בשש השנים האחרונות, וביתר שאת בשנתיים האחרונות, נתניהו ושרי הימין פעלו מתוך הערכת חסר של הנזק שתגרום מדיניותם למעמד הבינלאומי של ישראל. יתרה מזאת, נציגי הממשלה עשו כל שביכולתם כדי לנכר את בעלות הברית הקרובות של ישראל, ובראשן ארה"ב, ומכרו לציבור הישראלי את החלופה הריקה של יחסים עם רוסיה וסין, שתי מדינות המקיימות קשרים הדוקים עם אויבותיה הגדולות ביותר של ישראל באזור. היום ברור שהקונספציה הזו קורסת ושהמדיניות של הממשלה יוצרת נזק ממשי ומתמשך.
