"תערוכת "אשרינו" תתקיים לפני פסח במוזיאון היכל שלמה בירושלים

אשרינו 2017 - ירושלים מחבקת את הנגב

פתיחה חגיגית: יום שלישי ה- 4 באפריל בשעה 20:00 , במוזיאון היכל שלמה , גלריית המבואה
רחוב המלך ג'ורג' 58 ירושלים

אוצר: אהוד דר
בתערוכה ייחודית זו מציגים הפעם שמונה אמנים :
בהם חמש צירות ושלושה צלמים וכן שתי אומניות .
כאן בתערוכה זו שלושה נושאים והם :
א.הנגב – העלאת עתידו של הנגב על סדר היום הציבורי – תוך הדגשת יופיו , שלוותו ואיכות החיים שבו
ב. מעמדו של הצילום האמנותי בישראל – בכוונה לקדם אותו בישראל אל רמת החשיבות שבה הצילום נמצא בארצות המערב , זאת ע"י דיון מקצועי בנושא הצילום .
ג.שיתוף חברתי – שילוב של אמנות של ציירים אותיסטים וכן אומנות הרקמה - של נשות הקהילה האתיופית מבאר שבע .
:
.הנגב – שהינו חלק מהותי משטחה של ישראל , משום מה אינו מהווה חלק אינטגרלי של המדינה
ביום יום . תושבי מרכז הארץ מתייחסים לנגב כאל מדבר שכדאי לטייל בו ולא יותר .
אין מחלוקת על יופיו של הנגב , אז מהי הבעיה ?!
האם הבעיה הינה המרחק ? אולי
האם הבעיה הינה חוסר תעסוקה ? לאחרונה לא ! ראה הייטק , עיר הבהדים , מודיעין וסייבר , מדוע צריך עובד שעבודתו בנגב לחזור לביתו יום יום ולא לגור בנגב ?.
האם הבעיה מוסדות להשכלה גבוהה ? לא ולא ! אוניברסיטת בן גוריון מחזקת את מעמדה האקדמי ובנושאים מסויימים אף עולה על המוסדות האחרים .
האם הבעיה היא חוסר מודעות להזדמנויות שיש בו ולאפשרות של איכות חיים ? אכן כן !

לכן , את חלקי הצנוע אני יכול לתרום בזה שאני עשוי לעורר דיון ציבורי בנושא דרך האמנות המוצגת בתערוכה זו בבירת יישראל בה מתקבלות ההחלטות .

מעמדו של הצילום האמנותי בישראל – כצלם וותיק ומתוך הכרות עם ענף האמנות לסוגיה בארץ
ובעולם , אני די חרד למעמדו של הצילום האמנותי בארצנו , מטרתי להביא לשיח אשר יקדם את
מעמדו של הצילום בארץ ויביא אותו למיקום טוב בדומה למיקומו בארה"ב .
לכן החלטתי לנתח כאן בקצרה מהו צילום אמנותי ? ומהו ההבדל בינו לבין הצילום הספונטני
שכל אדם מייצר באמצעות הסמרטפון שלו . אדגיש שאינני פוסל את הצילום בסמרטפונים אך הוא
בעיקרו צילום תעודתי – תעוד של ארוע או מקום ואין בו בד"כ סממנים אמנותיים .
לעומת זאת הצילום האמנותי דורש ידע , תכנון , וציוד יקר .
דוגמא למרכיב התכנון : סדרת צילומי הנגב שלי ארכה כשנה וחצי ! וסדרת הפירות שלי שהיא כמובן עונתית ארכה למעלה משנה .
ולענין ידע -סגנונות - קשת הסגנונות מתחילה בסגנון הריאליסטי ומגיעה עד לסגנון המופשט
ביניהם כקומפוזיציה משולבת אמצתי לעצמי את סגנון ה"פיגורטיב /אבסטרקט" שהינו מיקס
של שתי קצוות הקשת הנ"ל , ולאחר שאמצתי גם פיתחתי אותו .
כך לדוגמא סדרת העצים של נטשה שחנס [וגם סדרת העצים שלי], צילום של גזע של עץ אשר
למעשה הינו פסל של פני אדם , הזויות בה צלמה נטשה את העץ הביאה ליצירה שונה מאשר
צילום ריאליסטי באנלי של אותו עץ .
כידוע לצילום יש שלושה מרכיבים והם : זמן , זוית וקומפוזיציה .
העיתוי של הצילום בשעות היום השונות יתן תוצאה שונה , הזויות כפי שמוסבר לעיל ,
והקומפוזיציה היא זו שיחד עם שני המרכיבים הקודמים תיצור את המסרים של הצילום .
סגנון נוסף בצילום הינו הסגנון המבויים , אין לי כוונה להתעכב על תאורו אסתפק בדוגמא ידועה
היצירה "הסעודה האחרונה " של הצלם עדי נס , שבה הוא נעזר ב- 12 חיילים שסועדים לפני
יציאתם לקרב . הנושא שאול ממקורות אחרים והמסר הינו מסר שנמצא על סדר היום , ולכן זכה
לפופלריות רבה בארץ ובעולם . אבל הסגנון הינו סגנון שימושי וצלמים משתמשים בו לתאור ארועים
מהעבר כולל ביום סיפורים תנכיים .
בדומה לביום , שמתהווה ע"י אנשים / שחקנים שמביימים סיפור מהעבר או או יוצרים סיפור או
מסר , מוצגות בתערוכה זו יצירות שלי בסגנון חדשני של מיקס מדיה בין הצילום לבין דמויות רקומות
כך לדוגמא בצילום " נחל זוהר לעת ערב " מופיעה משפחה של אריות , שהן רקמה עבודת יד של
" נשים רורמות חלום " נשות הקהילה האתיופית בבאר שבע . את האריות האלה הצמדתי לצילום
ונוצר קולאז , כידוע הקולאז הינו טכניקה וותיקה מאד אך החידוש כאן הינו ערבוב שני תחומים
שטרם התחברו בעבר וטרם שמשו ליצירת ביום , כאן בצעתי ביום שבו השתמשתי בדמויות דוממות.
מרכיב נוסף בצילום האמנותי הינו הציוד , ציוד מיוחד ויקר , וגם עלויות המדיה עליה מודפס וסוג
ההדפסה מהווה מרכיב יקר ויוקרתי . הצלם האמנותי ידפיס את עבודתו על מדיה יוקרתית , וגם בשעה
שהוא משתמש בניר או בקנווס הרי יבחר חומרים מקצועיים וממותגים .
לאחר ההסבר הקצר הנ"ל אני מבקש לחזור לשאלה המרכזית של מצבו של הצילום בישראל .
אוהבי האמנות וביוחד אוהבי אמנות הצילום המקצועי מתבקשים לסייע בביסוסו ולעזור
בבידול שלו מכל צילום אחר .
אני ממליץ לעורר שיח בין הצלמים המקצועיים לבין אוהבי האמנות , שיח ימטרתו להביא במשך
הזמן להשגת היעד של מיקום הצילום האמנותי במקום מכובד שמתאים לו .
אשמח להיות אחד המארגנים של שיחות מסוג זה , ואני מזמין בזאת את הקהל הרחב
לדיון ראשון ושיח אמנים בנושא זה בשיתוף עם הצלמת נטשה שחנס ועם רוני שאטייר ואנכי חברי הצלמים המציגים בתערוכה זו שיח האמנים יתקיים ביום
13 באפריל , חול המועד פסח בשעה בשעה 16 בתערוכת " ירושלים מחבקת את הנגב "
במבואה של מוזיאון היכל שלמה רחוב המלך גורג ירושלים.

הנושא החברתי – כמו בתערוכת אשרינו 2016 אשתקד גם בתערוכה זו אני מעלה את הצורך
באינטגרציה בין העולים לבין התושבים הוותיקים [ אני כירושלמי מדורי דורות ] רוצה
לשלב את החדשים , לדוגמא מיזוג הקהילה האתיופית לתוכנו . במסגרת זאת נתתי במה לאומנות
המקורית של נשות הקהילה האתיופית בנהולה של הגברת מרגלית משה ודווקא מהנגב מבאר שבע כפי שמוזכר לעיל ,
וכן בעקבות התערוכה של יצירות של אותיסטים בוגרים שהתקיימה בחודש פברוארבמוזיאון מנחם בגין
כללתי בתערוכה מדגם קטן מאד של יצירות מיוחדות מתוך העבודות שלהם .

להלן אינפורמציה לגבי האמנים המשתתפים :
חמשת הציירות :
לורה בכר – אמנית יחודית
בשנת 1980 הקימה סדנא ליצירת נייר מצמחי הנגב סדנא למורים ואמנים, עבודותיה מוצגות בארץ ובחו"ל בתערוכות רבות ובאוספים פרטיים וציבוריים. משתתפת בקונגרסים בינלאומיים לאמני נייר. חברה בארגון בינלאומי לאמני נייר IAPMA משנת 1984. חברה באגודה הארצית לציירים ופסלים בישראל. חברת עמותת בית האמנים בבאר שבע, המדיום עליו היא עובדת הינו הניר שהיא מייצרת כאמור מצמחי הנגב .

עבודותיה יחודיות ביותר מוצגות בתערוכה בינלאומית-Faszination Paper - ב- 3 תערוכות נודדות ברחבי גרמניה, ובמוזיאון הנייר בפולין , בתערוכה קבוצתית נוספת ""VISION 2 בעיר וופרטל בגרמניה, כמו כן נבחרה עבודתה להיות מוצגת בטריאנלאה ה-5-7 במוזיאון הנייר בעיר שארמיי בשווייץ, בביאנאלה בדרום צרפת בVIGAN -, בביאנאלה בקליבלנד –ארה"ב, במוזיאון MERMANNO בעיר HAAG בהולנד. ב-FABRIANNO באיטליה ותערוכות רבות נוספות בארץ ובחו"ל .

רחל גבירצמן – "משיכת המכחול "

הגיעה אל הציור לאחר שנים רבות של יצירה והוראה בתחומים שונים ומגוונים של האומנות הפלסטית
בציוריה מעלה דמויות ונופי ילדות ארץ -ישראליים, תכנים ומשמעויות של חגי ומועדי ישראל, פרושים פנימיים שלה לאגדות חז"ל ולסיפורי חסידים. כל אלו הינם עבורה מקורות השראה, איתם גדלה ואותם זכתה לנשום ולספוג משחר ילדותה.

מנוחה בן נון – ציירת ירושלמית וותיקה
בציוריה משתמשת במגוון סגנונות החל בסגנון הריאליסטי וכלה במופשט
הנושאים אותם היא אוהבת לצייר : ידיים שאומרות הרבה, נופים , ן
וכן רקדנים -סדרה שעשויה בטכניקה מיוחדת של משחקי צבע וצורה, ועיקרה הדגשת התנועתיות . בעבודות הללו יש תהליך מתמשך של יציאה מהפיגורטיבי לדמויות פיסוליות
.וכן סדרה של ציורים מופשטים
השתתפה במספר תערוכות , האחרונה שבהן בשנת 2016 בלונדון .

ענבר פיאנקו – ציירת ומורה לאמנות ולאומנות
מציירת בשמן ובאקריליק בסגנון ריאליסטי בשיטת השכבות.טוענת שללא הציור ממש "מגרדות" לה הידיים .
"בציור אני בורחת לטבע, אליו אני קשורה עד מאד , אני "נמלטת" משאון העיר , לטבע ,ליער, לאדמה, להר לחורש על עציו השונים ,בכל שעות היום ובכל מזג אויר. ובעזרת מכחולי מכניסה אותו הביתה. אוהבת לצייר את העצים אותם אני פוגשת בטיולי " י.
השתתפה במספר תערוכות בארץ .

תמנע מוסט – ציירת ירושלמית וותיקה
יוצרת בסגנון בריאליסטי גם במופשט תלוי בנושא הציור ,
אומרת מחד,
"הציורים בדיו הצבעוני משקפים את עולם הדימיון והפנטזיה שלי. מרקם עשיר של דמויות. נשים, ילדים, זוגות אוהבים, מלאכים מרחפים, בעלי חיים זעירים, שדים וכו'. כל ציור מספר סיפור אחר ." הציורים שלה מושפעים מיצירותיו של מארק שאגל , וכן נכרת השפעה של התנ"ך ושל המיתולוגיה היונית .
מאידך,
" ציורי השמן והאקריליק משקפים את עולם המציאות. התמקדות על יפי הטבע. בעיקר על פרחים מרהיבים בצבעוניותם. אבל ניתן לראות גם שיח בר, שקדיה בפריחתה ,ים גועש ורועש ועוד " ו
השתתפה במספר תערוכות בארץ , ובשנה שעברה גם בלונדון
וכן תערוכת יחיד במרכז רבין בשנת 2013

שלושת הצלמים
נטשה שחנס – צלמת אמנותית ירושלמית וותיקה
סגנון הצילום שלה הינו סמי ראליסטי ולעיתים ראליסטי , רובו בשחור לבן על כל גווני האפור שביניהם .
"ירושלים היא אחד הנושאים האהובים והעשירים לצילום, מקור השראה אדיר. הטבע, האנשים, דמויות ששואבות את הייחודיות שלהן מהאבנים, מעצי הזית ומכל האווירה של העיר. כמו כן, מצלמת אומני מחול, מוסיקאים ופרפורמרים כשהמטרה היא לתפוס לא רק את הרגע ואת התנועה, אלא גם את היופי, הייחודיות והעוצמה של המבצע ".
השתתפה בתערוכות בארץ כולל תערוכת יחיד .
רוני סתר – צלמת בסגנון יחודי
ילידת תל אביב. חיה ויוצרת בתל אביב בסטודיו בקרית המלאכה שבדרום העיר.
בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ובספרות אנגלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים. לימודי שפה, ספרות ותרבותת אוניברסיטת שטוקהולם.
תואר שני בפילוסופיה. עבודת מאסטר "אמנות וזמן" בהנחיית פרופ' מנחם ברינקרת האוניברסיטה העברית, ירושלים.
לימודי אמנות, מכון אבני, תל אביב: לימודי ציור ורישום אצל אבשלום עוקשי, יעקב וקסלר, יחזקאל שטרייכמן, רחל שביט ואחרים ולימודי צילום אצל פרופ' פיטר לארסן ופרופ' ג'וזפה האבמן.

לימדה רישום ציור ואמנות, כמרצה בכירה, בפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי בחולון.

את הצילומים אני מדפיסה על שקף ורושמת עליהם באמצעות חרטים ,פעולה שיוצרת צבעוניות מוזהבת המתגלה באמצעות אור תחתי או אחורי. לעתים אני מוסיפה ברישום דימויים ודמויות
שלא היו בצילום.

לחלק מן העבודות אני מוסיפה הדפסות תלת מימדיות של דמויות (בפוטו פולימר) , לעתים מודלים קטני מימדים וחיתוכי לייזר.

את העבודה המוגמרת אני "אורזת" בקופסה אם תאורת לד אחורית.

אהוד דר – צלם אמנותי וותיק
הסגנון שלי שוכן בין הריאליסטי לבין המופשט – פיגורטיב / אבסטרקט - וגם האבסטרקט. אני רואה
בסגנון זה משהו שמעורר את הדמיון ומביא את הצופה לחשוב על המסר שיש בצילום . י
הנושאים שלי הינם הנגב שמתאים מאד לסגנון שלי ומקבל מימד מיוחד דרך עדשת המצלמה שלי
וכן עצים ופירות מיוחדים אליהם אני מתתיחס כאל פסל סביבתי . גם ירושלים עיר הולדתי מהווה מקור
מצויין להשראה עבורי ואני מצלם אותה בסגנון ריאליסטי למען הדורות הבאים .
תערוכות – השתתפתי במספר תערוכות , האחרונה שבהן תערוכת יחיד בבית האמנים בנגב , בבאר שבע.
במשך השנים אצרתי תערוכות רבות בארץ , בארה"ב ובקנדה , השתתפו בהן גלריות ואמנים ישראלים חדשים וגם וותיקים עבורם התערוכות הוו פיתוח שוק .
אני מאמין שהצילום עתיד להתפתח גם בארץ ולתפוס מעמד דומה למעמדו הטוב בארה"ב ,
ואני מוכן גם לסייע בהגשמת יעד זה !
סטודיו בלוט – מוריה ארמן
סטודיו בלוט הוא סטודיו ירושלמי צעיר העוסק בעיצוב הנותן פירוש מחדש לעולם העיצוב הביתי.
לדברי מוריה "התפיסה העיצובית שלנו משלבת בין העולמות מהן אנו באות: ארכיטקטורה ועיצוב תעשייתי וביחסי הגומלין בין המוצר לבין המרחב שבו הוא נמצא. הקו שלנו נקי ומינימליסטי וגם חם ואווירתי. אנחנו עובדות עם חומרים טבעיים בלבד ומוצאות השראה בעולם הדמיון הילדי, בסיפורים ובטבע. אנו מאמינות כמעצבות וכאמהות בחיפוש המתמיד אחר חדשנות עיצובית וחומרית. המוצרים שלנו הם הדברים שתמיד חיפשנו בחנויות ולא הצלחנו למצוא והם מזמנים התרחשות משפחתית סביבם ".
נעילת התערוכה – ביום רביעי 3 במאי 2017
: גלריית המבואה, מוזיאון היכל שלמה
רח': קינג ג'ורג' 58 ירושלים 02-5889010
שעות ביקור בתערוכה : א'-ה: 10:00-20:00
יום שישי וחול המועד 09:00-13:00
כניסה חינם