המשורר שמואל ירושלמי: פרס ישראל לגיבורים אמיתיים ולא לדוד בארי
למרות היותי מתנגד עקבי לרעיון הציוני ומפאת סיבה זאת, לכאורה לא אמור לי
להיות איזשהו קשר לסוגיות נוסח פרס-ישראל, הסוכנות היהודית, ההסתדרות
הציונית העולמית וכו' נושאים שבמבט ראשון הנם עניינם הפנימי של הציונים.
ובכל זאת, בחרתי שלא לעבור בשתיקה על ההחלטה להעניק פרס-ישראל לדוד בארי
- מתנחל קיצוני ואחד מראשי מדיניות הטרנספר והנישול שממשלות-ישראל מאז
יוני 1967 נוקטות ביחס לאוכלוסייה הפלסטינית בשטחים המוחזקים בידי ישראל,
(שאגב אורחא, עד לפני שהתקשורת הודיעה על זכייתו של האיש בפרס ישראל לא
ידעתי מיהו ולא שמעתי את שמו). נעזוב כרגע בצד את שאלת-השיקולים משיקולים
שונים שהנחו את ועדת-הפרס בעת קיבלו את ההחלטה המוזרה והמעוררת-תהיות
הזו. מה שיותר מעניין אותי, מה גדולה כל כך תרומתו של האיש לעם ולחברה
במדינת-ישראל? מה הוא עשה כל-כך חשוב וגדול שעל זה מגיע לו פרס-ישראל?
הוא המציא איזו תוכנה חדשה ששינתה את פני החיים בארץ? הוא ניסה לטפל
בבעיות של העוני במדינת-ישראל? הוא תרם איזו תרומה מכרעת לשיפור
מערכת-החינוך בישראל? מה הוא הוא עשה בכלל, חוץ מלנשל משפחות שלמות
מאדמתן? מה הוא עשה חוץ מלהרוס מקור-פרנסה (לעיתים היחיד) של אלפי איכרים
ועובדי-אדמה פלסטיניים? מה דוד בארי הזה עשה, חוץ מלזרוע הפרד ומשול בין
המוני יהודים וערבים ולהגביר שנאה בין העמים?..
העניין הוא, שזאת בדיוק הסיבה שנתנו לו את הפרס שנחשב ליוקרתי
במדינת-ישראל הזה, כיוון שממשלת ההון ששולטת במדינה מעוניינת באנשים כמו
דוד בארי שמעודדים הפרד ומשול בחברה ישראלית. הממשלה הזו שהעניקה את
פרס-ישראל לטרנספריסט וסוכנם של בעלי-ההון דוד בארי מעוניינת באנשים
כמוהו, שעל-ידי הגברת השנאה והמתיחות בין ישראלים לפלסטינים יעזרו לממשלה
ולנותני-חסותה מקרב בעלי-ההון בהסחת-הדעת מהמצב החברתי והכלכלי הקשה
במדינמה. הממשלה צריכה את דוד בארי ודומיו כדי באמצעות-המעשים והפעולות
שלהם להסיח את הדעת מעלייה מתמדת במחירי-הדירות, מהתגברות הולכת וגוברת
של תופעת עובדי-הקבלן, מפיטורים המוניים והמשך-הפרטות במקומות-עבודה בכל
רחבי-המדינה.
בהקשר הזה, ברצוני לומר כי לדעתי, הגיבורים האמיתיים שלהם מגיע לקבל
פרס-ישראל אלו לא אנשים כמו דוד בארי, אלא הגיבורים האמיתיים שצריך לדעתי
להעניק להם פרס-ישראל אלו אירגוני-עובדים (וסתם פעילים) שתוך סיכון עצמי
נלחמים למען תנאי העסקה נאותים במקומות העבודה, שנלחמים נגד חברות-קבלן,
שנאבקים למען זה שהמדינה (אחרי הפסקה של למעלה מ-30 שנה) תחדש את בניית
הדיור הציבורי. פרס-ישראל מגיע לאנשים שעשו בשביל ההמונים ולאנשים
שפעולות שלהם רק מזיקות וגורמות למלחמות שבנוסף להסחת-הדעת מנושאים
חברתיים בוערים שהן יוצרות, הן גורמות לאובדן מיותר של חייהם של מאות
ואלפי אנשים בשני הצדדים (כולל חייהם של ישראלים שבשמם פרס-ישראל הולך
להיות מוענק לאיש-מדון ודיכוי דוד בארי). לכן, לסיום ברצוני לשוב ולומר,
גיבור אמיתי זה לא דוד בארי, אלא כל אדם, כל אחד מאיתנו שעושים בשביל העם
הפשוט ולא בשביל להזיק לעם הפשוט ולהסיח את דעתו מטיפול בנושאים חברתיים
חשובים.
