המשורר שמואל ירושלמי מוחה בחריפות על סתימת פיות מצד עירית באר שבע, אשר מאיימת על המועדון היהודי-ערבי - המולתקא
שמאול ירושלמי, משורר ופעיל חברתי תושב באר שבע ויוצא ברית המועצות לשעבר, שיגר מכתב מחאה חריף אל ראש עירית באר שבע רוביק דנילוביץ' - לנוכח הידיעות על כוונת עירית באר דבע לסגור את מועדון "המולתקא" ולמנוע מן הפורום לדו-קיום בנגב את המשך השימוש במקלט ציבורי , שם פועל המועדון מזה שנים.
"מועדון המולתקא מוכר היטב לי ולכל מי שמעונין בדו קיום בין יהודים וערבים ובכלל בטיפוח חיי חברה ותרבות תוססים בעירנו באר שבע" כתב שמואל ירושלמי אל ראש העיר דנילוביץ'. "המולתקא הנו
מרכז-תרבות יהודי-ערבי היחיד הפועל בבאר-שבע - עיר מעורבת בה חיים לפחות 15 אלף ערבים. זהו נוה מדבר של מפגש פורה וחיובי בין יהודים וערבים בחברה בה הגזענות והשנאה עולות ופורחות מכל צדדים.
אין ספק, שהחלטת העירייה לסגור את המולתקא-מפגש זאת החלטה פוליטית לכל
דבר, החלטה שמצטרפת להחלטות נוספות שהתקבלו בשנה-שנתיים האחרונות על-ידי
עיריית באר-שבע במסגרת הניסיונות לסתום פיות ולמחוק כל דבר שמזכיר תרבות
ערבית בעירינו - עירו של אברהם אבינו (אל-חליל) שהיה אבי משותף של יהודים
וערבים.
החלטתך, אדוני ראש העיר דנילוביץ' - ההחלטה המחפירה לסגור את מועדון-התרבות היחיד בעיר אשר מחנך לשיתוף-פעולה יהודי-ערבי ועוסק בחשיפה הדדית של יהודים וערבים אחד לתרבות של השני, באמתלה של "הרצון לקבל בחזרה את המקלט בו פועל המועדון", אינה אלא צעד פוליטי טהור. כפי שכבר אמרתי, זה מהווה עוד נדבך במלאכת סתימת-הפיות במדינת-ישראל אותה מובילה
ממשלת-ישראל ואשר לצערנו אתצה, מר דנילוביץ', נוטל בה חלק פעיל ביותר -
ככל-הנראה מתוך רצון לרצות את הפריץ היושב בקריית-הממשלה בירושלים. מעשיך כיום, מר דנילוביץ', מביישים את עברך כפעיל חברתי בימים בהם השתתפת בהפגנות ומאבקים חברתיים ונקטת עמדות הפוכות לחלוטין למדיניות שאותה אתה מבצע כיום.
מועדון מולתקא-מפגש, משך יותר מעשור משמש מקום-מפגש הכי מרכזי בעירינו
עבור כוחות-שלום ופעילים חברתיים בני שתי האוכלוסיות. גם אני, יותר מפעם
קיבלתי שם במה במסגרת כל מיני אירועים, ימי-עיון ומפגשים יהודיים-ערביים.
במקום הזה, נערכו גם הרבה מאוד פעילויות חברתיות למען העסקה ישירה של
עובדי-קבלן, למען איכות-סביבה, מפגשים עם נציגי הרשות הפלסטינית ואירועים
נוספים.
כמו-כן, בתנועת המחאה החברתית של קיץ 2011, שכותב שורות אלו היה מהפעילים הבולטים
בחלק הבאר-שבעי שלה, מועדון מולתקא-מפגש שימש כמעין מטה עבור אותם
מפעילי-המחאות אשר רצו מחאה יהודית-ערבית אמיתית, כאשר אני (יחד עם עוד
מספר פעילים) הייתי אחד הרכזים של הפעילות הזו.
רק בזכות פעילותו של מולתקא-מפגש, ביולי 2011 הצלחנו להקים במסגרת-המאהל על המדשאה
ליד מרכז-המורים בבאר-שבע את "אוהל השלום" ולגבש שם מחאה
יהודית-ערבית משותפת. גם תושבי שכונה ד' הסמוכה שבאו למאהל הגיעו
לאוהל שלנו והשתתפו במעגלי-שיח ובפעילויות שיזמנו במקום.
כעת, אדוני ראש-העיר באר-שבע רוביק דנילוביץ', ככל-הנראה נתקפת ברגשי-נחיתות מול
הממשלה היושבת במגדל-השן המבוצר והגבוה המכונה "בירת-ישראל", והבנת
את הכוח האמיתי שיש לאנשים שמתארגנים מלמטה. עכשיו אתה, אדוני ראש העיר, מנסה לסגור את אחד האיים הבודדים של פעילות שלום ופעילות חברתית אמיתית, שעדיין פועלים אצלינו
בעיר.
לסיכום, ברצוני לקרוא לך, ראש העיר דנילוביץ', לחזור בך מהכוונה להביא לסגירתו
של מולתקא-מפגש. במקום הסחות-דעת על-ידי רדיפות פוליטיות מיותרות לגמרי,
מוטב שתתרכז בטיפול בבעיות חברתיות קשות ובוערות ביותר מהן סובלת באר-שבע.
מה שצריך בעיר שלנו הוא לא סתימת-פיות, אלא פתיחות ודמוקרטיה. האוייב האמיתי הוא לא
מולתקא-מפגש, לא שוברים-שתיקה ולא פעילים חברתיים ופעילי-שלום.
האוייב האמיתי הם בעלי-ההון, הבנקאים ושלטונם חסר-המעצורים.
