מחר תועלה הדרישה בוועדת חוקה חוק ומשפט, להקמת בית משפט לשיפוט בעבירות מין ובאלימות במשפחה

בשל מבנה ההודעה לעיתונות, לא ניתן היה להכניסה לכאן. אנא פתחו את הקובץ המצורף.

אור מרוני, הפועלת להקמת בית משפט לשיפוט בעבירות מין ובאלימות במשפחה בנפרד מבתי המשפט הקיימים כיום, תישא דברים בנושא מחר בישיבתה של וועדת חוקה חוק ומשפט, מחר 25/07/17 בשעה 14:00. היזמה להקמה החלה כבר לפני שנתיים וחצי עם התאבדותה של גאיה - צעירה שלא זכתה למשפט הוגן מול אביה ואחיה שאנסו אותה במשך שנים, והתעוררה מחדש לפני חודשיים עם התאבדותן של שלוש צעירות בשבוע אחד מאותה הסיבה.

7 בתי משפט לשיפוט בעבירות מין שפועלים בניו יורק, הצליחו להקטין את כמות העבירות המיניות החוזרות ל-2% בלבד. זאת בתוך 6 שנות פעילות.

בשנת 2016 פנו אל מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל 31,500 נפגעות/ים. פחות מ-17% מהן/ם בחרו להתלונן במשטרה ולפתוח תיק כנגד מי שפגעו בהן/ם. הדבר מצביע יותר מכל על חוסר האמון במערכת הענישה הישראלית. האמירה שחוזרת על עצמה היא שמערכת החוק הישראלית גורמת לתחושת אונס שני אצל מי שמעיזות/ים לבקש את עזרתה.
זה קורה כי בבתי המשפט הפליליים העוסקים בדין אינם זוכים להכשרה מערכתית מיוחדת לצרכי הנפגעות/ים. ילדים, נערות/ים, נשים וגברים. אלה נתקלים שוב ושוב בשיפוט מקל ובחקירות משפילות בבית המשפט, הפוגעות בנאנסות/ים. בבית המשפט הם נפגשים עם מי שפגעו בהם/ן כשהם אינם מוגנות/ים או מוסתרות/ים. בנוסף עליהן/ם להתמודד עם בירוקרטיה, ועם חוסר רגישות מצד המערכת. המתלוננות/ים חשופות/ים לעיני כול. עליהן/ם להתמודד עם שוטרים חסרי הכשרה, סנגורים של הנאשם שמתעמרים בהן/ם ועם שופטות/ים שלא הוכשרו לעבוד מל נפגעי ונפגעות העבירה.

נשים מתאבדות, נשים מגיעות לזנות כי אין להן קול שיגן עליהן ולא נשאר להן דבר, נשים נפגעות מינית כל הזמן ובכל מקום. אנחנו נפגעות מינית במשפחה, ברחוב, בעבודה, בצבא, בביתנו, ואנחנו נפגעות בכל הגילאים, מגיל אפס ועד למותנו אנחנו חשופות לפגיעה הזו. רק מאבק נחוש ויצירת בית משפט בו הנאנסת המעידה תהייה בטוחה ששומעים אותה, שרואים אותה ושהיא יכולה להישיר מבט אל עיני האדם שאנס אותה, להצביע עליו ולומר - זה האיש שניסה לרצוח את נשמתי. היום אני משיבה לי את הזכות לחיים.