ממצאי עבודת הדוקטורט של ד"ר חאלד אלסייד בעניין ההשפעה החמורה של הריסות הבתים בנגב על הנוער הבדואי‎

להלן מצורף תקציר של מחקר דוקטורט של ד"ר חאלד אלסייד (התכנית לישוב סכסוכים –אוניברסיטת בן גוריון) בעניין השפעת הריסות הבתים בנגב על הנוער הבדואי.
מידע זה ייחשף מחר, יום הנגב בכנסת, והוא ניתן לפרסום חופשי

בין מסקנות המחקר :
- השפעת הריסות הבתים על המצב הנפשי של הנוער הבדואי בנגב חמורה יותר מהשפעתן של מלחמות אזרחים על המצב הנפשי של הנערים אשר חוו מלחמות אלה.

- הריסות הבתים פוגעות קשות בהישגי התלמידים הבדואים בלימודים.

לפרטים:
סקר אבו סעלוק 050-5701255

**************************************************************************************
صقر أبو صعلوك, סקר אבו סעלוק
المساعد البرلماني للنائب طلب أبو عرار، העוזר הפרלמנטארי של ח"כ טלב אבו עראר
البريد الالكتروني, דואר אלקטרוני: [email protected]
الموقع الالكتروني, אתר ברשת: www.methak.org
هاتف، טל, Tel : 972-2-640-8872\3 فاكس، פקס, Fax : 972-2-640-8874
رقم الهاتف النقال، מס נייד: 0505701255

--

--
النائب طلب أبو عرار– القائمة المشتركة (القائمة العربية الموحدة - الحركة الاسلامية)
-----------------------------------------------
هاتف، Tel : 972-2-640-8872\3 فاكس، Fax : 972-2-640-8874

المساعد البرلماني : صقر أبو صعلوك: 0505701255
[email protected] البريد الالكتروني:
www.methak.org الموقع الالكتروني:

ملاحظة: مكتب النائب طلب أبو عرار يتحمل مسؤولية مضمون أي خبر يصدر عنه ومسؤولية الصور التي يرسلها.
اذا لم ترغب في استقبال الرسائل ارجو الرد بـ "لا أرغب"

תקציר
תגובות רגשיות ללחץ ומשאבי התמודדות בקרב מתבגרים בדואים
מיישובי קבע ומכפרים בלתי מוכרים בעקבות הריסת בתים

ד"ר חאלד אלסייד – התכנית לישוב סכסוכים –אוניברסיטת בן גוריון

המחקר עוסק בתגובות רגשיות ללחץ,משאבי התמודדות בקרב מתבגרים בדואים בנגב לנוכח תופעת הריסת בתים בכפרים הבדואיים על ידי גופי אכיפה, תוך השוואה בין מתבגרים בדואים מרקע שונה. בספרות המחקרית מתוארים מספר גורמים סוציו-דמוגרפיים אלה כמשתנים בעלי תרומה דיפרנציאלית על תגובות רגשיות בקרב מתבגרים הנתונים למצבי לחץ.

השערות המחקר
המסגרת המושגית של המחקר מתבססת על התיאוריה הסלוטוגנית של אנטונובסקי (Antonovsky,1979;1987) המציעה לבחון את הגורמים המסייעים לאנשים להתמודד עם מצבי לחץ ומתמקדת בבחינת המשאבים והגורמים המקדמים בריאות ורווחה (Sagy, & Antonovsky, 2000). מושג מרכזי בגישה הסלוטוגנית הוא משאב ההתמודדות תחושת קוהרנטיות אישית,הכולל שלושה מרכיבים מרכזיים:מובנות, נהילות ומשמעתיות. מושג זה משקף את היכולת של הפרט להבין את האירועים המתרחשים בחייו, ותלוי הן במבנה אישיותו של הפרט והן בהתנסויות החברתיות והתרבותיים שהוא עובר. משאב התמודדות אחר שנבדק הוא תחושת קוהרנטיות משפחתית, הבודק את תפיסתו הקוגניטיבית של האדם ואת תפיסת העולם המשפחתית שלו דרך הפרספקטיבה של הפרטים המרכיבים אותה,כמו גם אופן התמודדותו עם גורמי הלחץ. הקוהרנטיות המשפחתית באה לידי ביטוי בתפיסה של הפרט את העקביות בחוקים ובנורמות של המשפחה (שגיא ואנטונובסקי, 1998). משאב נוסף הוא תחושת תקווה - אמונתו של הפרט ביכולת שלו למצוא דרכים יעילות להגשמת מטרות רצויות. משאב זה מורכב מציפייה,יישום הרעיונות והמחשבות והצעת פתרונות חדשים, ומבוסס על תהליך קוגניטיבי מכוּון מטרהשבו הפרט צריך להציב לעצמו מטרות ולהאמין ביכולתו להשיג את המטרות הללו. המשאב אמונה דתית מתבסס על נתינת משמעות לחייו של אדם,תחושה של מיצוי עצמי,גישה לקשרים חברתיים ומערכות יחסים אנושיות וסטנדרטים שבעזרתם יכול אדם לשפוט ולהנחות את פעולותיו שלו.

שיטה
המחקר נערך בקרב מתבגרים בדואים המתגוררים בדרום הארץ, אשר נחשפו להריסת בתים. מטרת המחקר היא לבדוק את משאבי ההתמודדות כמשתנים המסבירים את רמת התגובות הרגשיות בעקבות הריסת בתים בשני סוגים של כפרים: יישובים בלתי מוכרים ויישובי קבע. לצורך כך נבנה מודל מיתון המבחין בין רמת התגובות הרגשיות בשני סוגי הכפרים.השערות המחקר מחולקות לשלוש קטגוריות: הקטגוריה הראשונה מתייחסת להבדלים בין המתבגרים על פי מצב הבית- נהרס/לא נהרס, הקטגוריה השנייה מתייחסת להבדלים בין המתבגרים הבדואים על פי סוג הכפר- יישובים בלתי מוכרים ויישובי קבע והקטגוריה השלישית מתייחסת לקשרים בין המשתנים ולתרומתם של משאבי ההתמודדות ותחושת זהות קולקטיבית להסבר תגובות רגשיות ללחץ על רקע הריסת בתים, תוך השוואה בין יישובי קבע לכפרים בלתי מוכרים.

המחקר הינו מחקר רוחב. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים אנונימיים למילוי עצמי. השאלונים הועברו בקרב 926 נבדקים במהלך השנים 2010-2011. גיל הנבדקים נע בין 13 ל-18. 384 נבדקים הם בנים, 92% מהמתבגרים לומדים ביישובי קבע. השאלונים עברו מספר תרגומים. הצעת המחקר והשאלונים קיבלו את אישור משרד החינוך.

הממצאים

בדיקת ההבדלים בין המתבגרים השוניםה מעלה שהתגובות הרגשיות ללחץ היו בעלות עוצמה גבוהה יותר בקרב מתבגרים בדואים מהכפרים הבלתי מוכרים ובקרב מתבגרים בדואים שביתם נהרס, וכי משאבי ההתמודדות היו נמוכים יותר בקרב אוכלוסייה זו. חשוב לציין שעוצמת הלחץ שדווחה בקרב מתבגרים בדואים שביתם נהרס היתה מהגבוהות בישאל (בהשוואה למחקרים שנעשו על מתבגרים בדואים, ערבים ויהודים בעקבות מלחמת לבנון השנייה , מבצע עופרת יצוקה , מבצע עמוד ענן ) וגם בעולם ( בהשוואה למחקרים שנעשו בקוסובו וכו.. ).

המתבגרים הבדואים דיווחו על תסכול , על פחד וחרדה וגם על ירידה מהותית בתפקוד הכיתתי ובמיוחד בציונים בנוסף לאי תפיסת המשפחה כמסגרת מגינה ( התפררות התא המשפחתי ).

ביחס לקשר בין המשתנים, ממצאי המחקר מלמדים כי המשאב הדומיננטי המסביר את התגובות ללחץ בקרב המתבגרים הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים ניכרת השפעה של משאבי התמודדות דתיים - תחושת תקווה ואמונה דתית המסבירים את התגובות ללחץ. בנוסף, נמצא כי משאב ההתמודדות תחושת קוהרנטיות אישית תרם להגברת התגובות הרגשיות בקרב מתבגרים בדואים מהכפרים הבלתי מוכרים. פירושו של הדבר הוא שככל שהמתבגר תופס את העולם כנהיל ומובן כך עולות התגובות הרגשיות.

דיון

1. השוואת תגובות רגשיות בין מתבגרים שביתם נהרס לעומת מתבגרים בדואים שביתם לא נהרס:

התגובות הרגשיות (לחץ נפשי,כעס וחרדה ומצוקה פסיכולוגית ) היו חזקות ביותר בקרב מתבגרים שביתם נהרס.הספרות מציינת שלעיתים ישנו אפקט מצטבר וניתן לשער שהבדלים אלה נובעים מהיקף הריסת הבתים. בנוסף ניתן לשער שבני הנוער שביתם נהרס נמצאים במעגל פגיע ראשון בשל קרבתם לאירוע הלחץ.
2. השוואה תגובות רגשיות בין מתבגרים מיישובי קבע לעומת מתבגרים מכפרים בלתי מוכרים:

התגובות הרגשיות (לחץ נפשי,כעס וחרדה ומצוקה פסיכולוגית ) היו חזקות ביותר בקרב מתבגרים מכפרים בלתי מוכרים.הספרות מציינת שלעיתים ישנו אפקט מצטבר וניתן לשער שההבדלים נובעים מהיקף הריסת הבתים, הנעשית בתדירות גבוהה בכפרים הבלתי מוכרים. כמו כן ניתן להסביר הבדלים אלו גם על רקע המצב הכלכלי של המתבגרים בכפרים אלה.
3. השוואת תרומתם של משאבי ההתמודדות בשני סוגי הכפרים (מודל מיתון):

הקשרים בין משאבי ההתמודדות ובין מצב הבית (נהרס / לא נהרס) לתגובות הרגשיות ללחץ היו חזקים יותר בעוצמתם בכפרים הבלתי מוכרים.תחושת הקוהרנטיות האישית הסבירה באופן שלילי את התגובות הרגשיות ללחץ ביישובי הקבע, ולעומת זאת היא הסבירה באופן חיובי את התגובות הרגשיות ללחץ בכפרים הבלתי מוכרים.ייתכן שבקרב מתבגרים מכפרים בלתי מוכרים קיימת סתירה ביןתפיסת העולם שלהם כמובן ונהיל בשל בתי הספר הנאותים ביישובי הקבע והחשיפה לחברה הישראלית לבין המציאות העגומה המתבטאת בהריסת בתים אינטנסיבית. סתירה זו גורמת לתסכול ותגובות רגשיות קשות. בנוסף שוער כי אמונה דתית תסביר יותר את התגובות בכפרים הבלתי מוכרים.ייתכן שעוצמת הקשר נובעת מכך שהאוכלוסייה בכפרים אלה היא מסורתית ושמרנית יותר לעומתה אוכלוסייה ביישובי הקבע, ובעלת אוריינטציה חזקה לדת.

תרומת המחקר

תרומתו של מחקר זה היא בשני שדות: בשדה המחקרי המחקר מעמיק את הידע הקיים בכל הנוגע לתגובות רגשיות ולמשאבי התמודדות כגורמים מקדמי בריאות בקרב בני נוער מהמגזר הבדואי. בשדה היישומי ממצאי המחקר עשויים לתרום לפיתוח מדיניות התערבות של אנשי מקצוע שאמורים לטפל במתבגרים שעברו או עשויים לעבור מצבי דחק.