מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, בדיון בוועדת הכלכלה על הצעת החוק לדחייה בתשלומי משכנתא למובטלים:
"חקיקה חסרת תקדים שיוצרת אפליה בין לקוחות ומתערבת בהתנהלות הבנקים"
"לא ברור לי איך המדינה, שהיא זו שנושאת באחריות הסיוע למובטלים, יכולה לבוא באמצעות חקיקה ולהגיד למובטל: כאשר אתה חייב כסף לי או לגופים מסחריים, תסתדר לבד, אבל כשאתה חייב כסף לבנק אני אאפשר לך הקפאת תשלומים באמצעות חוק". כך אמר הבוקר מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת בהצעת החוק לדחיית תשלומי משכנתא.
פרל הוסיף: "החקיקה הזו היא לא רק חסרת תקדים ומסוכנת, היא גם צינית במיוחד, כי דווקא המגזר הבנקאי מציע כבר היום פתרונות מגוונים ללקוחות שנקלעו לקושי ומבקשים לדחות תשלומי משכנתא לתקופות ביניים".
לדברי פרל, מדובר בהתערבות בוטה וקיצונית בשוק המשכנתאות, שאין מחלוקת לגבי העובדה שהוא פועל באופן תקין לחלוטין ותחרותי. "זו התערבות מיותרת ומפלה שתיצור עיוותים מיותרים. בכל מדינה בעולם מאפשרות הממשלות לאנשים שרוצים להגן על עצמם מפני מצבי אבטלה, לרכוש פוליסת 'ביטוח אבטלה', שבעת מצוקה מאפשרת ללקוח להמשיך ולשלם את ההתחייבויות שלו באמצעות הפוליסה. בארץ, בוחרת הממשלה ביד אחת למנוע מהציבור את האפשרות הזו, וביד שנייה מכריחה את הבנק להקפיא את הגבייה".
פרל אמר, כי נקודת המוצא של החוק, לפיה הבנקים ממהרים לפעול כלפי לקוחות שפוטרו מעבודתם ואינם יכולים לעמוד בהחזרי המשכנתא, היא שגויה לחלוטין. "תמונת המצב הקיימת היא שהבנקים לא ממהרים לפתוח תיקי מימוש כנגד לקוחות שנקלעים לפיגור בהחזרי המשכנתא ומנסים בדרכים שונות להגיע להסדרים על הלקוחות, לרבות פריסת פיגור ליתרת תקופה או הארכת תקופה – הכל כדי שלא להגיע לפינוי ומכירת הדירה.
לדבריו, החלת הצעת החוק גם על הלוואות מכספי הבנק פוגעת בזכות הקניין ובחופש החוזים. כלומר: מדובר בפגיעה קניינית בזכות הבנק לגבות את החזר ההלוואה בהתאם לתנאים שסוכמו מראש עם הלקוח.
מנכ"ל איגוד הבנקים ציין עוד, כי במצב הקיים הבנקים שותפים להחלטות שמתקבלות במסגרת הוועדה המיוחדת של משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר, שדנה בבקשות של לקוחות "זכאים" המבקשים הקלות בהחזר ההלוואה. כאשר לקוחות כאלה לוקחים גם הלוואה משלימה (מכספי הבנק), ההחלטה על מתן הקלות חלה בדרך כלל גם על ההלוואה מכספי הבנק.
לדבריו, הצעת החוק מעניקה ללקוח זכות מוחלטת להקפאת פירעון המשכנתא שכלל אינה נתונה לשיקול דעת של הבנק או הוועדה של משרד הבינוי והשיכון. כמו-כן, לא ברור מההצעה מי יחליט האם הגרייס יהיה חלקי או מלא, והיא מתעלמת מהעובדה כי המשמעות של המעשית של ההצעה היא שלקוח שלא מצליח כיום לעמוד בהחזר החודשי יצטרך להתמודד עם החזר חודשי גדול יותר בתום תקופת ההקפאה.
