בזק מפרסמת את דוח מצב האינטרנט בישראל לשנת 2017

גיל רוזן, סמנכ"ל השיווק והחדשנות בבזק: "הדוח מצביע על צמיחה אקספוננציאלית, המשנה כל רובד בחיים שלנו, האישיים, הציבוריים והעסקיים. כמות המידע העוברת על הרשת היא כמעט בלתי נתפסת, כשהיא מגיעה במקרים מסוימים לעשרות גיגה לבית ביום, הרבה בזכות כמות הווידאו העוברת על הרשת והצמיחה המרשימה בכמות המכשירים המחוברים לרשת כחלק מה- IoT. יחד עם זאת, השנה אנחנו עדים אולי לראשונה לתופעה חוצת תחומים, המעידה שהישראלים רוצים לקבל יותר ממה שהסביבה הדיגיטלית מאפשרת להם. כך למשל, הנוער מצפה ממערכת החינוך שתתקדם מהר יותר אל עבר חינוך דיגיטלי, חבילות הגלישה בסלולר כבר לא מספיקות לרבים מאיתנו, ואנו צורכים תוכן בפלטפורמות שעדיין לא התאימו עצמן באופן מלא לכך. אשתקד צפינו שהסביבה שלנו תהפוך לחכמה יותר, ואכן הבתים שלנו הופכים לכאלו, הקנייה אונליין הפכה לנחלת הכלל ומרבית הישראלים רוכשים היום ברשת. האינטרנט מייצר גם חשש לאורח החיים שלנו, ברמה האישית עם התגברות תופעת השיימינג, וברמה האזרחית עם החשש ההולך וגדל מטרור סייבר שהופך למאיים יותר אפילו מדאעש והאיום האירני. האתגר שלנו בבזק הוא להמשיך ולהיות הפלטפורמה לפיתוחים עתידיים ולצרכים שעוד יבואו על גבי האינטרנט ושימושיו השונים".

עיקרי הדוח:

· עכשיו זה רשמי! - אינסטגרם עוקפת את פייסבוק בקרב בני נוער עם 72% משתמשים לעומת 63% בפייסבוק

· מפחיד יותר מדאעש? - 35% מהנשאלים ציינו שהם הכי חוששים ממתקפת סייבר של גורמים עוינים, בעוד שרק 31% מהנשאלים חוששים ממתקפה של דאעש ; 83% מאמינים שבמלחמת העולם הבאה מתקפת סייבר תשחק תפקיד משמעותי מאוד

· טלוויזיה בקטן - עלייה של כמעט 100% בצפייה בסדרות דרך הסמארטפון

· "Baby YouTube" - 30% מההורים מושיבים תינוק מתחת לגיל שנה מול מסכים

· הילדים שלנו הפכו לדיגיטליים וכמעט כל תחומי החיים שלהם כיום מתנהלים בזירה הזו, ולכן הם מצפים ליותר ממערכת החינוך שלנו. 72% מהנוער חושב שהיא לא מספקת לילדים מיומנות טובה באמצעים טכנולוגיים ודיגיטליים, שבעיניהם הם זקוקים לה מאוד.

· לא מגנים מספיק על הדבר היקר לנו מכל- הסמארטפון שלנו - הנייד שלנו, שמכיל מידע רגיש כזה או אחר לגבינו עדיין לא מספיק מוגן, לעומת המחשב הביתי שלנו שכן.

· הגעת ליעד - אפליקציות תחבורה ציבורית כדוגמת GETT, MOOVIT זינקו והן הפופולריות ביותר מיד אחרי אפליקציות ה- Social והניווט.

· השיימינג לא עוצר – כ-40% מהנוער חווה או מכיר מישהו שחווה שיימינג

· קניות אונליין כבר לא רק לצעירים - 80% מהישראלים קונים ברשת, עם עלייה משמעותית בקרב גילאי 50+

· תשלום וירטואלי - 40% כבר משתמשים באפליקציות לאיסוף והעברת כספים

· חכמים בבית - 15% מהבתים בישראל הם "בתים חכמים", עלייה של 50% מהשנה החולפת

· מספיק בקושי - לשליש מאיתנו (35%) חבילת הגלישה לאינטרנט בסלולר אינה מספיקה

· האח העוד יותר גדול - 36% מהישראלים ציינו שהם מרגישים שחברות שיווקיות מאזינות להם דרך הסמארטפון (בעקבות הצעה שיווקית שקיבלו)

לינק לדו"ח המלא:
http://www.bezeq.co.il/media/PDF/internetreport_2017.pdf

הדוח, אשר סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי, מבוסס על מחקר מעמיק שערכה החברה על האינטרנט בישראל, המגמות השולטות בו ושימושיו השונים, וכן על נתונים מפעילות החברה ומערכותיה. לצורך הדוח נערך בין השאר סקר בשיתוף מכון המחקר TNS, בקרב 1268 נדגמים בגילאי 13+. הסקר כולל קטגוריות שונות המרכיבות את החיים הדיגיטליים של כל אחת ואחד מאתנו. הסקר ונתוני התשתיות שנאספו ממערכות בזק בצרוף אנליזה של נתוני השוק, משקפים תמונת מצב של החיים בעידן הדיגיטלי לשנת 2017.

מהדוח עולה כי בשנת 2017 מספר המשתמשים באינטרנט בישראל עומד על כ-6.6 מיליון. רוחב הפס הממוצע באינטרנט הנייח ממשיך לעלות בהתאם לשימושים המוגברים ברשת, כאשר קצב חבילת הגלישה הממוצעת עומד כיום על 67 מגה. הגולש הממוצע מוריד כיום קבצים בנפח של כ-5.7 גיגה בממוצע ביום, עליה של 36% בתוך שנה. גולשים "כבדים" יותר שמשתמשים באינטרנט לתעבורת וידיאו וטלוויזיה עומדים על ממוצע של 20 גיגה ביום. 36% משתמשים בשירותים ותוכנות סטרימינג. 15% מהבתים שלנו הם בתים חכמים ותחום הענן ממשיך לצבור תאוצה, כאשר כ67% מגבים תמונות וסרטונים ושומרים מידע על גבי הענן (לעומת 60% ב-2016).

בנוסף לנתונים כמותיים אודות מספר משתמשי האינטרנט, קצב הגלישה שלהם והחלוקה לאינטרנט נייח וסלולרי, נסקרו בדוח נתונים רבים אודות תופעות והרגלים שלנו כמשתמשים, תוך התמקדות ב- 7 פרקים שהפכו מרכזיים בשנים האחרונות: אפליקציות וסמארטפונים, ילדים דיגיטליים, קניות אונליין ופינטק, IOT, פרסום וביג דאטה, סייבר, ורשתות חברתיות.

אפליקציות וסמארטפונים:

את רוב המידע שלנו אנו צורכים מדי יום מרשת האינטרנט ועל כן המרוץ אחר הג'יגות וניפוח חבילות הגלישה לא נפסק. לשליש מאיתנו, כ-35% מהנשאלים, חבילת הגלישה שברשותם אינה מספיקה. מדובר בעליה של 12% משנת 2016.

כיום, כשאנחנו מתעדים כל רגע בחיינו בנייד, לא רק חבילת הגלישה לא מספיקה לנו, אלא גם המקום בסמארטפון עצמו הולך ואוזל. 43% מאתנו נאלצים לפנות שטח אחסון בסמארטפון לעיתים קרובות ומוותרים על אפליקציות, מעבירים לענן ואף מוחקים תמונות.

הטלפון הנייד שלנו הוא בערך הדבר החשוב ביותר בחיינו ומכיל כל פיסת מידע אפשרית אודותינו, אך למרות זאת, אנחנו לא מגנים עליו מספיק. הישראלים מתחילים להפנים את חשיבות השימוש באנטי וירוס בסמארטפון והמספר נמצא במגמת עלייה, כ-35% אך הוא עדיין נמוך משמעותית מאנטי וירוס במחשב, שהוא כ-81%.

זוכרים שאי שם לפני עשור בערך התקשרנו לחברות האוטובוסים לבדוק מתי האוטובוס אמור להגיע או רחמנא ליצלן, הרמנו את היד לעצור מונית ברחוב? כיום כבר שכחנו כיצד עושים את זה. אפליקציות תחבורה ציבורית כדוגמת GETT, Moovit ועוד, זינקו במצעד האפליקציות הפופולריות, מיד אחרי אפליקציות ה- Social והניווט. בדרך, הן עקפו גם את האפליקציות החדשות כמו, ynet, walla, הארץ וכד' וגם את אפליקציות המשחקים כמו:, candy crush וכדומה.

ואם כבר בוואטסאפ עסקינן, הנוער מחזיר את התקשורת הבינאישית של "פנים מול פנים" (בערך) ו-25% ממנו מבצע שיחות וידיאו שגרתיות עם חברים לפחות פעם בשבוע, בעיקר באמצעות הוואטסאפ.
הטלוויזיה מאבדת את מקומה לטובת הסמראטפון ויותר ויותר אנשים עוברים לצפייה בסדרות דרך הטלפון הנייד שלהם. השנה נרשמה עלייה של כמעט 100% בצפייה בסדרות דרך הסמארטפון מ-10% בשנה שעברה ל-19% השנה.

המאבק בין "מחנה" אייפון אל מול "מחנה" אנדרואיד נמשך, בזמן ש-66% מהנשאלים ציינו שהם נאמנים למערכת ההפעלה שלהם ולא מוכנים לעבור למערכת אחרת. 34% אוהבים התנסויות חדשות ומזגזגים בין אייפון לאנדרואיד. ומי בכל זאת יותר נאמן? אנדרואיסטים יותר נאמנים מאייפוניסיטים – 68% לעומת 58% בהתאמה.

ילדים דיגיטליים:

פעם היו כאלו שטענו שהטלוויזיה היא הבייביסיטר של הילדים, אבל אז היה צורך בהימצאות של הילדים בבית. כיום אין צורך והילדים שלנו נולדים היישר לתוך הטלפון הנייד והפיצ'רים השונים שלו.
יש שיאמרו שדור ה-Z שלנו מכור למסכים ומבלה את רוב שעות היום שלו מולם ואכן, ההורים מדווחים ש-30% מהתינוקות צופים במסכים כולל ב-YouTube לפני גיל שנה ובגיל 10 הם מקבלים את הסמארטפון הראשון שלהם, שהוא רק שלהם.

בזמן ש-70% מהילדים בגיל 6-9 רואים סרטונים ביוטיוב, רוב ההורים (75%) לילדים בגילאים הללו דואגים להגביל את זמן המסך של הילד. הזמן הממוצע שילד בגילאים אלו מבלה מול המסך הוא כ-2.7 שעות ליום.

הילדים שלנו הפכו לדיגיטליים וכמעט כל תחומי החיים שלהם כיום מתנהלים בזירה הזו, ועל כן הם מצפים ליותר ממערכת החינוך. 72% מהנוער חושב שהיא לא מספקת לילדים מיומנות טובה באמצעים טכנולוגיים ודיגיטליים, שבעיניהם הם זקוקים לה מאוד.

קניות אונליין ופינטק:

בעבר נטען שלמסע שופינג יש אלמנט מזכך ומרגיע וההיבטים הפסיכולוגיים שנלווים אליו הם רבים. אם בעבר הארון שלנו היה מורכב אך ורק מפריטים שרכשנו במיטב כספנו בחנויות הקניון הגדולות והמפתות, כיום יותר ויותר מהישראלים מוותרים על תאי המדידה ועוברים לקנייה אונליין. למעשה, יותר משליש מאתנו רכשו בשנה הנוכחית ביגוד והנעלה אונליין. אתרי קניות אונליין כדוגמת ASOS, eBay, עלי אקספרס, NEXT ועוד, למדו את העבודה ומציעים למיליוני אנשים ברחבי העולם את מיטב מרכולתם עם הנחות והצעות מפתות שמושכות את הקונים.

הקנייה אונליין חוצה יבשות (וגילאים) וכולם קונים ברשת. 80% מהישראליים ציינו שהם קונים ברשת, עם עלייה משמעותית של צרכנים בגילאי 50+. נושא הבינלאומיות קורץ לנו, והעובדה שאפשר להשיג הכול ובקלות גורם לכך ש-44% מאתנו מבצעים רכישות אונליין מאתרים בינלאומיים. עם זאת, אנחנו לא שוכחים להיות גם כחול-לבן, ו-67% דיווחו שהם קונים גם באתרים ישראליים.

אגב, 67% מהקונים אונליין ציינו שהם התאכזבו ממוצר כלשהו שרכשו השנה ו-23% החזירו את המוצרים שרכשו לחברה. למרות זאת, סביר להניח שזה לא יעצור מבעדם להמשיך עם הרכישות אונליין.
"זוכר את נובמבר?"- כי אתרי האונליין הבינלאומיים הגדולים ביותר בהחלט זוכרים ולאורך כל חודש נובמבר מציעים 3 ימי מכירות ענקיים, עם הנחות ענק (וגם רווח ענק): יום הרווקים הסיני, בלאק פריידי והסייבר מאנדי. גם על הישראליים זה לא פסח ויום השופינג שלנו מגיע בדמות Shopping IL של גוגל.
אז למה בכל זאת אנחנו קונים אונליין ולמה זה כל כך קל? 72% מהנשאלים ציינו שהם קונים אונליין כי זה זול, 70% אמרו שזה בגלל שהם לא צריכים לצאת מהבית ויכולים לעשות זאת בנוחות ובזמנם הפנוי מול מסך המחשב / הסמארטפון, גם באמצע הלילה ו-38% ציינו שזה בגלל המגוון הרחב שאתרי האונליין מציעים.

עם זאת, לעגבנייה שלנו אנחנו עדיין נאמנים וכנראה שלמרות העלייה הגדולה בקנייה אונליין, אין תחליף לחוויית הסופרמרקטים הגדולים ולמגע הישיר באוכל שלנו. אחוז הקניות אונליין של מצרכים ומזון לבית נשאר נמוך, כ-18% וללא שינוי בשנים האחרונות.
בנושא הפינטק - בנק, טלר, צ'קים, מסוף הפקדות... המילים האלו אומרות לכם משהו? בישראל 2017 העולם הפיננסי הווירטואלי צומח וכ-40% מעבירים ואוספים כספים באפליקציות ייעודיות כגון Bit ו- Pepper Pay.

זוכרים את המוניות מהפרק של "אפליקציות וסמארטפונים"? אז גם אופן התשלום אליהם השתנה וכ-15% משלמים למוניות דרך הסמארטפון
טרנד גיוס הכספים ברשת (למשל Headstart) צובר תאוצה וכ-14% כבר השקיעו במיזמים כאלה.
אגב קניות אונליין, יותר ויותר ישראליים עושים כסף באינטרנט ונרשמה עלייה של 7% בישראלים שעושים כסף באינטרנט באתרים כגון Ebay ,Amazon, Etsy, Facebook מ-15% ב-2016 ל-23% השנה.

IOT (האינטרנט של הדברים):

ל-30% מהבתים בישראל יש יותר מ-11 מכשירים שמחוברים לאינטרנט הביתי.
הבית שלנו הופך לחכם יותר ויותר והשנה 15% מהבתים בישראל הם חכמים, כאשר המכשירים ב- 5% מהבתים נשלטים מרחוק (דוד, מזגן וכו'). מדובר בעלייה של 50% מהשנה שעברה.
בשוק השעונים החכמים אנחנו עדיין רחוק מאחור והם נמצאים בשימוש של רק 7% מהישראליים (למרות עלייה של 250% מ-2% משנים קודמות).

פרסום וביג דאטה:

למי מאתנו לא קרה שהוא ישב לארוחת צהריים קלילה עם חברים, דיבר על הכלב שלו או על כך שהוא רוצה לרכוש ספה חדשה ומאותו רגע ממש, התחיל לקבל אינספור פרסומות על אוכל לכלבים או המבצע האטרקטיבי מאוד של חנות רהיטים גדולה ברשתות החברתיות שלו? 36% מהנשאלים מאמינים שחברות מאזינות להם דרך הסמארטפון (בעקבות הצעה שיווקית שקיבלו).

30% לא נכנעים לאותן חברות ומפעילים תוכנות ואפליקציות של חוסמי פרסומות ו-66% לא מוכנים שחברות יעקבו אחריהם אפילו לא תמורת כסף.
אחת הפלטפורמות שנשארה חפה מפרסומות היא וואטסאפ (למרות שיש שמועות על כך שבקרוב כבר לא) וכ-76% מהציבור מעיד שיתעצבן מאוד אם יתחיל לקבל הודעות מסחריות שם. לעומת זאת, יוטיוב ופייסבוק נחשבות לפלטפורמות לגיטימיות לפרסומות וליותר מ-50% הפרסומות בפייסבוק וביוטיוב כבר לא מפריעות. 32% מבני הנוער אף חיפשו ביוטיוב באופן אקטיבי פרסומות של חברות.
כשג'ורג' אורוול כתב את "1984" הוא לא ציפה שכעבור כמה עשרות שנים, עינו של האח הגדול תהיה בכל מקום ובכל נקודה בחיינו. 32% נמנעים להוריד אפליקציות מסוימות שמבקשות גישה למידע אישי ו-31% מקפידים לסגור את ה- GPS כאשר הם לא משתמשים בו.

סייבר:

מי מפחד מדעאש? כנראה שפחות מאלו שמפחדים ממתקפת סייבר. 35% ציינו שהם הכי חוששים ממתקפת סייבר מגורמים עוינים ופריצות האקרים ורק 31% ציינו את דאעש.
מעבר לכך, 83% מאמינים שבמלחמת העולם הבאה מתקפת סייבר תשחק תפקיד משמעותי מאוד.
בשנה החולפת ישנה עלייה משמעותית ודרסטית בתקיפות ההאקרים ברחבי העולם אחרי שכולנו קמנו לכמה בקרים מאוד מלחיצים. כשליש מהישראליים חוו בשנה האחרונה תקיפה בסמארטפון או במחשב שלהם על ידי תוכנות זדוניות ווירוסים ואיבדו מידע חשוב. הדרכים העיקריות שדרכן מותקפים הן: אתר אינטרנט שנכנסים אליו, קובץ מסוים שמורידים או לינק שמקבלים במייל.

רשתות חברתיות:

אפשר להגיד שמארק צוקרברג הוא חלוץ בתחומו. הוא לא היה הראשון שהקים רשת חברתית, אבל הוא בהחלט היה הראשון שהקים רשת חברתית ששינתה את דפי ההיסטוריה. כאחד שיודע לזהות הזדמנויות, הוא הבחין בתאוצה שתפס האינסטגרם ועל כן, רכש גם את הרשת הזו. אין ספק שזה היה מעשה חכם, שכן, לראשונה בישראל- אינסטגרם עוקפת את פייסבוק בקרב בני נוער, כאשר המספרים עומדים על 72% ו-63% פעילים בהתאמה.

פייסבוק סיימה את תפקידה כרשת חברתית שהיא רק לחברים והשנה העדפנו לחפש קבוצות, קהילות והמלצות הרבה יותר מאשר לדבר עם חברים ולהעלות סטטוסים. כל אחד מאיתנו חבר בממוצע ב-11 קבוצות וקהילות בפייסבוק.

בוואטסאפ המספר כמעט ומשלש את עצמו וכמות הקבוצות בהם בני נוער חברים שם, עומדת על 27 (!!) קבוצות בממוצע.
עם זאת, תופעת השיימינג לא עוצרת וחשוב שכל הורה יידע שכ-40% מבני הנוער דיווחו על כך שחוו בעצמם או שהם מכירים מישהו שחווה שיימינג (למרות שלא תמיד מדברים על זה). אנחנו יכולים רק לקוות שבשנה הבאה הנתונים יהיו נמוכים משמעותית.
הפוליטיקאים וזירת העיתונות פלשו לתוך הרשתות החברתיות וכיום אותן רשתות נתפסות כמקום לגיטימי לחלוטין לטובת קידום האג'נדה והתוכן שלהם. 38% מאמינים לסטטוסים שכתבו עיתונאים ו-19% חושבים שפוליטיקאים הם מקור חדשותי אמין. למרות שצריכת המידע ברשת עולה משנה לשנה, המדיום הזה נתפס

בעינינו כפחות אמין. על כן ראוי לציין שכ-87% עדיין מתייחסים למהדורות החדשות המסורתיות (ברדיו ובטלוויזיה), כאמינות ביותר.
אם פעם כוכבים היו צריכים לכתת רגליהם לאודישנים, לשמוע המון "לא" וליהנות מהצלחה פה ושם, כיום 3 מתוך עשרת אנשי השנה של הנוער צמחו ברשת (לעומת 0 מהמבוגרים). אשלי בקשי, תום יער ואנה זאק נמצאות בעשרת אנשי השנה של הנוער ואצל המבוגרים אי שם הרחק מאחור, אם בכלל שמעו עליהם... מצד שני, לעומת זאת כוכבים כגון ליאור שליין, אסי כהן, בר רפאלי ואייל גולן נמצאים בעשירייה הפותחת של המבוגרים אבל הרחוק מאחור אצל הנוער...
לסיכום, יש חיים גם אחרי המוות. יותר ויותר עמודי הנצחה נפתחים וכ-33% מבקרים בעמודי פייסבוק של קרובים או מכרים שנפטרו.