מפרסם: ניר הירשמן תקשורת
תאריך: 13/02/2018 14:28
נושא: משפט
יהונתן קלינגר צלם גלעד אילוז
יהונתן קלינגר צלם גלעד אילוז
יהונתן ברוורמן - יח"צ
יהונתן ברוורמן - יח"צ
גלית לובצקי - יח"צ
גלית לובצקי - יח"צ
הודעה לעיתונות

יום ב': בית המשפט העליון ידון בעתירת התנועה לזכויות דיגיטליות למחיקת המאגר הביומטרי

הדיון יערך בביהמ"ש העליון ביום ב' ה- 19/2/18 בפני השופטים אלרון, הנדל ועמית בשעה 09:00

ביהמ"ש העליון ידון בעתירת התנועה לזכויות דיגיטליות נגד המאגר הביומטרי ביום ב' הקרוב, ה- 19/2/18 בשעה 09:00, הדיון יערך בפני כבוד השופטים יוסף אלרון, ניל הנדל ויצחק עמית. את העתירה הגישה התנועה לאחר מאבק בן עשור בחוק, כאשר את המשאבים לעתירה גייסו באמצעות קמפיין מימון המונים בו נתרמו כ- 115 אלף ₪.

העתירה מונה את כשלי המאגר הביומטרי ועומדת על הסכנות הצפויות לבטחון המדינה, לבטחון האישי של אזרחי ישראל ומדליפת מידע מהמאגר ומגיעה על רקע דליפת המאגר הביומטרי בהודו, וכשלי האבטחה שנתגלו במאגר בהם העסקת עובדי קבלן בתפקידים רגישים ועוד.

עוד עוסקת העתירה בעובדה כי לא נערך דיון ראוי בחלופות למאגר, לא הובררה נחיצות המאגר ומדגישה את המחדלים הקשים בחקיקת החוק. כמוכן מביאה העתירה את התנגדותם המוחצת של מומחים בתחום, את עצומות המדענים השונות ודו"ח המומחים אשר הראו מעל לכל ספק את הבעייתיות הקשה של המאגר הביומטרי. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין יהונתן קלינגר, גלית לובצקי ויונתן ברוורמן. בין העותרים בועז ארד, ראש מרכז איין ראנד בישראל, אסף כץ, איש היי טק, דורון אופק, מומחה אבטחת מידע, מנהל Suse ישראל, פרופ' קרין נהון, חוקרת מידע מהמרכז הבינתחומי ואונ' וושינגטון, דורון שקמוני, איש אבטחת מידע, מייסד איגוד האינטרנט ולשעבר ארכיטקט ראשי של פרויקט ממשל זמין בממשלת ישראל וזאב גולן, עמית מחקר ראשי במכון ירושלים לחקר שווקים.

בין הדברים נכתב בעתירה כי: "... העתירה שבנדון עניינה הקמת מאגר ביומטרי ריכוזי שאיננו ממלא תכלית נדרשת ההולמת את ערכיה של מדינה דמוקרטית, ואשר פוגע בפרטיותם ומסכן את בטחונם של תושבי ואזרחי ישראל...הוכח כי המאגר הביומטרי המוקם כחלק מיישום החוק אינו מסייע במניעת זיופי תעודות זהות; ליתר דיוק, לא נמצא ולו מקרה בודד בו התקיים התרחיש התיאורטי אותו המאגר אמור למנוע. יתרה מזאת, המשיבים בחלקם הודו שאין צורך במאגר ביומטרי בצורתו הנוכחית כדי להשיג מטרה זו. מנגד, במשך כל תקופת הניסוי התרחשו אירועי דליפת מידע במאגרי מידע רגישים בארץ ובעולם, ואלה מצביעים על הסיכון הרב לדליפת מאגרים כאלה ... אין חולק כי הנזק הצפוי מדליפה ממאגר ביומטרי כזה הוא עצום... כל האמור לעיל מביא למסקנה שההחלטה להקים את המאגר חורגת באופן קיצוני מסבירות וממידתיות, ואין לה כל תכלית ראויה או רציונלית, ומשכך אין ברירה אלא לבטלה בטרם ייגרמו נזקים חמורים ובלתי הפיכים לתושבי ישראל..."

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- ניר הירשמן תקשורת.