המשורר שמואל ירושלמי: רכבת לירושלים? אבל רק עד אמצע הדרך
המשורר והפעיל החברתי תושב באר שבע (ופעיל מאוד ידוע למען תחבורה ציבורית
יעילה בארץ) שמואל ירושלמי הוציא הודעה מיוחדת בעקבות פתיחת קו רכבת מהיר
(או לפחות כזה שאמור להיות מהיר) בין תחנת תל אביב מרכז (סבידור) לתחנת
האומה ע"ש יצחק נבון בירושלים.
בהודעתו הנ"ל ירושלמי אומר בין היתר, דברים הבאים: "סוף כל סוף, אחרי 17
שנים של בנייה (במדינה כמו סין ב-17 שנים כבר היו בונים קו רכבת שהיה
מגיע מבייג'ין עד ניו יורק), במעמד שר התחבורה ישראל כ"ץ נערך טקס חנוכת
קו רכבת מהיר (וקו רכבת ראשון בתולדות המדינה שהנו חשמלי) בין תל אביב
לירושלים. לכאורה, יש כל הסיבות לשמחה לרגל מאורע היסטורי זה. אלא מה,
במציאות הקו המהיר הזה (בשני הכיוונים) מגיע רק עד תחנת נתב"ג ובנתב"ג יש
צורך להחליף את הרכבת. ביום פתיחת הקו, בתקשורת הישראלית צוטט השר כ"ץ
נשאל בדבר הצורך בהחלפת הרכבת בנתב"ג, כשהוא עונה: "גם בחו"ל מחליפים
רכבות".
ראשית כל, ברוב המקומות בעולם ישנם קווי רכבת ישירים בין כל הערים
המרכזיות. בחו"ל בדרך כלל מחליפים רכבת, כאשר רוצים להגיע לאיזה פרוור או
יישוב קטן. אז מגיעים עם רכבת ישירה לאיזו מרכזית הכי קרובה לאותו פרוור
ומחליפים לרכבת פרוורים, אבל לא תמצאו ולו מדינה אחת בעולם שבה צריך
להחליף רכבת כדי לנוע בין שתי ערים הכי מרכזיות של אותה מדינה. למשל,
ברוסיה ישנן רכבות מהירות (ומאספות) שמקשרות בין כל קצות המדינה. למשל,
יש רכבת ישירה בין מוסקבה לולדיווסטוק (משהו כמו 9-10 אלף ק"מ) שנוסעת
ישירות בלי כל צורך בהחלפת רכבת באמצע. באותה רוסיה יש רכבות בין מוסקווה
לסנקט-פטרבורג שגם כן ישירה. גם במערב אירופה בין כל הערים המרכזיות יש
רכבות מהירות (לצדן של מאספות) שמחברות בין כל מיני ערים מרכזיות ושאין
צורך בהחלפת רכבת באמצע. אם כך, הבעיה היא לא רק בעצם הפעלת הקו שאמור
להיות ישיר, מהיר וללא החלפת הרכבת באמצע הדרך רק עד תחנת נתב"ג, אלא
הבעיה כאן הרבה יותר חמורה, ששר בממשלת ישראל, כדי להצדיק את הביצוע
הלקוי של פרוייקט מסויים באחריות משרדו משקר לציבור, משקר בצורה חצופה
ונבזית ביותר.
אבל הדבר החמור ביותר הוא שב-17 שנות בנית הרכבת הזאת לא דאגו כראוי לאמצעי בטיחות כנגד שריפות שעלולות לפרוץ במערכת המנהרות המסועפת שנחפרה. בלחץ של השר כץ, שרצה להכריז על פתיחת קו הרכבת לאחר העיכובים הרבים שכבר היו, ניתן "אישור זמני" להפעיל את הרכבת למשך חודש. ומה אם במשך החודש הזה תתרחש חס וחלילה שריפה נוראה בלי שאמצעי הבטחון יהיו בנמצא? מי יהיה אחראי לקרבנות? אחרי שריפה כזאת - והלוואי שזה לא יקרה - יקימו ללא ספק ועדת חקירה, אבל בשביל הקרבנות זה כבר יהיה מאוחר מדי. אולי מוטב היה לעכב את פתיחת הקו עד שיותקנו כל אמצעי הבטיחות הדרושים, אפילו אם זה ימנע איזה רווח פוליטי קצר מועד מן השר ישראל כץ?
זה כבר לא עניין של ימין או שמאל או מרכז (בכל הממשלות ששלטו במדינת
ישראל מאז 1948 היו שרים ששיקרו ורימו), אלא זה עניין של שיטה, עניין של
חוסר המודעות בקרב רוב הציבור בישראל. בכל מקום אחר בעולם הודעה כזו של
שר התחבורה שמנסה להצדיק ביצוע חלקי בלבד של פרוייקט תחבורתי מסויים, בכל
מדינה אחרת בעולם הודעה כזו כבר מזמן הייתה מוציאה לרחובות מאות אלפים
ומיליונים וראש הממשלה בעצמו ובכבודו היה נאלץ לתת פתרונות בו במקום אם
אין ברצונו לגרום להפלת השלטון בכוח. אבל אנחנו לא "בכל מקום בעולם".
אנחנו במדינת ישראל, בעולם משל עצמו, עולם שמתנהל בניגוד לחוקי שאר
העולם, שאר כדור הארץ.
דבר נוסף, עליו כמעט ולא כותבים ולא מדברים, זה שעל מנת שיהיו מספיק
קרונות להפעלת הקו החדש הזה צומצם מספר הרכבות לכיוון חיפה ונהריה. בין
היתר, החל מהימים האחרונים אין יותר רכבת ישירה בין באר שבע לנהריה. החל
מ-15.09.2018 כדי להגיע ברכבת מבאר שבע לנהריה צריך להחליף רכבת או באחת
מהתחנות של תל אביב או בקריית מוצקין. נראה לי, שב-17 שנים שנמשכה בניית
הקו המהיר בין תל אביב לירושלים היה מספיק זמן כדי לבדוק האם יש מספיק
קרונות להפעלת קו חדש וכדי לקנות כמות מספקת של קרונות נוספים ובכך
להימנע מהצורך בביטול או צמצום של חלק מקוים קיימים. אבל עוד הפעם,
ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" יש חוקים משל עצמה השונים מחוקים
המקובלים אצל שאר בני אדם. בארץ, רוב הציבור טרוד בלפחד מה"איום"
האיראני, מפלסטינים, מחיזבאללה. בישראל, ההמונים עסוקים בלהאזין (ולהאמין
בצורה עיוורת) לעוד ועוד שטיפות מוח מבית יוצרן של ה"הסברה" הישראלית
ולשכת דובר צה"ל. כמובן, שהשלטון מנצל את ההזדמנות שנפלה לחיקו כדי לפגוע
בעוד ועוד שירותים, כדי להגביר את ניצול העובדים, לשבש את פעילות הרכבות,
להמשיך בהרס החקלאות הישראלית...והכל מתוך ידיעה והבנה ברורה שרוב הציבור
לא ייצא למאבק, רוב הציבור ישתוק כי הרי "בכל דור ודור קמים לכלותינו",
כדברי ראש ממשלתינו ה"מהולל" בניימין נתניהו.
הגיע הזמן, שהציבור בישראל יפסיק להאמין כלתורה מסיני לכל הברקה
"מפחידנית" של ה"הסברה" הישראלית,יתחיל להיות יותר מודע ויילחם על זכויות
חשובות באמת משל עצמו. אחרת, אם ההמונים בארץ ימשיכו לשתוק, ימשיכו לאפשר
לממשלה להתנהל כאוות נפשה - בסוף לא רק לא יהיו רכבות ישירות, אלא בסוף
גם יתחיל מחסור במצרכי מזון בסופרמרקטים ואנשים יתחילו לרעוב ללחם. אסור
בתכלית איסור לאפשר את ההידרדרות הזו", מסכם את דבריו שמואל ירושלמי.
