הודעה לעיתונות

מכון אלרוב לחקר נדל"ן באוניברסיטת תל אביב - מקרה בוחן של מניעת שיח פתוח בנושא הדיור בישראל

המשורר והפעיל החברתי תושב באר שבע שמואל ירושלמי מוחה בחריפות על המצב בו בחלק מהכנסים שעורך מכון אלרוב לחקר נדל"ן, אשר פועל בחמש השנים האחרונות בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, לא מאפשרים דיון עם הקהל. בחלק מהמקרים מדובר בביטול ברגע האחרון של דיון עם הקהל שנקבע מראש ושדבר קיומו התפרסם בהזמנה לכנס או שהמנחה הודיע בתחילת הכנס ש"בסוף הכנס הוא ישאיר זמן לשאלות מהקהל".

בהודעתו הנ"ל של ירושלמי נאמר בין היתר: "בתור פעיל חברתי אני מרבה ליטול
חלק בכנסים, ימי עיון, שולחנות עגולים וסדנאות מחקר בנושא נדל"ן שעורכים
מוסדות חינוך ומחקר אקדמיים. אחד המקומות המרכזיים שבחרתי בהם בתור מוקד
להשתתפותי בכנסים אצלם הנו מכון אלרוב לחקר נדל"ן הפועל בשנים האחרונות
במסגרת פקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב. בדרך כלל, אני מייחס חשיבות
רבה ביותר לכנסים וימי עיון שעורך מכון אלרוב ולנושאים שהמכון הנ"ל מעלה
לדיון ותודעה ציבוריים".

ירושלמי מציין כי לאחרונה, בחלק מהכנסים בהם יצא לו להשתתף במקום, המנחים ניסו לבטל דיון מסורתי עם הקהל בתירוצים מתירוצים שונים. בחלק מהמקרים, ירושלמי עצמו הצליח לאלץ לקיים את הדיון כמתוכנן, בחלק אחר מהמקרים המנחים והנהלת המכון כן, הצליחו למנוע את הדיון. זאת על אף שבתחילת הכנס המנחה הבטיח שבסוף הכנס הוא ישאיר קצת זמן לשאלות מהקהל.

המקרה האחרון היה כנס בנושא שקיפות בשוק הנדל"ן שערך מכון אלרוב לחקר
נדל"ן בתאריך ה-20.12.2018 ושבו נידונו סוגיות חשובות ביותר בידי הדוברים
(ביניהם ח"כית סתיו שפיר ודוברים נוספים). למרבה הצער, המנחה (עיתונאי
מעיתון גלובס) ביטל על דעת עצמו דיון עם הקהל שהוא בעצמו הודיע על קיומו
בתחילת המושב הראשון).

הכנס הזה (בדומה לכנסים רבים אחרים של המכון) עסק בסוגיות חשובות ביותר
של חוסר שקיפות בתחום המשכנתאות, מחיר למשתכן, עסקאות סודיות בין משרד
השיכון לקבלנים תאבי בצע ועוד נושאים והיה מן הראוי לקיים דיון מסודר עם
הקהל, מה גם שהדבר הובטח על ידי המנחה. זה לא המקרה הראשון שפקולטה
לניהול באוניברסיטת תל אביב מונעת דיון עם הקהל במהלך מושבי הכנסים, דבר
שמקובל בכל כנס או יום עיון שמכבד את עצמו. אפילו מכון גזית גלוב לחקר
נדל"ן בבינתחומי הרצליה לא מרשה לעצמו לבטל דיון עם הקהל במסגרת ימי
העיון וסדנאות המחקר שנערכים במסגרתו. אבל ככל הנראה מכון לחקר נדל"ן
באוניברסיטת תל אביב החליט שהוא יותר קתולי מאפיפיור ושבשטחו לא יתנהל
דיון פתוח באמת בנושא הנדל"ן.

כמובן, שאני שמח שבכנסים במכון אלרוב לחקר נדל"ן באוניברסיטת תל אביב
מדי פעם נשמעים גם קולות שפויים כמו סתיו שפיר ואחרים. יחד עם זאת, רוב
הדוברים שמוזמנים לשם לתת הרצאות אלו משרתי הקפיטליזם, שבמקום להציע
פתרונות ממשיים לבעיית הדיור בישראל, סתם "חושפים" את הבעיות הקיימות
בתחום (וחלקם אף מצדיקים את סירוב הבנקים וחברות בנייה לחשוף נתונים
אמיתיים לגבי המשכנתאות או עסקאות נדל"ן, ברצונם לשמור על סודות מסחריים
מול מתחרים בתחום. במקום להציע באופן חד וחלק להתחיל לבנות דיור ציבורי
וצורות אחרות של דיור חברתי, חלק מהדוברים שמופיעים במקום הזה בכלל נגד
התערבות המדינה בתחום הדיור.

במצב הזה, בכלל לא הגיוני לבטל דיון עם הקהל בכנסים בהם נידונים נושאים כה חשובים. בסופו של דבר, אנשים לא באים לכנסים אקדמיים בנושאים בעלי חשיבות כלל ציבורית בשביל לקבל שטיפת מוח (אפילו אם בתוך שטיפת המוח הזו ישנן כמה הרצאות מעניינות ונכונות מבחינת התוכן והנתונים שהן מציגות).

יש הבדל, בין זה שאנשים סתם עומדים בפרוזדור או לובי ומשוחחים ביניהם, לבין דיון עם הקהל במהלך הכנס עצמו, כאשר בסוף כל הרצאה או מושב משאירים זמן לשאלות או הערות בקשר לנושאי הכנס. הדבר מקובל ברובם המכריע של הכנסים. בייחוד בכנסים שדנים בעניינים כה חשובים כמו נדל"ן, דיור, משכנתאות, פערים חברתיים, עוני ונושאים אחרים בעלי חשיבות חברתית כלל ציבורית חשוב ביותר להימנע מאי-קיום (או ביטול ברגע האחרון) של דיון עם הקהל. אחרת, הדיון שאליו הוזמן הציבור מפסיק להיות אמיתי.

כדי שהדיון, השיח יהיו אמיתיים עליהם להיות פתוחים ולאפשר לכמה שיותר אנשים לקבל במה להשמעת עמדותיהם לפני הקהל (כמובן, בתנאי שהדבר נעשה במסגרת נושא הכנס שנקבע מראש). מצפה מהנהלת מכון אלרוב לחקר נדל"ן באוניברסיטת תל אביב להפיק לקחים ולהבא להשתדל לחדול ככל האפשר ממניעת דיון מסודר עם הקהל במהלך הכנסים וימי עיון שהמכון הנ"ל עורך, ובייחוד כאשר מדובר בדיון עם הקהל שדבר קיומו לקראת סוף הכנס פורסם ונמסר מראש", מסכם את דבריו שמואל ירושלמי.