מפרסם: מכון ויצמן למדע
תאריך: 11/02/2019 00:00
נושא: מדע וטכנולוגיה
פרופ' עודד אהרונסון
פרופ' עודד אהרונסון
הודעה לעיתונות

המשימה המדעית של החללית הישראלית לירח

מה, בדיוק, תעשה החללית "בראשית", לכשתגיע ליעדה?

לאחר קרוב לעשור של יוזמה ומאמץ, החללית הישראלית הלא מאוישת שזכתה באחרונה בשם מעורר ההשראה "בראשית", תמריא מכדור-הארץ, ותנחת על פני השטח המסולעים של הירח. לכשתגיע לקרבת הירח ותנחת על פניו, תחל החללית לבצע את משימתה המדעית, וכאן נכנס לתמונה פרופ' עודד אהרונסון מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ויצמן למדע, המכהן כמדען המשימה של החללית.

בבניית החללית הושקעו כ-100 מיליון דולר רובם גויסו מתורמים פרטיים ובראשם נשיא עמותת SpaceIL הפילנתרופ מוריס קאהן. נחיתת החללית "בראשית" על הירח, תמקם את ישראל במקום הרביעי ברשימת המדינות שהצליחו להנחית חלליות על הירח (אחרי ארצות הברית, ברית המועצות וסין). החללית תשוגר על גבי טיל "פלקון 9" של חברת SpaceX מקייפ קנוורל, פלורידה, שבארצות הברית, ומסעה יימשך כחודשיים עד למועד הנחיתה המתוכנן.

על-אף שמדובר בהישג לאומי היסטורי, הרי שבבסיסו פרויקט זה הינו יוזמה פרטית שהגו שלושת מייסדי עמותת SpaceIL אשר הוקמה במטרה להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח, לעורר השראה ולעודד צעירים ללימודי מדע וטכנולוגיה. היזמים הצעירים יריב בש, כפיר דמרי ויונתן ויינטראוב שאפו להגשים את חלומם ונרשמו לתחרות המאתגרת Google Lunar XPRIZE. התחרות הסתיימה ללא זוכה במארס 2018, אך SpaceIL הודיעה כי היא נחושה להמשיך במשימה.

התעשייה האווירית שותפה מלאה לפרויקט מתחילת דרכו. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, מהמגזר הציבורי ומהאקדמיה. הבולטים שבהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע ובזק. בין התורמים המרכזיים לפרויקט: מירי ושלדון אדלסון, סילבן אדמס, סמי סגול, לין שוסטרמן וסטיבן גראנד.
כאמור, לכשתגיע החללית הנושאת את
דגל ישראל לקרבת הירח ותנחת על פניו, היא תחל במשימה המדעית שלה. פרופ' עודד אהרונסון, המנהל המדעי של המשימה, אומר: "המטרה המדעית המרכזית היא למדוד את השדה המגנטי של הירח, ולהבין את מקורו. לירח יש אמנם ליבת ברזל, כמו לכדור הארץ, אלא שהיא קטנה וקרה. לפיכך אין לירח שדה מגנטי גלובלי כמו שלנו, אך יש על פניו אזורים וסלעים, שמתאפיינים ברמות שונות של מגנטיות. למגנטיות זו עשויים להיות מקורות שונים, ואנו מבקשים, בנוסף למדידת השדה המגנטי עצמו, גם להבין את מקורותיו, כלומר, איך – ומתי – הוא נוצר".

לפי תיאוריה ידועה, ליבת הברזל של הירח הייתה בעבר חמה יותר, והיא התערבלה, דבר שיצר "דינמו" שהשרה שדה מגנטי במרכיבים שונים של הירח. כך, אם, למשל, ימדדו מכשירי החללית שדה מגנטי בעוצמה מסוימת בסלע וולקני עתיק (בדומה לסלעי בזלת שאנו מכירים בכדור-הארץ), משמעות הדבר תהיה, בין היתר, הוכחת תיאוריית ה"דינמו" הזאת. מדידה כזאת תאפשר גם לדעת כמה זמן התקיים ופעל ה"דינמו" הזה, ומתי דעך.

שדה מגנטי – בעוצמות שונות – יכול להתקיים על הירח גם בסלעים מסוגים שונים. למשל, בסלעי מכתש – דבר שעשוי להעיד על כך שלפחות חלק מהשדה המגנטי של הירח נובע מהתנגשות אסטרואידים בירח, או אפילו מחומר מגנטי שמקורו באסטרואידים עצמם.

פרופ' אהרונסון אומר שלמעשה, מדידת השדה המגנטי תחל עוד כשהחללית תהיה בדרכה לירח (כדי למדוד את השדה המגנטי של החללית), וכן כשהיא תהיה במסלול שמקיף את הירח, שבו כבר יורגש השדה של הירח עצמו. ב-15 הדקות של הנחיתה, יתבצעו מדידות מורכבות, שיאפשרו למדענים להבחין בהתגברות השדה המגנטי שנקלט במכשירי המדידה – כתוצאה מהתקרבות החללית לפני השטח וחליפתה מעל אזורים שונים.
בנוסף להובלת הניסוי המדעי המרכזי של מדידת השדה המגנטי, פרופ' אהרונסון סייע גם בבחירת אתר הנחיתה של החללית, לפי מגבלות בטיחות ותקשורת, כדי לאפשר נחיתה חלקה באזור שיתאים לביצוע המדידות והניסויים המדעיים.

החללית "בראשית" תכיל גם מערכת מראות ייחודית ("רטרו-רפלקטור") שסיפקה סוכנות החלל נאס"א, שתחזיר קרן אור לייזר בדיוק מהכיוון שממנו הגיעה. מערכת זו תאפשר למדענים למדוד בדיוק רב את המרחק בין החללית הישראלית "בראשית" לחללית של נאס"א שמקיפה את הירח (LRO)– וכך למקם במדויק את החללית לאחר הנחיתה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- מכון ויצמן למדע.