הודעה לעיתונות

המשורר שמואל ירושלמי: תוצאות הבחירות - הזמן להפקת לקחים ובניית אלטרנטיבה אמיתית

זה עתה הסתיימו הבחירות לכנסת ה-21. את תוצאות הבחירות האחרונות מסכם
המשורר הפעיל החברתי תושב באר שבע שמואל ירושלמי בהודעה מיוחדת שיצאה תחת
קולמוסו.

בהודעתו הנ"ל, שמואל ירושלמי אומר בין היתר, דברים הבאים: "ב-09.04
במדינת ישראל (זו הפעם ה-21) נערכו בחירות לכנסת - הפרלמנט של מדינת
ישראל. מישהו נשאר מרוצה מהתוצאות. מישהו יתאכזב מזכייתו החוזרת של
בניימין נתניהו. מישהו רצה שגנץ יהיה ראש הממשלה וקיבל הלם, כאשר ראה
שרוב המפלגות שעברו את אחוז החסימה המליצו על נתניהו להרכבת ממשלה הבאה.
אך רגע! האם הבעיה היא רק נתניהו ובוחרי הליכוד?

מאז אני פעיל חברתי (שזה מאמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת), וביתר שאת מאז
מחאת הקיץ 2011 אני אומר השכם והערב, כי לא מספיק לקרוא תיגר על הממשלה,
לא מספיק לדבר נגד ציבורים שלמים ש"מצביעים למי שדופק אותם", לא מספיק
לקרוא: ביבי הביתה!, אלא כדי לנצח במערכה על עיצוב עתיד המדינה, לאלו
שמתיימרים לנהל ולהוביל את המערכה הזאת חייבת להיות אלטרנטיבה אמיתית,
ממשית ובת קיימא לשלטון הקיים (אלטרנטיבה, שתהייה הרבה מעבר לשימוש חלול
בסיסמאות פוליטיות, חברתיות או כלכליות, נכונות ככל שיהיו".

ירושלמי ממשיך ואומר: "בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת, מפלגת
האופוזיצייה הגדולה ביותר (בתנאי שבעוד חודש חודשיים לא תשב בקואליצייה
של נתניהו) - זאת כחול לבן בראשותם של בני גנץ, יאיר לפיד ועוד כמה
גנרלים. עם כל הכבוד לזכייה במספר מרשים של מנדטים, מפלגות נוסח כחול לבן
אינן יכולות להוות אופוזיצייה אמיתית במדינה שנתונה במשבר חברתי ופוליטי
קשה ביותר מאז קום מדינת ישראל. מפלגה, שבמקום להציע אלטרנטיבה חד משמעית
לפתרון הבעיות החברתיות הקשות בהן מתחבטת החברה בישראל, במקום להציע
פתרון בר קיימא לסכסוך הדמים בינינו לבין הפלסטינים, מפלגה שבמקום כל אלה
מתעסקת בנקמנות אישית במפלגת השלטון - מפלגה כזו אינה אופוזיצייה אמיתית.
בני גנץ, בנאום בליל סיום הבחירות (שבהתחלה חשבו שהולך להיות נאום
הניצחון), לא
התייחס, ולו במילה אחת, לא לצורך לבחון מחדש את תוצאות ההפרטות שנעשו
בארץ ב-30 השנים האחרונות; כמו-כן, הוא לא התייחס לתופעת העסקה דרך חברות
קבלן וצורות נוספות של מיקור חוץ. לא שמענו מגנץ ולו מילה אחת על איך
באופן ממשי הוא
הולך לפתור את בעיות הדיור הציבורי במדינה, בעיות של הרס מערכת הבריאות
הציבורית ועוד. כמו כן, בנאומו הראשון כח"כ, לא שמענו את מי שהיה רמטכ"ל
הטבח צוק איתן מציע איזשהו פתרון לבעיות האוכלוסיה הערבית החיה בארץ. לא
שמענו אותו יוצא נגד חוק הלאום. לא שמענו אותו מציע איזשהו אופק מדיני
לסכסוך הישראלי פלסטיני. כן, אנו שומעים אותו תוקף מהבוקר עד הערב את
נתניהו מימין ומאשים אותו
שאינו תוקף מספיק בעזה.

גם מפלגות שמאל מסורתיות, כגון: מפלגת העבודה, מר"צ, חד"ש ואחרות אינן
מצליחות לבנות אלטרנטיבה ממשית לשלטון ההון השולט היום במדינה, אלטרנטיבה
שתיצור חלופה (כולל, חברתית) אמיתית לשלטון הקיים היום.

הגיע הזמן להפסיק לשבת בתוך הבועה של "מדינת תל אביב", אלא יש לרדת אל
העם, אל השכונות ולהתחיל לעבוד על בניית אלטרנטיבה אמיתית לשלטון ההון
והניצול הקיים היום בארץ. ללא בניית אלטרנטיבה של ממש שיהיה בה כדי לפתור
הלכה למעשה את בעיות החברה בישראל, ללא אלטרנטיבה כזו, אנו, אנשי
האופוזיצייה במדינת ישראל יכולים סביב השעון לקרוא לעצמנו: "שמאל",
"ימין", "מרכז"; ללא יכולת ליצור (וליישם בשטח) אלטרנטיבה ממשית להעסקה
לא ישירה, יוקר המחיה, מחסור בדיור הציבורי וצורות אחרות של דיור בר
השגה, אלטרנטיבה להרס החקלאות ושירותי הרווחה במדינה - אף אחד ואחת
מאיתנו לא יוכל אפילו לחלום לסחוף את ההמונים לתמוך בנו ולהביא את כוחות
השמאל לשלטון. כאשר אברום בורג (שעושה את עצמו איש שמאל ושבמציאות אין
ולא כלום בינו לבין שמאל אמיתי, לו אני שייך) מפרסם בעיתון הארץ מאמר
דעה, בו הוא לועג לאבי גבאי ומעמיד מולו (אלוהים ישמור) את...יאיר לפיד
כדוגמה לאדם אינטלקטואלי ומשכיל, ברור שרוב ה"מזרחיים" (בעצמם, יוצאי
חלציה של תרבות ערבית) ייראו בנו, אנשי השמאל חבורת זעיר בורגנים מתנשאים
ושונאי שכונות".

"אני קורא כאן ועכשיו לפעול לבניית שמאל חברתי עממי באמת, שמאל שיאחד
בתוכו גם את המרצים מהאקדמיה, גם את תושבי שדרות ושכונות העוני של באר
שבע ודרום תל אביב, גם דתיים וחילוניים, גם קיבוצניקים וגם פועלי דחק בני
הצווארון הכחול, גם יהודים, גם ערבים. אני קורא למפלגות חד"ש, העבודה,
מר"צ, חלקים שאפשר לעבוד איתם במפלגת כחול לבן להתאחד לכוח אחד גדול ורב
עוצמה ולהציב אלטרנטיבה ממשית לכל השיטה הפוליטית והחברתית כלכלית השלטת
היום בישראל", מסכם את הודעתו שמואל ירושלמי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- גוש שלום.