הודעה לעיתונות

טינופת גדולה בחצר האחורית של מדינת ישראל - ארבעה סיפורים קטנים על כיבוש שנמשך כבר 52 שנה‎

כמה אפשר להעניש על שק זעתר אחד?
אם אתה פלסטיני בגדה המערבית, העונש יכול להיות חמור מאד
מלחמתה של מדינת ישראל בג'מאל איש הזעתר - ובתרבות הערבית

ג'מאל איש הזעתר מול המערכת השרירותית :

או – איך ישראל מוחקת את התרבות הערבית באמצעות "ערכי שמירת הטבע"

בתחילת אפריל נתפס ג'מאל בבקעת הירדן על ידי רשות הטבע והגנים, עם שק 10 של ק"ג זעתר (שבעוד חודשיים יתייבש לכדי קילו אחד בודד), לשימוש ביתי .

הזעתר והמכונית של ג'מאל הוחרמו כמוצג משפטי (!) והוא עצמו שוחרר בערבות של 3000 ₪ , ובאמצעות עורך דין (שעלה 1000 ₪) - סכום כסף שאין לו, ושנאלץ ללוות מחברים. כמו כן הוגש נגדו כתב אישום.

לג'מאל ילד נכה וחולה מאוד שאינו יכול ללכת. ג'מאל מסיע אותו לדיאליזות בבית חולים בג'נין 3 פעמים בשבוע. עכשיו נאלץ לשכור הסעות בעלות של 100 ₪ בכל פעם.

פנינו לכל הרשויות האפשריות, ניסינו להפעיל קשרים, כדי להחזיר לו, לפחות, את המכונית. אך לאור "חומרת" העבירה נאמר לנו שהיא תוחזק עד המשפט , שלא ברור מתי יתקיים, כמוצג משפטי (!) למרות ששק הזעתר שהיה בה כבר הוצא ממנה.

חשוב לציין שמחקרים מראים כי אכיפת החוק והגשת כתבי אישום בגין קטיפה, או אחזקה של צמחים מוגנים נעשית אך ורק על נאשמים ערבים. לא נמצא ולו מקרה אחד שבו עמד לדין יהודי על עבירה זו ( כולל פרחים מוגנים, זוכרים את הקמפין נגד קטיפתם? הכלנית והרקפת) !

ג'מאל קורס. בגלל שק זעתר מסכן הוא, שעוד קודם היה עני, שקע בחובות כבדים. אנא עיזרו לו ... אנא שילחו תרומות לדפנה בנאי – בנק דיסקונט חשבון 162691 סניף 147. כיתבו עבור ג'מאל.

********************************************************

חיילים יורים ללא סיבה וללא הצדקה ובניגוד להוראות הצבא

על סניור עודה - תושב הכפר קוסרא, מגדל עופות, פעיל זכויות אדם וחובש

ירי לא קטלני, למרבה המזל - אבל בכל זאת מאד מאד פוגעני

סניור עודה, הינו תושב הכפר קוסרא, מגדל עופות, פעיל זכויות אדם (בין היתר, כותב דיווחים לארגונים ישראלים ובין-לאומיים לזכויות אדם) וחובש.

ביום 12.9.2016 בסביבות השעה 16:30, בעת שסניור היה בתוך לול תרנגולות בכפר קוסרא, חיילים שהיו בכרם הזיתים בחצר הלול ירו לכיוון מבנה הלול, חוררו את מיכל המים שעל גגו, וגרמו למותה של תרנגולת בתוכו (כנראה מתה מרסיסים).

כפעיל זכויות אדם וחובש, כדי לתת עזרה ראשונה במידת הצורך, סניור יצא מהלול, ראה קבוצה של ילדים בורחים ואת החיילים זורקים לעברם רימוני הלם ויורים כדורי גומי.

סניור רצה להיכנס בחזרה ללול אך מי מהחיילים אמר לו "אל תלך בפנים, תלך ישר". סניור הלך ישר לכיוון דרך העפר בחזית הלול. חיילים שהיו בחצר הבית הסמוך ללול אמרו לו "לך מפה בן זונה כלב". סניור אמר לחיילים "למה אתם יורים, זה ילדים קטנים", החיילים ענו לו "זה לא עניינך לך מפה". סניור המשיך ללכת כפי שהורו לו, אך מי מהחיילים ירה בו סתם ירי חי, ממרחק כ-15 מטרים, מאחור בישבן. הכדור תלש חתיכה מהישבן והיה ניתן להכניס אגרוף בחור שנוצר.

הירי מאחור בסניור מטווח קרוב מאוד, בוצע ללא הצדקה כלשהי ובניגוד להוראות הפתיחה באש, למרות שהילדים ברחו וסניור מילא אחר הוראות החיילים. על-פני הדברים, נראה כי סניור נורה מאחר שהרגיז את החיילים כאשר העיר להם בגין הירי לעבר ילדים קטנים שברחו, או כענישה קולקטיבית בשל כעסם של החיילים על הילדים, או כי הם היו סבורים שהוא "בן זונה כלב". אף שהחיילים ראו את סניור נופל פצוע לאדמה, הם לא הושיטו לו עזרה. תושבים מקומיים פינו את סניור ברכב עד לאמבולנס שלקח אותו לביה"ח רפידיה בשכם.

כשנתיים לאחר האירוע ובעקבות הגשת התביעה הנזיקית נגד המדינה, מצ"ח השלימו את חקירת האירוע, ועל בסיס עדויות החיילים המדינה תיארה בכתב ההגנה את אחד מן האירועים החמורים ביותר שהתרחשו בגדה המערבית בשנים האחרונות... רק שאף אחד לא שמע עליו – לא התושבים בקוסרא, לא ארגוני זכויות האדם, לא המתנחלים, ולא התקשורת: מאות פלסטינים מהכפר קוסרא, כולל ראש המועצה, הציתו שדות של התנחלות, יידו אבנים, ירו באש חיה וגם שיגרו טילים (!!!) לעבר החיילים. בדרך פלא, החיילים טענו כי בכל האירוע רק חייל אחד ירה כדור חי אחד לעבר סלע לאחר שחש סכנה לחייו.

מלבד עדויות החיילים, שנשמעות שנלקחו מהסרט "רמבו 3", אין למדינה שום תיעוד, וגם במקרה אף פלסטיני שנטען שיידה אבנים, ירה באש חיה, הצית שדות ושיגר טילים לא עוכב או נעצר. עוד באג בגרסת החיילים – ביום האירוע היה מדובר בחג הקורבן המוסלמי, והתושבים היו בבתיהם עם משפחתם; לכן למדינה יש בכתב ההגנה גם גרסה חלופית – סניור לא נפגע בכלל, ואם הוא נפגע זה קרה "בנסיבות שאין להן כל קשר עם האירוע".

בכל אופן - סניור הגיש תביעה נזיקין משפטית נגד רשויות מדינת ישראל. דיון מקדמי היה אמור להתקיים ביום רביעי 15.3 בבוקר בבית משפט השלום בירושלים, וסניור היה צריך לגשת מספר פעמים למת"ק כדי לבקש אישור כניסה לישראל - הליך לא פשוט ולא קל לפלסטיני. אבל ערב הדיון נמסר לעורך הדין איתי מק המייצג אותו שהדיון של סניור מבוטל ויעבור לשופט אחר ובמועד אחר. ובנקודה זאת נשאר המצב עד היום.

לפרטים נוספים, ניתן ליצור קשר עם עו"ד איתי מק (050-7583741) או באמצעות אימייל [email protected]

איתי מק, עו"ד
בניין כלל, משרד 745
רח' יפו 97, ירושלים
טל' 02-5877766
פקס 02-5877744
נייד 050-7583741

***********************************************

איך מרגיש מי שמגרשים אותו מהבית באופן זמני
כי השטח דרוש לחיילים לצורך אימונים צבאיים?
(וכל זה - בדיוק בחודש שבו הדת שלו מחייבת אותו לצום כל יום )

לכבוד
סא"ל רסאן עליאן
ראש המנהל האזרחי

שלום רב,

הנדון: צו פינוי זמני ל-15 משפחות בדואיות מאזור חומסה בצפון בקעת הירדן לצורך אימוני הצבא

בתאריך 7.5.2019 נמסרו על ידי המנהל האזרחי צווי פינוי זמניים ל-15 משפחות בדואיות מהשבטים אבו-כבאש ועוואד והמונות כ-80 נפש, לצורך אימונים בשטח אש 903.

האימונים מתפרסים לאורך שלושה שבועות בחודש מאי, ושבוע אחד בחודש יוני, שלוש פעמים בכל שבוע, כאשר בשמונה מקרים הפינויים כוללים גם את הלילות.

נדהמנו לגלות שתאריכי הפינוי נבחרו דווקא במהלך חודש צום הרמדאן הקדוש למוסלמים, בו יש להם צרכים מיוחדים בשעות הצום והכנת ארוחת האיפטר לעת ערב.

מבדיקות שערכנו, יקשה מאד על המפונים לקיים את הצום כהלכתו, שלא לדבר על הסבל שיגרם לתושבים מחום היום וקור הלילה, ולכך יש להוסיף את הקשיים בהבאת מזון ומים לבני האדם והמקנה.

האם היית מעלה על דעתך שאירוע כזה של פגיעה כה מסיבית בפולחן היה יכול להתרחש ביום קדוש ליהודים בגבולות הקו הירוק או בהתנחלויות בשטחים הכבושים?

לפיכך, בתוקף תפקידך כאמון על רווחת התושבים, אנו מבקשים ממך לפעול בדחיפות להסרת רוע הגזרה מולמנוע פגיעה קשה ברווחתם.

להתיחסותך נצפה.

בכבוד רב,

דפנה בנאי, רינה צור, חנה ספרן, מיקי פישר, נורית פופר, גיא הירשפלד, יוסי גוטרמן, איתמר פיגנסאום, יעקב מנור - פעילות ופעילים ותיקות/ים בבקעת הירדן

***********************************************

השבוע בדרום הר החברון – דוח מהשטח
גירוש פעילים ומעצר שווא אלים במיוחד של שלושה פעילים ליד מאחז חדש בוואדי סוויד

פעילי תעאיוש הגיעו לתעד את המאחז החדש בוואדי סוויד בשבת ה-11 למאי 2019. במקום הוצב מבנה דמוי אוהל מרוצף עץ, מצויד בחשמל, מקרר ובלוני גז, ובו ישבו מתנחלים – כולם גברים צעירים – ושתו בירות, בחסות כוח צבאי. מאז השבוע שעבר נוספה למאחז גדר לצאן והוצבו שקתות. כוח נוסף שהגיע למקום הורה לפעילינו להתפנות מתוקף צו שטח צבאי סגור, וסירב לאפשר לנו לצלם את הצו. הפעילים דרשו ממפקדי הכוח לפנות גם את המתנחלים בהתאם לצו, דרישה שהתקבלה בלעג. אז החלו הפעילים לצאת מהשטח תוך שהם מוחים על האכיפה הבררנית. כוח מג"ב נוסף הגיע ואיים במעצרים, תוך הבטחה - שלא קוימה - לפנות גם את המתנחלים, לאחר יציאתנו מהשטח. פנינו לאנשי המינהל האזרחי שהגיעו למקום והצבענו בפניהם על כך שצו סגירת השטח מאפשר להם לפנות את היושבים הלא חוקיים מהמקום, אך הם השיבו שהצו אינו חל על "תושבי האזור". בכך הוכרה באופן רשמי תושבותם של פולשים במאחז לא חוקי בן פחות מעשרה ימים.

בעוד הפעילים עושים דרכם אל מחוץ לשטח, כשהיו כבר במרחק קצר מרכב ההסעות, החלו החיילים לעצור אותם באלימות. פעיל הוצא בכוח מהרכב בו נהג בדרכו אל מחוץ לשטח ונעצר, ופעילה נוספת נגררה החוצה מתוך רכב ההסעות עצמו ונעצרה. על העצורים הופעלה אלימות קשה במהלך המעצר, ואז נאזקו באופן הדוק ומכאיב במכוון. האיזוק ההדוק גרם לפגיעות. כמו כן גרם אחד החיילים נזק לרכב ההסעות.

לאחר חקירה במשטרת קרית ארבע, שבה תועדו גם החבלות שנגרמו לעצורים במהלך המעצר, שוחררו כל השלושה בלי תנאים כלשהם – עדות לכך שלדעת החוקרים לא הייתה כל עילה חוקית למעצר

עבודות שיפור הדרך לביר אל עיד - הטרדת פעילים באמצעות צו שטח צבאי סגור

השבוע שבה קבוצת פעילים לעבוד בהכשרת דרך הגישה לכפרים באזור ביר אל עיד. כוח צבאי חסם את דרכנו בכביש העולה למאחז הלא מורשה מצפה יאיר וטען שהוצא צו שטח צבאי סגור למקום. הפעילים הלכו בעיקוף נרחב דרך הגבעות כדי לא להיכנס לשטח הסגור.

הכוח ניסה למנוע מאיתנו גישה גם בדרך העוקפת. הגענו לבסוף למקום ועבדנו כמה שעות ביישור הדרך בעזרת מכושים, אתים ואבנים, תחת עינו הפקוחה של צה"ל. החיילים נעתרו להזיז את רכבם כדי לא להפריע בעבודות. גם בדרך חזרה התלוו אלינו החיילים וכפו עלינו ללכת דרך הגבעות בטענה שהדרך נמצאת בשטח הצבאי הסגור.

בוואדי סוויד התלוו הפעילים לרועים פלסטינים במרעה בתוך השטח המעובד, שנקצר לאחרונה, ללא הפרעות. גם באום אל עמד ליוו הפעילים את הרועים ללא אירועים מיוחדים.