מחקר חדש מגלה כי 42,000 מהגרי העבודה לישראל שהגיעו בהסכמים בילטראלים חסכו כל אחד 7,000 – 20,000 $

== ארנון מנטבר, יו"ר ומייסד המרכז להגירה בינלאומית (CIMI) קורא למדינת ישראל להרחיב את ההסכמים הבילטראלים למדינות נוספות ולתחומי הגירה נוספים.
==

מחקר חדש המתפרסם היום מגלה כי עד לסוף 2018 נכנסו לישראל כ-42,000 עובדים שהגיעו במסגרת הסכמים בילטראליים בענפי החקלאות, הבניין והסיעוד. המחקר מגלה כי כל עובד זר שהגיע לישראל באמצעות הסכמים בילטראלים שנחתמו בין ישראל למדינות השונות חסך באופן אישי סכום שבין 7,000 – 20,000 דולר.

המחקר מגלה כי ההסכמים הבילטראליים שעליהם חתומה ישראל הם כלי אפקטיבי באופן מובהק למניעת גבייה של דמי תיווך לא חוקיים של אלפי דולרים לעובד, והעלאת המודעות של העובדים לגבי זכויותיהם. עם זאת, בכל הנוגע למצב זכויותיהם של העובדים התמונה מורכבת יותר. אין להסכמים השפעה ישירה ומוכחת על מצב העובדים מבחינת זכויות ההעסקה, ולא די בכך על מנת לדאוג לשיפור מצבם. לשם כך יש להפעיל וליצור, בשילוב עם ההסכמים, גם מנגנוני אכיפה אפקטיביים.

ארנון מנטבר, יו"ר ומייסד המרכז להגירה בינלאומית (CIMI) קורא למדינת ישראל להרחיב את ההסכמים הבילטראלים למדינות נוספות ולתחומי הגירה נוספים. לדבריו "מדינת ישראל, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה והמרכז להגירה, שואפת לבטל את דמי התיווך המושתים על העובדים הזרים באמצעות שימוש בהסכמים בילטראלים. עד כה נחסכו למעלה מ- 200 מיליון דולר מההוצאות של העובדים הזרים". מנטבר מדגיש כי בשל קצב הצמיחה של ישראל עובדים זרים מכל רחבי העולם מעוניינים לעבוד בישראל. הסיבות לכך הם שכר המינימום הגבוהה ותנאי העסקה טובים הכוללים הקפדה על שעות עבודה, תשלום על שעות נוספות וביטוחי בריאות ומרכז טלפוני לפניות לעובדים שמופעל על ידי המרכז להגירה בשפות השונות ובו מטופלות כל תלונות העובדים באופן מיידי.

המחקר נכתב על ידי פרופ' רבקה רייכמן מאונ' חיפה ופרופ' נונה קושינירוביץ' מהמרכז האקדמי רופין, ויצא לאור על ידי המרכז להגירה בינלאומית וקליטה (CIMI) ורשות האוכלוסין וההגירה. במסגרת המחקר, נערך סקר בפעם הראשונה בשנת 2011 (מחקר בסיס) ולאחר מכן בוצע מדי שנתיים עד לסוף שנת 2018. בשנים אותן הדוח מכסה, רואיינו בסך הכול 386 עובדים: חקלאות (תאילנד), בניין (מולודובה, סין), סיעוד (סרי לנקה, נפאל). כל הראיונות נעשו על ידי מראיינים שדוברים את שפת - האם של העובדים.

מהמחקר עולה כי 100% מהעובדים שהגיעו תחת הסכמים, הגיעו דרך הסוכנות הממשלתית הרשמית המיישמת את ההסכם ללא מעורבות גורמי תיווך פרטיים הגובים כספים שלא כחוק. לא נמצאו עדויות לדמי תיווך בלתי חוקיים, כאשר הסכומים שנחסכו כתוצאה מהוצאת הגורמים הפרטיים למטרות רווח מהמנגנון נעים בין 7,000 ל-20,000 דולרים.

עוד מגלה המחקר כי האפשרות למימון עלויות ההגירה על ידי הון עצמי עלתה פי שניים ביחס לאפשרות זו לפני ההסכמים. המחקר מדגיש כי יש עליה במודעות העובדים לזכויותיהם ודבר זה מהווה סימן חיובי, אך עדיין אין מגמה חד משמעית של שינוי בתנאי ההעסקה לפני ואחרי ההסכמים. כך לדוגמא בענף החקלאות לא ניתן לזהות מגמה ברורה: חלק מתנאי ההעסקה כמו מספר שעות עבודה ביום השתפרו, באחרים כמו מגורים חלה הרעה, ויש כאלה שבהם לא חל שינוי ניכר. בענף הבניין, חלה הרעה בתנאי ההעסקה (בעיקר בטיחות בעבודה) ובשכר של העובדים מסין. עוד עולה מהמחקר כי לא חל שיפור משמעותי ברוב תנאי ההעסקה של מהגרי העבודה בסיעוד.

עורכי המחקר ממליצים להרחיב את השימוש בהסכמים הבילטראליים לכל המדינות שמהן מגויסים מהגרי עבודה בסיעוד, אשר עדיין משלמים דמי תיווך גבוהים כדי להגיע לעבוד בישראל. כן מומלץ לקיים אכיפה מוגברת ופיקוח הדוק יותר על תנאי העבודה בכל הענפים.

כאמור במחקר השתתפו ורואיינו בסך הכול 386 עובדים, בחלוקה הבאה: בענף החקלאות רואיינו 180 עובדים מתאילנד, בענף הבנייה רואיינו 78 עובדים מסין, מהם 32 בשנת 2011 לפני יישום ההסכם הבילטראלי, ו־46 בשנת 2018 אחרי יישום ההסכם. בענף הסיעוד רואיינו 128 עובדים מסרי לנקה ומנפאל. מסרי לנקה רואיינו 70 עובדים ומנפאל רואיינו 58 עובדים.

המרכז להגירה בינלאומית וקליטה (CIMI) הינה עמותה עצמאית ללא מטרות רווח שנוסדה על ידי ג'וינט ישראל בשנת 1998. מטרת העמותה לסייע בפיתוח תחום ההגירה בישראל תוך יישום הסכמות ותקנות בינלאומיות בטיפול בקשת רחבה של תחומי הגירה. היו"ר והמייסד של העמותה, ארנון מנטבר מדגיש כי CIMI מפתחת ומפעילה כיום במקביל מספר פרויקטים העוסקים בתחומי הגירה שונים ובהם מניעת סחר בבני אדם ומאבק בעבדות מודרנית, יישום ופיתוח הסכמים בילטראליים העוסקים בהגירת עבודה לישראל, סיוע לרשויות מקומיות בטיפול בנושאים שונים בתחומי הגירה, סיוע למבקשי מקלט, פיתוח יחסי תפוצות ממדינות שונות וסיוע בחזרה מרצון למהגרים. במקביל CIMI פועלת להגדלת המודעות לזכויות מהגרים בישראל באמצעות הפצת מידע והכשרות מקצועיות. העמותה שמה באחרונה דגש על פיתוח ידע ומחקר בנושא, בצד הפעלת קו חם למהגרי עבודה וסיוע למבקשי מקלט. בעמותה פועל צוות של כתריסר עובדים ברחבי הארץ.

למחקר המלא: https://docs.wixstatic.com/ugd/5d35de_20e8a546f6a64a76b9c1e368b3f1ce11.pdf