הודעה לעיתונות

הפגנה: די להריסות הבתים - הערב (חמישי) מול בית ראש הממשלה‎ בירושלים

עומדים ביחד نقف معًا‎
הפגנה: די להריסות הבתים | مظاهرة: كفى لهدم البيوت
הערב (חמישי) 25.7 בשעה 8 בערב, בית ראש הממשלה‎‬

הם רצו להישאר בירושלים ובנו את הבתים כחוק. ואז הצבא הרס אותם.‬

"[...] עשרות שוטרים פרצו פנימה. הייתי שם. ראיתי את הזעם וההשפלה שמילאו את העיניים שלו ושל ילדיו, כשהם נהדפו אחורה על-ידי המשטרה והביטו בביתם מרחוק, בידיעה שהוא עומד להיחרב. הילדים צעקו מכאב. הגוף שלי הצטמרר, העיניים שלהם אדמו מהגז המדמיע, אסמעיל רעד בכל הגוף, הוא בכה, הוא חיבק אותם ובכה, אין לו כסף, אין לו איך לבנות עוד בית, את כל החסכונות הוא השקיע. השמש החלה לעלות והשוטרים צעקו עלינו לעוף אחורה."
- (מתוך פוסט של יובל אברהם)

החיים של יהודים ופלסטינים בירושלים, אלו לצד אלו, הם עניין של מציאות יומיומית אלא שלא פעם המציאות של צד אחד היא מציאות של הרת אסון שהצד השני כמעט ולא רואה או שומע עליה. את מסך ההפרדה הזה הצליח לחצות השבוע סיפורם של 10 בניינים, ובהם 72 יחידות דיור, שהצבא הרס אתמול בבוקר בואדי חומוס שבפאתי השכונה המזרח-ירושלמית צור באהר.

אם צור באהר שכונה מזרח ירושלמית מדוע הצבא הרס שם?

למעשה, ואדי חומוס נמצא בגדה המערבית. חלקים ממנו הם שטחי A ו- B שבהם, כפי שנקבע בהסכמי אוסלו, נושאי תכנון ובנייה נתונים בידי הרשות הפלסטינית. באזור זה חומת ההפרדה לא נבנתה על קו הגבול המוניציפלי, אלא חרגה אל תוך הגדה המערבית ולמעשה "בלעה" את ואדי חומוס שנותר מחובר למזרח ירושלים בצד הישראלי של הגדר.

בירושלים עצמה כמעט בלתי אפשרי לפלסטינים לקבל היתרים לבנייה והמחסור בדירות למגורים הוא עצום. זו תוצאה של מדיניות ישראלית של חנק תכנוני אשר כמעט ואינה מאשרת תכניות מתאר משמעותיות בשכונות הפלסטיניות של העיר. תושבים פלסטינים מצור באהר שבמזרח ירושלים, שלא רצו לבנות ללא היתר, מצאו פתרון יצירתי: הם עברו לגור בשטחי A ו- B שבואדי חומוס הסמוכה, שם הגורם המוסמך לתת היתרי בניה הוא הרשות הפלסטינית. עבורם, זה היה הפתרון היחיד שאפשר מגורים בכבוד בבתים שנבנו בהיתר, ובאופן שמאפשר להם להישאר בפועל בשכונתם ולחיות בה.

ב-2011 , שנים אחרי שגדר ההפרדה כבר נבנתה, הוציא צה"ל צו האוסר על בנייה במרחק של 250 מטר מחומת ההפרדה, בנימוקים שהוגדרו כביטחוניים. מאותו רגע, ובמחי החלטה ישראלית חד צדדית, הפך שטח עצום לאסור בבניה. ממשלת ישראל לא היססה להפר את הסכמי אוסלו על מנת למנוע מתושבי מזרח ירושלים אפשרות קטנה לקורת גג בטוחה. גם לאחר הוצאת הצו המשיכו להיבנות בתים באזור: יכול להיות שבעלי הקרקע לא ידעו על הוצאת הצו הישראלי ויכול להיות שהם פשוט קיוו לטוב - אחרי הכל, הבניינים קיבלו את כל ההיתרים הנחוצים מידי הרשות הפלסטינית שבסמכותה מצויים שטחים אלה.

עלייה תלולה בהיקף ההריסות

בתקופה האחרונה, הממשלה החריפה את פעילות הריסת הבתים שלה בירושלים. עוד לפני הרס 72 הדירות בואדי חומוס, מעקב עיר עמים מצא כי מתחילת 2019, הרשויות הרסו 141 מבנים בירושלים, מהם 63 בתי מגורים ו-78 מבנים לשימושים אחרים (דוגמת חנויות או אורוות) - עלייה תלולה בהשוואה לנתוני 2018.

כל הריסה שכזו ממיטה חורבן. טראומה נפשית, שיבוש מוחלט של שגרת החיים ופגיעה בתחושת הביטחון הבסיסית ביותר של ילדים והוריהם, שלא לדבר על הנזק הכלכלי - אובדן של מאות אלפי שקלים שנחסכו בדוחק על ידי אוכלוסייה ש- 80% ממנה מתחת לקו העוני. בחלק מהמקרים, הבתים נהרסים על תכולתם. במקרים אחרים, מדובר במבנים שהם בתי עסק כמו חנויות, דירי כבשים או מוסכים ובמקרים אלו המשפחה שהרסו לה את המבנה איבדה את מקור פרנסתה.

שורש העניין הוא הסירוב לאשר תכניות מתאר משמעותיות בשכונות הפלסטיניות של העיר, וכשמדיניות התכנון חונקת בשיטתיות כל ניסיון של פלסטינים לבנות בירושלים, הדיבור על בנייה "חוקית" או "בלתי חוקית" הוא לא רק לא רלוונטי אלא גם לעג לרש.

האפליה בתכנון בשכונות הפלסטיניות היא מהנושאים המרכזיים בהם אנו בעיר עמים - בעשור האחרון פעלנו יחד עם תושבים כדי לקדם תכנון הוגן ולמנוע הריסת בתים שרירותית, אולם בשנים האחרונות המצב מחמיר. מצד אחד, הממשלה מסכלת שוב ושוב תכניות מתאר בשכונות הפלסטיניות ומצד השני היא מחמירה באכיפה ומגבירה את קצב הריסת הבתים.

מה אפשר לעשות עם זה?

המדיניות הזו מתאפשרת, בין היתר, כאשר אין מי שיוצא נגדה, כשהיא עוברת בשתיקה. כישראלים מחובתנו לדאוג שהאפליה כנגד פלסטינים בתכנון הבנייה וההריסה במזרח ירושלים לא תעבור בשתיקה. העלאה של הנושא לסדר היום איפשרה שיח ציבורי ביקורתי על מדיניות תכנון הבנייה הישראלית והריסות הבתים במזרח ירושלים ואיפשרה לישראלים וישראליות שהצדק חשוב להם להיחשף, להעמיק ולהביע את קולם בנושא ולהפוך אותו לדיון ציבורי. האמירה שיש ציבור שאכפת לו ומוכן להתייצב לצד זכותם של הפלסטינים לחיות בעיר בשוויון ליהודים היא אמירה חשובה כשלעצמה בשיח הציבורי.

חשוב שיהיו מי שיספרו את הסיפור האנושי ויוציאו קול צעקה אל מול עוולות כאלו - במיוחד כאשר הן מתרחשות מתחת לאף שלנו. אם אתן רוצות גם לקחת חלק ולארגן מפגש למידה, חוג בית או כל צורה אחרת של אירוע למידה על סוגיות התכנון במזרח ירושלים, כתבו לנו.

אביב מ״עיר עמים״ <[email protected]>

https://m.facebook.com/events/2495812663794988?acontext=%7B%22ref%22%3A%223%22%2C%22action_history%22%3A%22null%22%7D&aref=3&ref=content_filter

https://www.standing-together.org