לונדון לא מחכה לנו

עירוניות, מרחב ציבורי משובח ואיך יוצרים אותם
גם אצלנו זה אפשרי

הכותב: יהודה עירוני, יועץ ומתכנן עסקי, חידוש מתחמי מסחר, פיתוח כלכלות מקומיות ואזוריות. 1 לדצמבר 2019. [email protected]

נכון , לונדון לא דוגמה, עיר היסטורית, מרכז העולם, 9 מיליון איש (ממש כמו כל תושבי ישראל) ו-15 מיליון איש במטרופולין לונדון. העוצמה והגודל דווקא ממחישים ומעצימים את הצורך לתכנן, לקיים ולנהל עירוניות ומרחב ציבורי חכם ויעיל.
אז מאיפה מתחילים? מההתחלה. מהנחיתה בנמל התעופה היתרו.
שילוט בכל מקום ובכל נושא. ואם לא מספיק השילוט או מישהו חס וחלילה לא יודע לקרוא או לא מבין את הכתוב, אז הכרוז, בקולות מתחלפים מדי פעם של אישה או גבר, מכריז ש "אין להשאיר בשום אופן חפצים אישיים ללא השגחה ואם ימצא כזה הוא....יושמד". כן . יושמד. ממש כך. ברור.חד וחלק. פשוט. נוסח הכריזה הזה העלה על פנינו חיוך אבל התחיל לעורר מחשבות: ככה מדברים אל הבאים בשערי לונדון? אלו הנימוסים הבריטיים? אי אפשר להסתפק בסתם לא לשכוח את החפצים שלכם..כמו ברכבת ישראל? "יושמד" ?
Objects left unattended will be destroyed""
והסגנון הזה, החד, הברור המשיך בכרטיס למשחק הליגה בכדורגל ה Premie League שאיזה חכמולוג בישראל קנה לנו באתר הרשמי של קבוצת ווסטהאם הלונדונית. ווסטהאם משחקת מול היריבה העירונית, טוטנהאם. דרבי לונדוני טעון, רגיש ונפיץ. מאות שוטרים ומאבטחים עומדים כל 10 מטרים ומפקחים. מדי פעם מכוונים, שעתיים לפני המשחק, ברמקולים ניידים את נהרות האדם ( למען הדיוק, 66,000 איש )לשער הכניסה הנכון. רגע, כל אלו שהכדורגל לא עושה להם את זה, תישארו איתי. זה חשוב.
עברנו בשלום ובמהירות את כל הכניסות, הבדיקות והשערים. שנייה לפני שהתיישבנו במקומותינו המסומנים עטו עלינו 3 סדרנים כאשר זיהו את סמל התרנגול של מועדון טוטנהאם על חולצתי מתחת למעיל. הם דרשו בתקיפות ובנימוס שנעזוב מיד את האצטדיון כי כאוהדי טוטנהאם איננו יכולים לשבת ביציע של אוהדי ווסטהאם. אלו הכללים. נקודה. מצטערים.(הכללים הללו הם מאז דו"ח וועדת טיילור שפורסם ב 1990 שמיגרה לחלוטין את האלימות במגרשים בבריטניה).
ניסיתי להתחנן על נפשנו.."טסנו מישראל במיוחד, שילמנו במיטב כספנו, אין פתרון? נתנהג יפה". לא עזר. "לטובת בטחונכם האישי" ( מילות המפתח, לא לשכוח משפט זה אשר הוא הוא המטרה העליונה והמניע לכל) עלינו לעזוב מיד את האצטדיון...כי "אם אולי תביעו גילויי שמחה בגול של טוטנהאם"..אי אפשר לדעת כיצד יגיבו אוהדי ווסטהאם...ליוו אותנו צמוד צמוד ואחר כבוד אל מחוץ לאצטדיון. חוקים זה חוקים, אוהדים לא ישבו בקרב אוהדים של הקבוצה היריבה. נקודה. הנקודה הובנה ולמרות מפח הנפש הבלתי יתואר הפנמתי וקיבלתי. (טוטנהאם ניצחה 3:2. את המחצית השנייה ראיתי בטלביזיה במסעדה סמוכה.) ועוד אמירה לא קשורה לענייננו: בלונדון בירה, כדורגל ואוכל חד הם. ככה זה.
התחלתי להבין את הכללים, הסדר וההנחיות ששומרות עבור האנשים על מרחב ציבורי בטוח, יעיל, עובד, מנוהל ומאורגן.
במקרה הזה התובנה הנ"ל אשר נגעה בעצבי הרגישים מאוד ( לכדורגל) , "התגלית" מבחינתי, גרמה לי להתבונן סביב בעיר המדהימה הזו ובפרבריה בכל פרט, כיצד ולמה תוכנן, מדוע כך ולא אחרת, איך זה עובד, איך משווקים את המסרים למרחב הציבורי, איך מנוהל המרחב בו מתנהלים מיליוני איש מדי יום, ומה יוצא ללונדונים מזה ובקיצור עירוניות טובה ואמיתית , הלכה למעשה, לא בדיבורים ורעיונות אלא בשטח, בכל רגע.

הרכבת התחתית התנועה והניידות

ה"טיוב".. הרכבת התחתית...אולי המודל האולטימטיבי לתחבורה ציבורית, ראויה להתבוננות מעמיקה יותר. הרכבת התחתית מאפשרת להגיע בלונדון מכל מקום לכל מקום בכל רגע נתון. זמן המתנה ממוצע בכל השבוע בלונדון.....20 שניות. מדדנו. חישבנו. כן עשרים שניות...זמן המתנה הארוך ביותר והנדיר שפגשנו....4 דקות. אין לוח זמנים. (הצעה לרכבת ישראל או לרכבת הקלה כיעד מרכזי לעתיד לבוא..בלי לוח זמנים..פשוט כל רבע שעה רכבת מכל מקום אל כל מקום. מחייב דבר קטן...רציף נוסף לצד הרכבת כך שיהיה ניתן לרדת ולעלות במקביל משני צידי הרכבת. אפשרי.)
הרכבת התחתית של לונדון נבנתה במאה ה- 19 ( 1863 והלאה), ב 1931 תוכננה מחדש ו ב 1935 הורחבו הקווים. לרכבת 275 תחנות, 408 ק"מ של מסילות ו... 3 מיליון נוסעים ביום. קטן עלינו . אני מתבייש לקרוא לזה תחבורה ציבורית יעילה. זה המלך והמלכה והאלוהים של התחבורה הציבורית במיטבה. מייתרת את הרכב הפרטי וגם את האופניים. אפשר ללמוד ממנה משהו, לא?

בלונדון יש עדיפות ברורה להולכי הרגל בכל מרכז העיר ומרכזי השכונות...הרחובות דו סטריים בד"כ נתיב או נתיב וחצי לכל כוון ... כלי הרכב העיקריים הממונעים הם אוטובוסים ומוניות. למה צריך רכב פרטי כשיש לך את התחתית? ולמה לגרור איתך אופניים כאשר בכל מקום יש תחנת רכבת תחתית במרחק הליכה לא גדול. צפינו וספרנו...כ- 70-80 אחוז מהתנועה המוטורית במרכז לונדון היא של רכבי שירות לחלוקה והפצה לעסקים, מוניות ואוטובוסים. בלונדון יש מעט רוכבי אופניים וסצנת האופניים החשמליים והקורקינטים של תל אביב, לא קיימת. מה כן יש? שבילי אופניים מסומנים, משולטים כולל רמזורים לאופניים בלבד בצמוד למדרכות ועל הכביש. אם אלו כלי רכב אז מקומם על הכביש באופן מסודר ובטוח. לא דומה לישראל בכלל. כל כך נכון. כל כך פשוט. צריך להודות, לא בכל לונדון וזה לא תמיד היה כך, אבל מישהו חקר ובדק ולמד ועכשיו מתקנים ועושים נכון. For your own personal safty

תקשורת אפקטיבית במרחב הציבורי
שילוט....הכל כתוב, לא מסתפקים בתמרור זכות קדימה..אלא מתחתיו כתוב..."תן זכות קדימה", " הצמד לימין" , "אחוז במעקה", "התבונן לימין" ועוד.
רשת פסים בצבע צהוב...מיועדים גם לכלי רכב וגם להולכי הרגל. לכלי הרכב ...בצמתים...על מנת שרכב לא יחסום את הצומת מסומן בצומת בצהוב אזור שאסור "להיתקע" בו, וצריך להישאר פנוי....כך גם להולכי הרגל בעליה למדרגות נעות מסומנים לעיתים רשת הפסים הצהובים לאמור... אל תעמוד מול הדרגנוע, אסור. זה חוסם את תנועת האנשים. אגב, אם תחליט לשבת באצטדיון כדורגל על המדרגות או סתם לעמוד עליהן, מיד ייגש אליך סדרן ויבקש אותך לא לחסום את המעבר.
כלומר, במרחב הציבורי כל הזמן מתקשרים אתך ווקלית וויזואלית, הכללים ברורים ומשננים אותם שוב ושוב עד שזה הפך למה שאנחנו אולי מנסים לתאר כתרבות בריטית או נימוסים בריטיים. לא. פשוט לא. מאות אלפי תיירים ומהגרים מתרבויות והרגלים שונים מתיישרים לכללים שהמרחב הציבורי מכתיב להם.
זר , נימוסי, תרבותי, מבוגר מגרמניה הגיע ללונדון. בנסיעה הראשונה שלו בתחתית , למרות נימוסיו המופלגים מבית, נתקע משמאל בדרגנוע וזכה להערות נימוסיות, לא קרא שלטי הכוונה ברורים, לא הקשיב לכריזה , לא מצא את דרכו (כ"מומחים" עם ותק של שלושה ימים בלונדון הארנו לו את דרכו...). וחוץ מזה איך זה "עניין תרבותי" אם בלונדון דוברים כ 300 שפות ומתגוררים בה מלאומים שונים ותרבויות שונות. במבט בוחן ומתיימר קלטנו שלפחות 50 אחוז מהאנשים החולפים ברחובות דוברים ביניהן שלא בשפה האנגלית. אז תרבות זה לא.
אז מה זה כן? זה עניין של "חינוך" שנעשה במרחב הציבורי עצמו, אשר בא לידי ביטוי במדיניות ברורה ומערכת כללים פשוטה אשר משווקת ל ציבור בכל אופן אפשרי, שוב ושוב ושוב.
כמו למשל: בתחנות התחתית מסומן שטח שרק בו נגן רחוב יכול לעמוד. אסור במקום אחר.
כמה פשוט וכמה נכון..ואגב, התכנון גם דאג לשקע חשמל צמוד, עבור מערכת ההגברה של הנגן ואקוסטיקה נהדרת של מסדרונות הרכבת התחתית.

התנהלות במרחב הציבורי

הכל במודגש לטובת הביטחון האישי והסדר הציבורי. שילוט ברור ואם לא מספיק אז בכריזה...."היצמד לימין בדרגנוע"...."היצמד לשמאל" במדרגות...ו.. MIND THE GAP שכבר הפך לסיסמה ומותג לונדוני ידוע. וכולם מצייתים בפשטות וביעילות. ביום גשום ( במונחים אנגליים זה תרסיסי מים קלים) הכרוז מזכיר לאנשים שהמדרכות רטובות וקיימת סכנת החלקה....אז תזהרו...נכון, לטובת ביטחונכם האישי...אגב, המדרכות מחוספסות למניעת החלקה.
ועוד סיפור קטן: בנסיעה הראשונה בתחתית רצנו על מנת להספיק להיכנס לרכבת ולא לפספס אותה ( מי יודע מתי תגיע הרכבת הבאה? בוודאי הרהרנו לעצמנו מתוך הרגל) . נכנסנו בשנייה האחרונה לפני שהדלתות נסגרו...ובתחום זמן הצפצוף המבשר על סגירת הדלתות ומתריע שאסור לעלות לרכבת כאשר הצפצוף נשמע.... ומה קרה? המצלמות קלטו אותנו והכרוז נזף בנו בנימוס ובתקיפות "הנוסעים מתבקשים לשים לב שעם יישמע הצפצוף לא לעלות לרכבת או שתסתכנו בזה שתיפרדו מבני הלוויה שלכם...למען ביטחונכם האישי"
ובכביש.....כתוב על שפת הכביש.. הסתכל לימין, הסתכל לשמאל, או הסתכל לשני הצדדים. כתוב. ברור. וברמזור אתה לוחץ ( אצלנו זה מיועד רק לכבדי ראייה..) על רצונך לעבור ו... שלט "חכה" נדלק....אבל..איכשהו לזה הלונדונים לא תמיד מצייתים ועוברים באדום .. מן אחריות אישית מוסכמת, כי לא ראינו ולו שוטר או פקח אחד שרושם דוחות או מתריע לעניין.

בכניסה לחנות PRIMARK ברחוב אוקספורד (מומלץ למי שלא הכיר עדיין, כמוני) פגשתי את הבל ( כמו קין והבל) אלמו המאבטח. יהודי וישראלי ממוצא אתיופי. לפני 15 שנה הגיע לביקור אצל חבר לשבוע ונשאר כבר להתגורר בלונדון. למה? שאלתי והבל שלף: קודם כל אני גר 10 דקות בתחתית מכאן, 20 דקות הליכה. שנית, כאן המשטרה זה לא כמו אצלנו, כאן הם בשביל לעזור לך, הם עובדים אצלנו. התפקיד של המשטרה כאן הוא לשמור על הסדר ולא לשאול אותי סתם שאלות. אם אתה בסדר עם החוק והכללים, הכל טוב כאן.

אגב, בעניין של ה "לעזור לך" ... כל שוטר, שומר, מאבטח ומוכרן יודע לענות על שאלות רבות, איפה, איך ולמה. רובם ככולם בתודעת שירות טבעית וברמה גבוהה. טרם הספקתי לבדוק איפה ואיך הם לומדים את זה. הפערים בתחום זה בינינו לביניהם גבוהים. רק נחתתי בארץ ( בהזדמנות זו המלצה חמה על חברת וירג'ין אטלנטיק) ופגשתי את ישראל שלי במיטבה. במטוס היו, כדברי הטייס, 270 נוסעים, תינוק אחד, שני טייסים וכמה אנשי צוות. הגיעו רק 4 אוטובוסים לאסוף את הנוסעים מאזור חניית המטוס. האדון סדרן ביקש אותנו לחכות על כבש המטוס עד שיגיע האוטובוס החמישי...שאלתי למה אי אפשר לעמוד על משטח ישר.. טוב , בסדר. אמר. ולמה לא הבאתם 5 אוטובוסים לפחות הקשיתי עליו? .. זה לא אני אחראי הוא השיב. אז מי אחראי? .. לא יודע. ברוכים הבאים למשפחה שלנו, לבית שלנו בישראל. למה זה צריך להיות כך?

זמן זה זמן

המחזמר התחיל ב 19:30, מופע ימי הביניים התחיל ב 19:15 ... הדיוק בולט ומרגיש נוח. אגב, במהלך המחזמר אפשר היה לשתות יין, בירה או לאכול גלידה. אתה גם יכול לבקש שיביאו לך אל המושב טרם התחלת ההצגה.

ביקרנו גם בלונה פארק ענק ומדהים Hyde Park Winter Wonderland יחד איתנו היו להערכתי עוד כ- 150 אלף איש. בדיקות בכניסה, שוטרים סמויים ו..שילוט המודיע שבפארק פועלים שוטרים סמויים למניעת גניבות והפרעות ולמען " ביטחונכם האישי". הפארק פועל מ 10 בבוקר עד 10 בערב מחודש נובמבר עד חודש ינואר לכבוד חג המולד. בחמש דקות לפני שעת הסגירה היעודה פונים הסדרנים לקהל ומבקשים אותו לצאת. בעלי הדוכנים סוגרים ו עשרות אלפים נוהרים החוצה מארבעת שערי הפארק בדיוק בשעה 22:00. ליד הכניסה לתחנת הרכבת התחתית הסמוכה עומדים שוטרים ומודיעים להמונים במגאפון כי התחנה סגורה והקהל מתבקש ללכת ברגל לתחנות אחרות. לא היה נימוק אבל נזכרתי בסיפור שקראתי שב 1939 נגרמה בהלה ואלפי אנשים החלו לרדת לתחנת הרכבת התחתית. 179 איש נהרגו מהלחץ. הבנתי שהמשטרה חששה מעומס גדול מדי בתחנה "למען הביטחון האישי".
המשטרה בלונדון לובשת כמה צורות ופנים בהתאם לצרכים. ברור לחלוטין שהמשטרה בנוכחותה ובפעולותיה רואה קודם לכל את תפקידה בעזרה לציבור ושמירה על הסדר למען הביטחון האישי. כמעט ולא רואים נוכחות משטרה ברחובות למעט באירועים המוניים. הרבה מנוכחות המשטרה במרחב הציבורי מבוסס על שוטרים סמויים שהידיעה על קיומם כנראה מרתיעה הרבה יותר. לצד השוטרים הסמויים פועלת "המשטרה להתערבות מהירה" בכלי רכב מותאמים לאזור. המטרה היא להגיע מהר לזירת אירוע ולהתערב, כן, לטובת ביטחונם האישי של האזרחים.

תכנון

כאשר העדיפות הברורה היא להולכי רגל הנטייה היא לתכנון מדרכות רחבות, "צריך לפחות 8 מטר, ככה עושים בחו"ל" אמרה לי פעם אדריכלית ידועה משלנו. אבל אז, תנועת הולכי הרגל כאשר המדרכה רחבה מדי מרחיקה אותם מחלונות הראווה והחזיתות המסחריות. לא טוב. מדרכה רחבה מדי ברחוב מסחרי זה לא טוב לעסקים ( סוקולוב, הרצלייה).
המתכננים בלונדון של רחובות מסחריים כנראה הבינו עניין, אולי עוד במאה הקודמת. כך זה נראה מהתוצאה. יש קשר ברור בין רוחב הרחוב לבין אורך וגובה החזיתות ורוחב המדרכות. ב Oxford Street רוחב שתי המדרכות מצידי הרחוב גדול משטח הדרך/ מיסעה לתחבורה הציבורית וכלי הרכב. חלק מהרחוב סגור בשעות ובימים מסוימים לכלי רכב בכלל או לכלי רכב פרטיים וכמדומני שגם הפעילו אגרת גודש. הרמזורים נותנים עדיפות להולכי הרגל במעברי החצייה. רוחב כל מדרכה 10-12 מטר וגובה החזית המסחרית משתרע על שתי קומות. רוב החנויות הגדולות בשטחן נשענות על עומק החנות ולא על רוחב החנות בחזית. כך יש יותר מקום ליותר חנויות, יותר מגוון ( בעיקר של רשתות בינלאומיות) ויותר מעניין למאות אלפי ( יותר קרוב למיליון...) האנשים הפוקדים ביום את הרחוב. שילוט החנויות ממוקם בחלק העליון של החזית ולכל חנות כמעט יש שלט נוסף קטן בניצב לחזית המאפשר נראות נוחה של החנות ממרחק. לסיכום: רוחב וגובה החזית המסחרית, חתך הרחוב, רוחב המדרכות..כולם תלויים זה בזה מבחינת היחסים והמידות הנכונות. המחשבה היא על הלקוחות והעסקים, קודם לכל. אגב, אורך הרחוב כ- 2.5 ק"מ ופועלות לאורכו כ- 400 חנויות וכ- 100 בתי מלון.

אפשר גם אצלנו לייצר תכנון אשר ייתן תוצאה טובה למרחב הציבורי ולעירוניות. לכך נדרש להאמין - תכנון הנשען על למידה, הקשבה לאנשים והתבוננות, מחקר, ניתוח ויישום.

מגדירים מחדש את העקרונות לעירוניות טובה

מתוך ויקיפדיה: עִירו֗נִיוּת או אוּרְבָּנִיזְם באנגלית: Urbanism הוא תחום המחקר, הלימוד, העיון, ו-העיצוב, העוסק בצורת ההתיישבות האנושית בעיקר ב "ערים" אך גם בצורות ישוב אחרות, בחיים בסביבה עירונית ובאזורים עירוניים: בהיבטים ובמאפיינים הגיאוגרפיים, הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים שלהם כמו גם באינטראקציה בין הסביבה הבנויה לתושבים. הדיסציפלינה העוסקת בפיתוח הפיזי, החברתי והכלכלי של הערים, נקראת תכנון עירוני.

הגדרה במילון: הסְפֵרָה הציבורית או המרחב הציבורי הם כינויים לכל הפעילויות האנושיות הנעשות בציבור, מחוץ למסגרת המשפחתית.

לא יכולתי שלא להיזכר ולבחון לעצמי מחדש את עשרת העקרונות של מרחב התנועה לעירוניות נוכח התובנות מלונדון. נותרתי עם ארבעת העקרונות המכילים בתוכם את כל הנדרש והמתבקש על מנת ליצור ולקיים מרחב ציבורי ראוי ועירוניות טובה. רבים יחלקו עלי בוודאי, יבקשו לחדד נושא זה או אחר ולהבליטו מהשאר, ישללו את מה שלדעתם לא חשוב, יאמרו שהכל כבר ידוע וש "גיליתי את אמריקה" בלונדון ועוד ועוד.
נשאלת השאלה אם הכל אולי מוכר וידוע למה אין את זה אצלנו?
אני בשלי, הרוב אם לא הכל כלול בארבעת העקרונות (הברורים והפשוטים) של לונדון ( העיר) והח"מ (עירוני).

עיקרון פשוט 1 - רחובות מתוכננים

לחתך הרחוב, מרחקים בין צמתים, רוחב, גובה ואורך ורציפות החזיתות, השימושים המעורבים וניהולם, מאפייני המגורים והשימושים, רוחב המדרכות, מעברי חצייה ואופן חציית הרחוב, רשת רחובות צפופה, הגדרה תכנונית ברורה של היררכיה בין הולכי הרגל וכלי הרכב ועוד... לכל אלו חשיבות מכרעת בהצלחה של רחוב ( מסחרי בעיקר) אשר יאפשר ( לעסקים בעיקר) לחולל קהל גדול ומגוון ויאפשר לאנשים חיים נוחים, מעניינים ויעילים.
סאדיק קאן הוא ראש העירייה החדש של לונדון. אחת מפעולותיו הראשונות הייתה להכין תוכנית אסטרטגית חדשה לעיר לקראת שנת 2040. עד אז צפויה העיר לגדול ב כ 70 אלף תושבים כל שנה. התוכנית האסטרטגית אשר גובשה מבטלת את כל התוכניות הקודמות וקובעת בין השאר, תקשיבו טוב: התכנון העירוני יאפשר לכל תושב לקבל את רוב השירותים הנדרשים לו במרחק של עד עשרים דקות הליכה מאזור מגוריו וזאת לצורך צמצום התניידות בכלי תחבורה ממונעים והגברת ההתניידות בהליכה רגלית או באופניים. תוספות המגורים מתוכננות בעיקר באזורי תחנות הרכבת שערכי הקרקע בהם נמוכים והעירייה תסייע ליזמים בבנייה גם מבחינה כלכלית. בכל מקרה העירייה לא תבנה מגורים מחוץ לתחום הבינוי הקיים. https://www.london.gov.uk

כמה פשוט. כמה נכון.
התוכנית גובשה בשלהי 2017 לאחר קבלת עבודות היועצים ובחינתן ולאחר אישור העירייה, מזכיר המדינה והצגת תקצירי התוכנית לבחינת התושבים במשך שלושה חודשים, היא צפויה להתפרסם סופית במרץ 2020. אגב, התוכנית גם עוברת את אישורו של פאנל מפקחים אשר בודק את תקינות הליך הכנת התוכנית.

עיקרון פשוט 2- אין עירוניות ללא עסקים

העסקים הם שמניעים את האנשים בתנועתם ברחובות ובמרכזי הערים והשכונות. העסקים הם מחוללי התנועה והקהל העיקריים. הם שגורמים לפרט לצאת מהמרחב הפרטי אל המרחב הציבורי. באמירה "עסקים" נכללים: מקומות עבודה, שירותים מוניציפאליים ואחרים, פנאי ובילוי, משרדים ומסחר.
בצילום, רחוב בלונדון לאחר שיפוץ. (מתוך מגזין "בניין ודיור" מלפני כמה שנים, לאחר אולימפיאדת לונדון).
בעירייה במזרח לונדון קבעו מדיניות ברורה ומפרט חזיתות המאפשר לכל עסק לשמור על ייחודו בתוך מסגרת כללים ברורים. "מטרת השיפוץ הייתה להחזיר לזירה הכלכלית והחברתית את הרחובות המסחריים, מאחר ואלו מתמודדים עם מציאות קשה של קניונים וקנייה אונליין."
במסגרת הפרויקט שופצו הרחובות המסחריים במזרח העיר, כמו למשל Leyton High Road ."העירייה במזרח לונדון הגדירה כי הפונקציה הראשונית של חזית חנות היא להציג סחורה למכירה בצורה הטובה ביותר. בנוסף הומלץ כי החזית תציג את אופי החנות ותתרום לסצנת הרחוב הכללית. עיצוב רע, על פי העירייה, יכול להיות תוצאה של שימוש בחומרים זולים ועובדי בניין לא מקצועיים, אך מעל לכל, עיצוב רע מתרחש כתוצאה מחוסר מחשבה וחוסר הבנה של הערך והחשיבות של אותם האלמנטים היוצרים חזית חנות מקורית המאפשרת גם גיבוש ויזואלי עם הבניין."
כמדומני שנוכח האמור לעיל, אין מה להוסיף לגבי חשיבותם ומרכזיותם של העסקים לרשות המוניציפאלית בלונדון. הלוואי עלינו.

עיקרון פשוט 3 - נגישות תחבורתית ציבורית מגוונת ללא לוחות זמנים

היצע של אפשרויות מגוונות ורבות במגוון אמצעים אשר יאפשרו לאנשים להגיע מכל מקום לכל מקום בפרקי זמן קצרים שאינם מצריכים קיומו וניהולו של לוח זמנים. כך בתוך העיר ובתנועה אל מרכז העיר וכך אל ומהשכונות בפרברי העיר אל מרכזה. מרכז העיר הוא הלב הפועם של העיר ובו ירוכזו מירב השירותים לתושבים בתחומי פנאי, תרבות, מסחר ועוד.

עיקרון פשוט 4 - קיומה של מדיניות ממשלתית ועירונית ברורה ומשווקת

קיומה של מדיניות עירונית כתובה וברורה המגדירה את כללי התכנון, העדיפויות , הדגשים ,ההתנהגות וההתנהלות במרחבים הציבוריים בעיר בכלל ובמרכזה בפרט. הכללים יישווקו, יידוורו וידוברו במגוון מדיות ואופנים לציבור, שוב ושוב ושוב. יודגש כי השיווק ייעשה במרחב הציבורי עצמו ולא בכלי התקשורת רדיו טלביזייה וכו'.. המבזבזים למעשה את כספי הציבור ואינם אפקטיביים לעניינים אלו. המדיניות תהיה שקופה ומנומקת ותקבע עונשים (גמול על מעשה רע, אסור, לא חוקי וכד') ידועים ומוסכמים מראש למפרי כללי ההתנהגות במרחב הציבורי. המדיניות נועדה בראש ובראשונה וקודם לכל להבטיח את ביטחונם האישי של המשתמשים במרחב הציבורי באשר הוא.
ולסיכום, מה יכול להיות יותר מתאים מאשר לאמץ את סיסמת מועדון הכדורגל הלונדוני טוטנהאם הוטספרס ויו"ר המועדון, דניאל לוי אשר בנו זה עתה את האצטדיון היפה והמשוכלל בעולם.
TO DARE IS TO DO