טראמפ יוצר גבינה שוויצרית - הגבינה לישראלים ולפלסטינים הוא משאיר את החורים

לא שלום אלא אפרטהייד‎

עם פרסומה של "תוכנית טראמפ", כמה מילים קצרות בתגובה.

מה משתנה היום? הרי המציאות בשטח כבר מתאפיינת בשליטה ישראלית מלאה על כל השטח ועל כל בני האדם בין הירדן והים, מציאות של מדינה אחת, לא דמוקרטית ממהותה. השינוי המרכזי, אם כן, טמון בכך שישראל וממשל טראמפ מתקדמות צעד נוסף בהבהרת כוונתן להנציח מציאות זו. בהירות זו מצמצמת משמעותית את הפער בין המצב הקיים לבין האופן המכובס שבו הוא מתואר.

מה לא משתנה היום? גם מחר נוסיף כולנו ונחיה כאן: 14 מיליון בני אדם בין הירדן והים, מתוכם כחמישה מיליון נתינים פלסטינים ללא זכויות פוליטיות, כאשר כולנו כפופים בדרך זו או אחרת לאותה ממשלה בירושלים, הפועלת כל העת לקידום עליונותו של עם אחד על חשבון עם אחר, תוך רמיסה בלתי פוסקת של זכויותיו.

והעתיד? מה שמוצע כעת לפלסטינים אינו זכויות או מדינה, אלא מצב קבוע של אפרטהייד. שום אריזה שיווקית לא תוכל למחוק חרפה זו או לטשטש את העובדות. אלא שמהעובדות הכואבות של היום צומחת גם תקווה לעתיד – העתיד היחיד המבטיח, באמת, שלום. עתיד שאינו מבוסס על עליונות לאלו ודיכוי לאלו – אלא על שוויון מלא, חירות, כבוד וזכויות לכולם.

תוכנית הממשל האמריקאי הממותגת כ"דיל המאה" היא גבינה שוויצרית במסגרתה מציע הנשיא טראמפ להעניק לישראלים את הגבינה ולפלסטינים את החורים. ישנן דרכים רבות לסיים את הכיבוש, אבל האפשרויות הלגיטימיות היחידות הן אלו המבוססות על שוויון וזכויות אדם לכולם. לכן, התוכנית הנוכחית – שמכשירה, מקבעת ואף מרחיבה את היקף הפרות זכויות האדם שביצעה ישראל ב-52 השנים האחרונות – אינה חלופה מתקבלת על הדעת.

תוכנית טראמפ מרוקנת מתוכן את עקרונות המשפט הבינלאומי ומעקרת לחלוטין את העיקרון של דין וחשבון בגין הפרתם. טראמפ מציע לתת לישראל פרס על התנהלותה הבלתי חוקית והבלתי מוסרית מאז כבשה את השטחים: היא תוכל להמשיך לגזול אדמות ומשאבים פלסטיניים, לשמור על ההתנחלויות ואף לספח שטחים נוספים לשטחה – כל זאת בניגוד מוחלט להוראות המשפט הבינלאומי. אזרחים ישראלים שחיים בשטחים ימשיכו ליהנות מכל הזכויות הניתנות לאזרחים ישראלים אחרים, כאילו אינם גרים בתוך שטח כבוש, ובכלל זה מזכויות פוליטיות מלאות ומחופש תנועה.

הפלסטינים, לעומת זאת, יאלצו להסכין לחיים במובלעות קטנות, מסוגרות ומבודדות, ללא שום שליטה על גורלם ועל חייהם, כשהתוכנית מנציחה את ריסוקו של המרחב הפלסטיני לרסיסי טריטוריה קטנים ומנותקים המתקיימים בים של שליטה ישראלית – בדומה לבנטוסטנים של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. בהעדר רצף טריטוריאלי, לא יוכלו הפלסטינים לממש את זכותם להגדרה עצמית וימשיכו להיות תלויים לחלוטין ברצונה הטוב של ישראל בניהול חיי היומיום שלהם, ללא זכויות פוליטיות וללא יכולת להשפיע על עתידם. הם ימשיכו להיות כפופים למשטר ההיתרים הדרקוני שמיישמת ישראל ועדיין ייאלצו להמתין, לשווא, להסכמה ישראלית לכל בנייה או פיתוח. כלומר התוכנית לא רק שאינה משפרת במאום את מצבם, אלא אף מחמירה אותו בכך שהיא מקבעת אותו ונותנת לו הכרה.

התוכנית חושפת תפישת עולם הרואה בפלסטינים נתינים נצחיים ולא בני אדם חופשיים ואוטונומיים. "פתרון" כזה, שלא יבטיח את זכויות האדם, החירות והשוויון של כל בני האדם החיים בין הירדן לים – ובמקום זאת מנציח את הדיכוי והנישול של צד אחד על ידי הצד האחר – אינו פתרון לגיטימי. בעצם, זה אינו פתרון כלל אלא רק מתכון לעוד ועוד דורות של דיכוי, עוול ואלימות.