פעילים מדברים על גנץ (ומתווכחים על גנץ, ומתקיפים את גנץ, ולפעמים גם מקללים) - 2

- זה רע, ברור שזה רע. אבל נתחיל עם מה שטוב: ככל הנראה סיפוח חלקים מיו"ש ואפרטהייד לא יהיה. ככל הנראה גם הרס מערכת המשפט ובג"צ לא יהיה. מאלה חששתי יותר מכל לפני הבחירות, וכנראה מהם ניצלנו.
מה שרע הוא ראשית, פירוקה של כחול-לבן, כלומר פירוק האלטרנטיבה היחידה לליכוד. היא מעולם לא היתה מי יודע מה, ולמרות זאת היא הצליחה לא רע. כפי שכתב מיקי גיצין בטוויטר, הליכוד היא עכשיו מפלגת השלטון הבלעדית. אין מולה שום שחקן שמתקרב לכוח שלה. זה גרוע לא רק כי היא מפלגה מושחתת שמלאה באנשים לא מוכשרים, אלא מפני שדמוקרטיה הנשלטת על ידי מפלגה אחת היא דמוקרטיה פגומה מאוד.
מה שעוד רע הוא הכשרת שלטונו של נתניהו. עם השחיתות, השקרים, ההסתה, המניפולציות, המשפט המתקרב, המשפחה המטורללת. נתניהו נשאר איתנו, ולא לחצי שנה או שנה וחצי. הוא שוב המלך הבלתי מעורער. האבסורד: רוב אזרחי ישראל לא מעוניינים בו כמנהיג.
אחדות עם נתניהו היה צריך לעשות - אם אין ברירה - מעמדת כוח, אחרי החלפת יו"ר הכנסת, ועם כל כחול-לבן, עם אג'נדה אזרחית-דמוקרטית, ובלי בלוק הימין. להצטרף לבלוק הימין כקישוט שנתניהו יקמט ויזרוק אחרי חצי שנה זה ביזיון.
עוד רע:
שבירת הברית עם אזרחי ישראל הערבים
קיפאון בדת ומדינה, אם לא גרוע מכך.
ליצמן נשאר שר הבריאות.
ועוד. ועוד.

- כל הכבוד לך בני גנץ!
גנץ עצר את ההתדרדרות אל הדיקטטורה
ומנע מלחמת אחים.
וזאת בהקרבת עתידו הפוליטי עקב זעם בוחריו.

- קשקוש בלבוש. הוא בגד במאות אלפי בוחרים והלך להתפקד בממשלת הליכוד.