ניגון חייו קרדיט ענבל אוחיון
ניגון חייו קרדיט ענבל אוחיון
על הדבש קרדיט מריאנה רסקין
על הדבש קרדיט מריאנה רסקין
הודעה לעיתונות

בית אבי חי מציג: פנים. יום. זיכרון -

מיזם הנצחה אמנותי המפגיש אנימטורים וסיפורי זיכרון אישיים על חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה
http://www.bac.org.il/memory
ומיזם "מתחברים זוכרים" מפגשי זום עם המשפחות השכולות

קרוב לעשור שבית אבי חי מוביל את מיזם ההנצחה הייחודי "פנים.יום.זיכרון". הפרויקט רותם את טכנולוגיות האנימציה למלאכת החייאת רסיסי זיכרון מחייהם של חיילים שנהרגו, ומפגיש בין משפחות החללים לבין יוצרי אנימציה ויחד, מחיים זיכרון מאדם שאינו בחיים לרגעים מצוירים לנצח.

אל הפרויקט הייחודי יצטרפו השנה שלושה סיפורים המנציחים רגעי זיכרון אשר מספרים את סיפוריהם של אורי אנסבכר ( אשר נרצחה באכזריות בעין יעל ירושלים, 2019 ), צחי איטח (נפל בהגנה על מוצב הבופור, ההרוג האחרון בצה"ל לפני היציאה מלבנון בשנת 2000), אהוד וחגי גורדון (תאומים אשר נהרגו , בהפרש של 13 ימים בלבד זה מזה, במלחמת יום הכיפורים. 1973)

יטבת פייראיזן-וייל, מנהלת המיזם - בית אבי חי:
"מיזם פנים. יום. זכרון. של בית אבי חי, מנפיש מדי שנה סיפורי זיכרון של חללים, לסרטי אנימציה קצרים. אנו מבקשים לייצר שפה חדשה לזיכרון, בתוך העולם הטכנולוגי החדש.
לפני כעשור יצאנו ביחד עם יוצרים ואנימטורים למסע בנבכי הזיכרון, בבקשה לשמר ולהנציח את רגעי החסד האלה. להסיט את המבט האוטומטי שלנו מהעיסוק בדיווחי המוות דווקא אל רגעי החיים. החיבור בין אנימציה לשכול נתפס כ"לא טריוויאלי", אולם בכל שנה מחדש, במהלך יצירת הסרטים אני נפעמת מהעוצמה שיש בהם ומהכוח הנדיר שיש באנימציה לברוא עולם ולהחיות רגעים אבודים.
החשש הגדול של מי שאיבד אדם יקר לו הוא הפחד לשכוח. לאבד את הדמות החיה, לשכוח איך נראו תווי פניו, איך נשמע צחוקה, איך הרגיש מגע החיבוק. פרויקט "פנים. יום. זיכרון" נולד מתוך הרצון לשמר את רסיסי הזיכרון האלה. משפחות שכולות פתחו בפנינו את לבן וסיפרו לנו על אהובים שאינם, חלקן שיתפו זו הפעם הראשונה מאז שנפלו ברגעי היום-יום ובזיכרונות מרגעי החיים שאבדו.
השנה, בשל מגיפת הקורונה, יום הזיכרון אינו דומה לכל מה שהכרנו בעבר. השנה לא נוכל לעמוד יחד בצפירה, לא נוכל להיות עם המשפחות השכולות בבתי העלמין לחבק ולהתגעגע, לא נוכל להיפגש ולזכור פנים מול פנים. השנה נתחבר לזיכרונות ולגעגועים כל אחד מביתו ממשפחתו ובעיקר דרך המסך.
הקמנו מאגר של סרטי הנצחה ייחודיים, סרטים המעיזים לזכור אחרת, לזכור רגעים מהחיים שהיו, ואינם. ליצור מאגר זיכרונות קולקטיבי- אלטרנטיבי – שמתמקד ברגעים מהחיים. נדמה כי דווקא בתקופת הבידוד הזו – כשהכל הופך ליותר ויותר אישי וביתי – המבט על הזיכרון דרך סרטי האנימציה ודרך הזיכרונות מהחיים – רלוונטי אף יותר מתמיד."

בית אבי חי יפתח לקראת יום הזכרון את מאגר סרטי ההנצחה. כ-50 סרטים מעשור של זיכרונות וגעגועים ושל חיים.

השנה, לצד פרסום סרטי האנימציה החדשים המצטרפים למאגר הזיכרונות הוירטואלי ההולך ומתרחב, בית אבי חי משיק ביחד עם עמותת "האחים שלנו" את מיזם 'מתחברים וזוכרים'. מטרת המיזם לקיים אלפי מפגשי זום וירטואליים, שיאפשרו למשפחות השכולות ולציבור הרחב לציין יחדיו את יום הזיכרון, גם במציאות העכשווית המאתגרת, שנכפתה עלינו בשל מגיפת הקורונה.
המפגשים יתקיימו באמצעות פלטפורמה דיגיטלית שהמיזם מספק, במטרה לזכור את הנופלים ולחבק את המשפחות השכולות. על מנת לארח מפגש או להתארח יש להירשם באתר: https://connect2care.ourbrothers.co.il/#/

על הסרטונים:
טריילר : [ https://www.youtube.com/watch?v=9lfq90V02U0&feature=youtu.be]

שערי גן עדן

לזכרה של אורי אנסבכר, אשר נרצחה באכזריות בעין יעל בירושלים (2019-1999)
יוצרים: יוני שלמון ודור בושרי
אורי אנסבכר הייתה ילדה של טבע. בהזדמנויות שונות הייתה מוצאת לעצמה פינה ירוקה ומתחברת לשלווה. ברגעי השקט האלה הייתה אורי מאזינה למוזיקה באוזניות, שכמעט תמיד היו עליה, כותבת שירים ומחשבות במחברת, ולא פעם, פשוט רוקדת יחפה, כפי שכתבה בשירהּ: "ללכת יחפה, חשופה / לתת לאבנים לדקור / להתחכך".
במסגרת השירות הלאומי התנדבה אורי בחווה השיקומית בעין יעל, המעצימה נוער בסיכון באמצעות אהבת החי והטבע. בפברואר 2019 יצאה אורי ליער הסמוך לעין יעל כדי למצוא לעצמה כמה רגעים של שקט ירוק. בעודה כותבת שיר חדש, הגיע מחבל ורצח אותה באכזריות.
לאחר מותה סיפרו בני משפחתה על "המקום הסודי" שאורי מצאה ולקחה אותם אליו. בלב ההרים, ליד ביתם, הצביעה אורי לעבר שני עמודים עקומים ואמרה: "תראו, אלו שערי גן עדן". אורי אהבה מאוד את המקום הסודי ההוא והזמינה את אימהּ ואת אחיה לבקר בו ולהיכנס איתה אל "גן העדן" הפרטי. בכל פעם שלקחה אותם לשם, הרגישו כיצד המבט המיוחד של אורי על העולם צובע גם את עולמם.
הסרט מעורר לחיים את הזיכרון המצמרר הזה.

ניגון חייו

לזכרו של צחי איטח, שנפל בהגנה על הבופור במלחמת לבנון (2000-1980)
יוצרת: ענבל אוחיון
מגיל שש ידע צחי שהמוזיקה היא אהבת חייו, כשהתברר שהוא מוזיקאי מחונן, בעל שמיעה אבסולוטית. הוא התמיד בנגינתו והתפתח משנה לשנה. ברוח הנתינה שגדל בה, ארגן צחי בכל פעם שהזדמן לו אירועים מוזיקליים שהוא ניגן בהם בהתנדבות. בתור נער, השתתף בטקסי בית הספר ובטקסים עירוניים. בתור בוגר, ניגן בהתנדבות באירועים של משפחות במצוקה, ובהמשך, כחייל קרבי בלבנון, הביא איתו את הקלידים אל המוצב ובהזדמנויות שונות, בדרך לצפון, ניגן לילדים בקריית שמונה, שהיו סגורים במקלטים.
ביום שישי אחד ניסתה אימו של צחי לצלצל אליו לטלפון הנייד. כשלא ענה, השאירה לו הודעה מוקלטת ובה השיר "לתת" שהתנגן באותם רגעים ברדיו, והיה אהוב על צחי. לאחר מותו, כשקיבלו את הטלפון שלו לידיהם, גילו שהשיר הוקלט בדיוק בדקה שבה צחי נפל.

על הדבש

לזכרם של התאומים אהוד וחגי גורדון, אשר נהרגו בהפרש של 13 ימים בלבד, בחווה הסינית במלחמת יום כיפור ( 1950-1973)

"למרות הטרגדיה האיומה נדמה כי זכרם של התאומים לבית גורדון כמעט ונשכח. הסרט, שמעניק לצופים "טעימה" קטנה מאופיים השונה של התאומים ומאהבתם העזה למלכות הדבש – מנסה לתת להם גם מקום ראוי יותר בזיכרון הקולקטיבי הישראלי", מסבירה יטבת פייראיזן וייל.

אהוד וחגי גורדון, תאומים לא זהים, עם גורל זהה.
כבר כשהיו קטנים אהוד וחגי הסתקרנו מהדבורים סביבם, בגיל שנה וחצי, כשהמשפחה גרה בשדמות דבורה, חגי יצא עירום לחצר, דחף את רגלו לאחת הכוורות וחטף עשרות עקיצות. למרבה המזל, מאז חגי הרגיש את עצמו כמחוסן מפני עקיצות דבורים וגם התאהב בדבורים ולימים הפך את אהבתו למקצוע והפך לכוורן. אחיו התאום אהוד התמחה בפיתוחים וחדשנות טכנולוגית, אך אהבת הדבורים לא פסחה גם עליו. לצד עבודתו כמפתח בחברת "אלתא" הוא עבד גם בכוורת ואף הספיק לשלב בין אהבותיו ופיתח טכנולוגיה חדשה ששיכללה מאוד את הכוורת ותרמה לעולם הכוורנות.
כשפרצה מלחמת יום כיפור - אהוד וחגי נקראו למילואים באותה יחידה, באותה גזרה בסיני, ונפלו בהפרש של 13 ימים אחד מהשני במלחמת יום הכיפורים.
יוצרת: מריאנה רסקין

ניהול המיזם: יטבת פייראיזן וייל ולירן ליפשיץ / ליווי אומנותי: אוסי ואלד
הסרטונים החדשים יהיו זמינים ביום הזיכרון באתר האינטרנט של בית אבי חי, לצד הסרטונים משנים קודמות, בכתובת: [http://www.bac.org.il/memory ]

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- קרנית בסון יחסי ציבור.