המשורר שמואל ירושלמי: ליציאה ממשבר הקורונה דרושה תוכנית פעולה ברורה ומגובשת היטב
המשורר והפעיל החברתי שמואל ירושלמי הוציא הודעה מיוחדת, בעקבות התנהלות כושלת ובלתי מחושבת של ממשלת ישראל בכל הקשור למשבר הקורונה. בהודעתו הנ"ל ירושלמי אומר בין היתר, דברים הבאים: "מגפת הקורונה העולמית יצרה בכל רחבי העולם (כולל, בישראל) משבר כלכלי וחברתי שעוד לא נראה בהיסטוריה האנושית. ענפי עיסוק שלמים קורסים, מפעלים, מסעדות, בתי מלון ובתי עסק מסוגים אחרים נסגרים. מיליונים בכל רחבי העולם מאבדים את מקור פרנסתם ומצטרפים למעגל העוני. מהבחינה הזאת, ישראל אינה יוצאת מן הכלל.
כל הבעיות החמורות והקשות לפתרון שהביאה איתה מגפת הקורונה פוקדות גם את תושבי הארץ - מכל המעמדות, כל קבוצות האוכלוסייה, בני כל העדות והאמונות".
ירושלמי ממשיך ואומר: "אני עוקב ממש מקרוב אחר כל ההתפתחויות שקשורות למאבק בקורונה בארץ והמסקנה המיידית והמרכזית שאני מסיק מכל זה היא, במדינת ישראל חסרה תוכנית פעולה ממשית ומגובשת ליציאה ממשבר הקורונה.
האתגרים שיצר משבר הקורונה הם לא פשוטים ובעצם בכל העולם המדינות מתקשות להתמודד עם המצב הזה. יחד עם זאת, לפי איך שאני רואה בכל העולם ישנן לפחות איזושהן תוכניות, איזשהו תכנון (אפילו אם לא תמיד נכון וטוב) בכל הנוגע לצעדים מעשיים להתמודדות עם משבר הקורונה והיציאה ממנו.
לעומת זאת, בישראל אין ולו תוכנית ברורה הכי קטנה והכי מינימלית שמנחה את הממשלה ויתר רשויות המדינה בקבלת ההחלטות לגבי המאבק בקורונה. התוצאה? שכל כמה שעות מתקבלות החלטות מנוגדות לגמרי וסותרות אחת את השנייה. התוצאה של חוסר תוכנית פעולה ברורה כלשהי? החלטות שמוצאות ממש מהשרוול - ללא שום הכנה, ללא שום הקשר למצב התחלואה בקרב המקומות או קבוצות אוכלוסייה להן נוגעת החלטה זו או אחרת.
ואת הכאוס וחוסר הוודאות בתהליך קבלת ההחלטות בידי הממשלה (שאני מדגיש עוד הפעם, אין לה תוכנית ברורה ליציאה ממשבר הקורונה) יכולנו לחזות בהחלטות חפוזות שהתקבלו ממש על רגל אחת וללא התראה מוקדמת על סגירת המסעדות, שבסוף נדחתה אומנם במספר ימים, אך הספיקה לגרום לכאוס לא קטן וכבר הזיקה להרבה מאוד מסעדות ועסקי אוכל אחרים.
כנ"ל, ההתעקשות של הממשלה על סגירת חדרי הכושר, בריכות השחייה וחופי הים. האם, ממשלה בדקה בכלל מהו אחוז ההידבקות בקורונה בחדרי הכושר וחופי הים? האם הממשלה בדקה בכלל, אם בריכות שחייה למשל, הנן מקור הידבקות שמחייב את סגירתן? כפי שאני קורא בתקשורת, ראש הממשלה נתניהו בעצמו הודה (ועשה את זה ללא טיפה של בושה או ייסורי מצפון), שהממשלה מקבלת החלטות לא לפי מצב אפידמיאולוגי, אלא על פי שיקול דעת. במילים אחרות, הממשלה מודה בעצמה, שאין לה בעצם שום תוכנית פעולה והיא פועלת על פי מצב רוח של אותו רגע.
מתי שבא להם הם סוגרים מסעדות, מתי שבא להם הם סוגרים חדרי הכושר. מתי שבא להם הם מאיימים בסגר מלא. מתי שבא להם, בסופו של דבר, הם פותחים את הכל. האם כך צריכה להתנהל מדינה מתוקנת בשעת חירום?".
"אני מבין את כל המצב הלא פשוט שיצרו המצוקות שהביא עמו משבר הקורונה. עם זאת, אי אפשר לנהל מדינה שלמה במצב חירום ללא תוכנית ברורה, מגובשת ובנויה היטב. אי אפשר לקבל החלטות שנוגעות לאלפים ומיליונים רק על סמך שיקול דעת של אותו רגע של שר או בעל תפקיד אחר כלשהו. אי אפשר לסגור חדרי הכושר והחופים (מקום של שמירה על הבריאות) רק על סמך זה שלמישהו בא כך וללא שום הצדקה מקצועית.
אי אפשר כך סתם, לזגזג עם סגירה-פתיחה ועוד הפעם סגירה של המסעדות ובתי קפה ללא מציאת שום פתרון ממשי למצוקתם הכלכליות של המסעדנים ועובדיהם עקב המצב הנ"ל. בסופו של דבר, אי אפשר פעם לפתוח ופעם לסגור כל מיני מקומות, עסקים, אתרי בילוי, מוסדות חינוך...ללא שום תוכנית קונקרטית למאבק בקורונה והתמודדות עם הבעיות החברתיות והכלכליות שהיא יוצרת.
צריך תוכנית ברורה ליצירת מקומות עבודה לאלו שאיבדו את מקום העבודה עקב הקורונה. יש להקים מסגרות ממשלתיות להכשרות והסבות מקצועיות למובטלי הקורונה שאין באפשרותם להמשיך להתפרנס מהמקצוע או משלח יד בהם עסקו לפני הקורונה עם מקום עבודה מובטח במקצוע שלמדו.
כמו כן, יש לבנות תוכנית להלאמת עסקים שקרסו כלכלית ולהמשיך להפעיל אותם תחת בעלות ממשלתית ובניהול אותו בעל הבית שממנו העסק הולאם. כמו כן, יש לדאוג למקומות עבודה ולהסבות והכשרות מקצועיות עבור בעלי עסקים שיסתבר בסוף שבעסקים שלהם אין יותר צורך (למשל, חלק מהמסעדות, חלק מבתי מלון, לפחות חלק מאולמות שמחות, חברות קבלן וכו') עם מקום עבודה מובטח במקצוע שלמדו. דבר נוסף, חייבים להפסיק את השגרה של קבלת החלטות על סגירת ענף עיסוק כלשהו ללא קשר לתמונת המצב האפידמיאולוגית במדינה.
חייבות להיות אמות מידה ברורות מתי סוגרים ומתי לא סוגרים מקום כזה או אחר. למשל, לדעתי אין מקום לסגירה גורפת של חדרי הכושר, בריכות השחייה או חופי הים, אם אין הוכחות ברורות שהמקומות הללו מהווים מקור הדבקה ממשי. לדעתי, לגבי חדרי הכושר ומקומות אחרים שקשורים לעיסוק בספורט ושמירה על הבריאות, אז לדעתי צריך פשוט להגביל את מספר המתאמנים הבו זמני (כנ"ל גם בריכות שחייה, חופי הים ופארקים) ולסגור באופן ספציפי רק מקומות בהם התגלתה הידבקות בקורונה.
במילים אחרות, העיקרון לגבי חדרי הכושר ומקומות כאלו צריך להיות הבא: "אין נדבקים - לא סוגרים. יש נדבקים - סוגרים". אבל עוד הפעם, בצורה מתוקנת ומסודרת את משבר הקורונה יהיה ניתן לנהל אך ורק במקרה, שלממשלת ישראל תהיה תוכנית ברורה ומגובשת לגבי ניהול משבר הקורונה והיציאה ממנו", כך מסכם שמואל ירושלמי את הודעתו זאת.
