מפרסם: סדן הפקת אמנות
תאריך: 20/08/2020 17:10
נושא: אמנות, צילום, תרבות
דורון אדר
דורון אדר
דורון אדר
דורון אדר
דורון אדר
דורון אדר
הודעה לעיתונות

האמן דורון אדר-הציג בתערוכת היחיד שלו דיאלוג מרתק בין האדם לטבע בבית האמנים בתל אביב!

עטוף בנוף

"המקום בוחר אותי ואומר לי: "עצור, אני צריך להצטלם". הנוף משתנה ברגע שאני מתמסר לצילום שלו . מעשה הצילום יוצר את השינוי, מנוף כללי וציבורי לנוף פרטי ואישי. גם הנוף משנה את עצמו כדי להתאים לאופן שבו אני רואה ומרגיש אותו. השינויים מתרחשים בעת הצילום ומושפעים מהאופן שבו אני מצלם ומהדיאלוג ביני לבין הנוף. זה לא הנוף שהיה קיים לפני הצילום. זהו הנוף שקיים רק בצילום - נוף מופרע, נוף סובייקטיבי."
זהו ציטוט מתוך קטלוג התערוכה הקודמת שלי, לפני שנה, "התמסרות לנוף". התערוכה היתה תערוכה משותפת עם הציירת האיטלקית קרלוטה אלברטי. התערוכה הוצגה בגלריית הבית שלי "אגריפס 12" בירושלים ובהמשך השנה בגלריה של קרלוטה אלברטי במרומי האלפים האיטלקיים.
התערוכה הנוכחית, "עטוף בנוף" שהוצגה עד אמצע החודש בבית האמנים בת"א, המשיכה בדיאלוג הזה שנוצר ביני, הצלם, ובין הנוף המתגלה לעיני ומזמין אותי להתחבר אליו, להתפעם מהתרחבות הנשימה ומהיופי. הדימויים בתערוכה ובספר נוצרו ונולדו מחיבור ודו שיח כזה. פעם אחר פעם אני מתרגש מעוצמת האנרגיה היצירתית שנטענת במפגשים כאלה. לא אחת עמדתי וצפיתי בנשימה עצורה בנוף מולי, נעטף ומתמזג בו, הופך להיות חלק מתוך שלם מלא תחושות ורגשות, משתומם למראה "התגליות" שנפרשות לעיני. מתוך המקום הזה, שבו אני נמצא בתוך הנוף ומרגיש חלק ממנו, נולדים הצילומים שמהווים המשך טבעי לתחושות ולרגשות. זאת נקודת המבט, של החוויה מתוך השטח, שממנה אני מצלם, ושמביאה את הסיפורים והתחושות שלי כחלק מהנוף. לא כמתבונן על הנוף אלא כמי שחווה וחש אותו סביבי. כמעט תמיד יהיה זה נוף מינורי, קטן, "לא חשוב", אבל מלא הוד ויופי. זאת יכולה להיות פיסת קרקע בצד הדרך שהחיבור הנכון איתה יחשוף איזה סוד ויספר סיפור רחב יריעה שמרגש אותנו הרבה מעבר לאובייקט עצמו. קפל קרקע, כמה עלי שלכת שקועים במשטח קרח, תפרחת נובלת מנצנצת ליד השביל ביער, פסגת הר מרומזת בתוך ערפל השלג, שלולית קפואה שנראית כאילו עומדת להתעורר לחיים......
"אל תצלמו איך הנושא נראה, צלמו איך הוא גורם לכם להרגיש" ציטוט של דיויד אלן הרווי שהיה צלם דוקומנטרי, יכול למעשה לסכם את האופן שבו אני מצלם.

"צילום הוא סוד על סוד - ככל שהוא מספר יותר כך אתה יודע פחות" אמרה דיאן ארבוס שהיתה צלמת פורטרטים.

אני מצלם כבר 50 שנים. באופן רציני, מקצועי ואמנותי. בתחילת הצילום השלי , לאורך כשלושה עשורים, היו לי תשובות ברורות ומלאות והייתי משוכנע שהתשובות מבהירות לי את הדרך ומסמנות את העתיד. בשנים האחרונות ברור לי שככל שיהיו לי יותר שאלות וספקות ככה יהיה לי יותר מעניין להמשיך. לכן אני כבר כמעט לא עוסק בצילום מקצועי כי שם התשובות צריכות להיות מאוד ברורות ומדויקות. אני מצלם כי אני שואל שאלות. כי אני נושם. כי לא הכל ברור ומוחלט וחד ערכי. כשאני מצלם נוף הגיאוגרפיה והטופוגרפיה, האור והחומר הן נקודות מוצא לדימוי שנוצר אצלי בהשפעתם. חומר ואור מרכיבים את הנוף והם הרכיבים בצילום המאפשרים להעביר סיפור ותחושה. הדימוי שנוצר הוא הצעה של תשובה. הצעה אחת מני רבות אפשריות. נראה לי שכשייגמרו לי השאלות והספקות יבואו על סיפוקם, לא יעניין אותי יותר לצלם. בינתיים עוד רחוק היום.
המרחב הפתוח והריק, השקט העוטף, הבולדרים החלקים העצומים וקרעי הסלעים המחוספסים והדוקרים, הדיונות המתפרקות ברוח וקמות לתחייה במקום אחר.
זאת הנשימה העמוקה המשחררת, המחייה, הפותחת את הגוף ומעוררת את הנפש.
מדבר. חיים.
דורון אדר
אוגוסט 2020
האמן בפייסבוק:
דורון אדר - מאמן צלמים
אתר האמן:
https://www.doronadarartphotography.com/

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- סדן הפקת אמנות.