המשורר שמואל ירושלמי: ישנם מוסדות שמנצלים לרעה את הקורונה להדרת הציבור מדיון ציבורי
המשורר והפעיל החברתי תושב באר שבע שמואל ירושלמי מוחה בחריפות על כך שמאז תחילת מגבלות הקורונה ומעבר רוב הפעילות הציבורית לזום, לפחות, חלק מהמוסדות האקדמיים משתמשים במצב החדש להגבלת השתתפות הציבור בדיונים אקדמיים ומקצועיים שונים שדנים בנושאים חשובים ובוערים מבחינה ציבורית.
לדברי ירושלמי, מאז המעבר לזום מוסדות אקדמיים מסויימים מאפשרים לציבור אך ורק צפייה פסיבית בכנסים וימי עיון שלהם המועברים בשידור חי ביוטיוב או פייסבוק, וזאת מבלי אפשרות להשתתף באופן פעיל בדיון עצמו דרך זום. מוסדות אחרים מאפשרים השתתפות בדיון, רק לקבוצת מוזמנים שהוזמנו מראש לצורך העניין. ועוד חלק מן המוסדות האקדמיים מגבירים את הנוהג של קיום כנסים שחלק אחד מהם מוגדר כדיון ציבורי והחלק השני, כדיון מקצועי סגור.
נכון שגם לפני הקורונה לא היו חסרים מקרים כאלה (ובייחוד, במוסדות מחקר פרטיים, כגון: מכון ון ליר, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, מוסדות מסויימים של הבינתחומי הרצליה), אולם כאשר היה מדובר בכנסים פיזיים באולם פתוח, הרי לחצים שבהם נקטו פעילים חברתיים ופניה לתקשרות הביאו לא פעם להסכמה של מארגני הכנס להסכים להתשתתפות הפעילים גם באירועים שהוגדרו כ"כנסים מקצועיים סגורים" ואשר למעשה בהחלט הפיקו תועלת מהשתתפות של פעילים חברתיים מהשטח שקיבלו את רשות הדיבור ותרמו מנסיונם לדיון.
לעומת זאת, היום הכל תלוי בטכנולוגיות. אם מוסד מסויים מחליט לסגור בפני הציבור (או בפני אנשים מסוימים שאינם רצויים למארגנים) כנס מסויים או חלקו המסויים - אז פשוט לא שולחים לנרשמים קישור לזום לחלקו ה"סגור" של הכנס, ולפעילים שנרשמו אין יכולת למחות או להתנגד להחלטה שרירותית כזאת.
כך גם בכנסים,שלנרשמים אליהם שולחים רק קישור לצפייה פסיבית בשידור חי דרך יוטיוב, בלי מתן שום אפשרות להשתתף באופן פעיל בדיון. כך מצאו דרך פשוטה וקלה להשתקת קולות שאינם רצויים למארגנים. פשוט, לא שולחים קישור לזום ואף אחד אפילו אינו רואה שישנם משתתפים כאלה.
לסיכום, ירושלמי פונה לכלל משרדי הממשלה וקורא להם, לשים קץ לניצול לרעה של הקורונה והמעבר לשימוש בטכנולוגיות מקוונות לקיום כנסים, להגבלת זכותו של הציבור להביע את דעותו ולהשתתף בדיונים חשובים בעלי חשיבות ציבורית. לא ייתכן, שמוסד אקדמי או מחקרי כלשהו, תוך ניצול ציני של חוסר אפשרות לערוך כנסים פרונטליים מגביל את יכולת הציבור הרחב להשתתף בכנסים ולהביע את עמדותיו. ועוד יותר חמור, כאשר מוסד אקדמי כלשהו, מכריז על חלק מהכנס שהם מקיימים כדיון מקצועי סגור". "הגיע הזמן לשים לזה קץ", כך שמואל ירושלמי מסכם את הודעתו הנ"ל.
