יומן אבל לזכר הבעל שנפטר כספר שירה חדש.
עליזה קלבנוב פלורנטל כותבת יומן אֵבל שירי שנה לאחר מות בעלה. היא בוחנת את ביתה שהתרוקן, את הזיכרון ואת האהבה.
מתישהו בחורף של שנה שעברה, דקה לפני שפרצה הקורונה, בעלה של עליזה פלורנטל נסע ליומיים למדבר, ושם באכסניה של שדה בוקר חטף מפרצת ובתוך שעות ספורות מת. הוא היה בריא. זה היה אחרי כמעט חמישים שנים של נישואין, שישים שנים של היכרות, בית ענק ושמח, שבט של חמישה ילדים, נכדים, מסעות, טיולים.
ועליזה פלורנטל נשארה לחגוג את חגיגות חמישים שנות הנישואין לבד. ולישון לבד ולאכול לבד ולמצוא מי היא בכלל לבד, וכל זה בקורונה שהגיע בתוך השבעה, ובתגובה היא הרימה את העט והחלה לנהל יומן של הלבד הזה - יומן שירי יפהפה של שנת האלמנות הראשונה.
היומן הזה רואה עכשיו אור. ״הלך כמו מלח״ הוא משפט שפלורנטל מצטטת מפי עוזרת הבית הערבייה שלה שמבקרת בשבעה. הלך כמו מלח שנמס במים. ככה הלך בעלה וככה הלך כל מה שהכירה עד אז. והשירים שלה - שילוב של לב שנשבר ושל עין שמתעקשת להישאר מפוכחת, להרשות לעצמה להיות צינית, לא להיבהל מרווקות של גיל עשרים שנוחתת עלייך פתאום בגיל שבעים ולא להיבהל פה ושם לצחוק - השירים שלה נאספים ליומן אֵבל מטלטל.
הספר מחולק לשבעה שערים - מהשבעה ועד חלוף השנה הראשונה. והם עוברים על פני הבית הריק לפתע, החברים, הזוגיות שהתפוגגה, השירה ומסתיימים בסיפור מצחיק של בכי על השכנה שגנבה לה את הפח.
עליזה פלורנטל היא אומנית רב-תחומית, משוררת וצלמת. זהו ספר השירים השלישי שלה.
"הלך כמו מלח" מאת עליזה קלבנוב פלורנטל, צבעונים הוצאה לאור. 134 עמ', המחיר 76 ש"ח. להשיג בחנויות הספרים (בקרוב) ובאתר צבעונים.
