הוטל קנס כולל בסך 450,000 ₪ כנגד משחטת יסכה מאור יהודה

בעקבות כתב אישום שהגיש המשרד להגנת הסביבה: הוטל קנס כולל בסך 450,000 ₪ כנגד משחטת יסכה מאור יהודה האחראית על זיהום נחל איילון משפכי המשחטה

ביום 11.3.09 הרשיע השופט ציון קפאח, מבית המשפט השלום בתל אביב-יפו, את החברות אוריאל יסכה בע"מ ואת הל יסכה בע"מ המפעילות את המשחטה, ואת מנהלה גבריאל מססה. הנאשמים הואשמו בהזרמת תמלחת, שנוצרה כתוצאה מהכשרת העופות, אל מערכת הביוב של הרשות המקומית שלא כדין, כל זאת בין השנים 2004 – 2007, וכן בגין אירוע מיום 11.5.09, בו הוזרמו כמויות גדולות של שפכים אל תעלת ניקוז, העוברת בסמוך למשחטה והמתנקזת לנחל איילון.

העבירות שיוחסו לנאשמים שבגינן הוגשו כתבי אישום:

1. עבירות של זיהום מים לפי חוק המים, המלחת שפכים תעשייתיים- עבירה על תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), הפרת תקנות המים (מניעת זיהום מים)(ערכי הגבה של שפכי תעשייה), הזרמת תמלחת בניגוד לתקנות המים (מניעת זיהום מים)(איסור הזרמת תמלחת למקורות מים), ועיסוק בעסק טעון רישוי תוך הפרת תנאים ברישיון העסק, עבירה על חוק רישוי עסקים.
2. אירוע מיום 11.5.09, בו הוזרמו כמויות גדולות של שפכים אל תעלת ניקוז, העוברת בסמוך למשחטה.

בכתב האישום השני יוחסה למשחטה, למנהלה ולחברה הנוספת גם עבירה על חוק שמירת הניקיון, ועבירה של עיסוק ללא רישיון עסק.

פסק הדין:

ביום 11.3.10, לאחר שהדיון בשני ההליכים אוחד, אימץ בית המשפט הסדר טיעון בין הצדדים, לפיו הודו הנאשמים והורשעו בעובדות כתבי האישום, ונגזרו עליהם העונשים שלהלן: לכל אחת מן החברות הנאשמות הוטל קנס בסך 200,000 ₪ והתחייבות בסך 200,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הורשעה למשך שנתיים.

על מנהל המשחטה הוטל קנס בסך 50,000 ₪ והתחייבות בסך 50,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הורשע למשך שנתיים. סך הקנסות הכולל שנגזר על הנאשמים הוא 450,000 ₪.

הקנסות יועברו לקרן לשמירת הניקיון.

כמו כן, ניתן צו שיפוטי המורה לחברות להעביר מדי יום למשרד להגנת הסביבה נתונים ממד המוליכות (הבודק כמה מליחות יש במים) שהותקן במשחטה, וכן צו המורה לנאשמים לפנות את המלח הגבישי לים באמצעות מסוף ימי מוסדר ועל פי היתר, או למקום אחר שיאשר המשרד להגנת הסביבה.

רקע - (פרוט המפגעים הסביבתיים הנגרמים מפעילותה של המשחטה):

משחטת אוריאל יסכה בע"מ וכן את הל יסכה בע"מ (מרחוב הגולן 1 באור יהודה, בבקעת אונו) פעלו במשך שנים ללא תשתיות מתאימות לטיפול בשפכים. במשחטה הנ"ל, כמו בכל יתר המשחטות מתבצעת פעילות של הכשרת עופות, זאת על בסיס יומיומי. לשם כך, נעשה על פי דיווחי המשחטה, שימוש ב- 1,500 טון מלח גבישי לשנה. יש לציין כי המשחטה פעלה ללא מיתקן לטיפול בשפכים וללא תשתית לאגירת תמלחות והיא הזרימה את התמלחות למערכת הביוב העירונית בניגוד לחוק. מי השפכים המזוהמים בתמלחות הגיעו אל הקולחים המשמשים להשקיית שדות הנגב וגרמו לנזק בלתי הפיך לקרקע, לפגיעה בגידולים חקלאיים ולהמלחת מי תהום.

יש לציין כי השפכים המוזרמים למערכת הביוב העירונית מגיעים אל מכוני טיהור שפכים שם נעשה טיהור השפכים עד לרמה המאפשרת מחזור מלא של השפכים לצורך השקיית שדות חקלאיים. מכוני טיהור השפכים אינם ערוכים לטפל בשפכים המכילים תמלחות.

עוד יצוין כי תשתית המשחטה לא התאימה למניעת כניסת נוצות ופסדים למערכת הביוב העירונית. בעבר עלה החשד כי הזרמת נוצות ופסדים מהמשחטה אל מערכת הביוב העירונית תרמה לסתימה ולקריסה של צינורות הביוב האזוריים ולזיהום נחלים.

מחוז תל אביב של המשרד להגנת הסביבה המשיך לנקוט בהליכי אכיפה כנגד המשחטה גם לאחר הגשת כתב האישום בשנת 2008, ובעקבות זאת הוגש לפני כשנה כתב אישום נוסף כנגד המשחטה הכולל עבירות על פי חוק רישוי עסקים, חוק שמירת הניקיון ו חוק המים ותקנותיו, אשר נעברו תוך כדי פעילותה השוטפת. בנוסף, במסגרת ניהול ההליך הפלילי ניתן לבקשת המשרד להגנת הסביבה צו סגירה זמני נגד המשחטה. צו הסגירה הומר בסופו של ההליך לצו שיפוטי קבוע, המחייב את המשחטה בביצוע פעולות למניעת המשך הזיהום מהמשחטה ובדיווח נתונים שוטף למשרד להגנת הסביבה.