יום שלישי, 29.6.2010 דיון על גבולות הציות האזרחי בעקבות ההאשמות נגד אילנה המרמן
דיון על גבולות הציות האזרחי
יום שלישי, 29.6.2010, מרכז קואליציית נשים לשלום, רח' יגיע כפיים 3 ת"א
אילנה המרמן, מתרגמת ועורכת, "אם יש גן עדן: יום כיף בתל אביב ומעשים של מרי אזרחי"
אורטל בן דיין, הקשת הדמוקרטית המזרחית, "מחאה שבלב: על ההפרדה בין מחשבה לפעולה"
ודוברות נוספות
רקע:
בבוקר אביבי אחד, לא כל כך מזמן, חצו ארבע נשים את מחסום בית"ר: אילנה המרמן, מתרגמת ועורכת תושבת ירושלים, ושלוש נערות פלסטיניות מכפר אחד בגדה המערבית. הנערות, איה, לין ויסמין, שמפאת גילן הצעיר לא חוו אפילו יום אחד ללא כיבוש, יצאו עם אילנה ליום כיף בתל אביב. הן ביקרו במוזיאון, בקניון ובשוק, טבלו בים, אכלו גלידה על ספסל בשדרה, ועם ערב חצו שוב את המחסום ושבו לביתן. את הסיפור האופטימי הזה מספרת המרמן בכתבה "אם יש גן עדן", הארץ, 7.5.2010:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1167597.html
אבל פעולות פשוטות ומשמחות אלו הפכו את ארבעתן לעברייניות על פי החוק הישראלי. עמותה בשם "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה שיפתח נגד המרמן בחקירה בחשד להפרת "חוק הכניסה לישראל" - הקובע כי מי שמסיע, מלין או מסייע בדרך אחרת לפלסטינים להכנס לישראל דינו מאסר שנתיים או קנס.
באקט קלאסי ופומבי של אי-ציות אזרחי הצביעה אילנה המרמן על אחד המרכיבים היסודיים של משטר הכיבוש הישראלי: החוק. עשרות חוקים, תקנות וסעיפים, אזרחיים וצבאיים, מתווים ומכתיבים כל פרט בחייהם של פלסטינים בשטחים הכבושים: לאן יבואו ומאין יילכו, ממה יתפרנסו, איפה יחיו ועם מי יוכלו לחלוק את חייהם.
החוקים והתקנות האלו מנוגדים בחלקם הגדול לחוק הבינלאומי, לחוקי היסוד של ישראל, לרגש ולהיגיון, ובצדק קבעה אילנה כי יש להפר אותם. המעשה של אילנה חותר תחת הלגיטימיות של השליטה הנמשכת בחייהם של מיליוני בני אדם על ידי שלטון "דמוקרטי" שאין להם חלק בו, ומתנגד להפרדה המתמשכת בין יהודים לפלסטינים שעליה מושתת משטר הכיבוש. זהו מעשה של סרבנות הכרחית אל מול מציאות בלתי נסבלת.
אם וכאשר תועמד לדין, אילנה אינה מתכוונת להשתמש בשרותי עו"ד. ברצונה לעורר הד ודיון ציבורי רחב ככל האפשר בארץ ובחו"ל - על הכיבוש, על ציות עיוור לחוק ועל הקו האדום שמעבר לו ציות לחוק מהווה בגידה במצפון וברוח האדם. "לא מתוך התגרות פוחזת עשיתי זאת," היא כותבת, "אלא מתוך מחשבה רבה. מתוך צורך, שנהיה דוחק יותר ויותר בשנים האחרונות, להעמיד כמה דברים מהותיים לדיון מעמיק בחברה הישראלית":
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1173430.html
