בלחץ הממשלה, ועדת העבודה אישרה בחיפזון חוק שנוי במחלוקת

בדיון סוער שהתקיים היום, העבירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת את הצעת חוק הונאות המוסד לביטוח לאומי, לקריאה שנייה-שלישית במליאה; בארגוני זכויות האדם והארגונים החברתיים זועמים: לחצי הממשלה מנעו דיון מעמיק בחוק שפוגע בזכויות היסוד של המבוטחים.

על פי נוסח החוק שעבר היום בוועדה, מקבלי קצבאות הביטוח הלאומי עשויים לעמוד לדין פלילי אם לא ידווחו בתוך 60 יום על זכויות בירושה, גם אם לא ידעו על זכאותם, או אם יחול שינוי בקרן הפנסיה שלהם. הדין הפלילי יחול גם על עובדים במשמרות או עובדים המתוגמלים לפי שעות, אשר יתרשלו או יאחרו לדווח גם על שינויים מינוריים בשכרם.

הדין הפלילי והקנסות הכרוכים בו מתווספים לסנקציות הקיימות כבר כיום – שלילה רטרואקטיבית של גמלאות.

בלחץ הממשלה, קודמה הצעת החוק במהירות שיא, בשני דיונים בלבד שהתקיימו בהפרש של יומיים. לדברי עו"ד אשרת מימון מהאגודה לזכויות האזרח, "מכבש הלחצים של הקואליציה לא אפשר לקיים דיון מעמיק וההסתייגויות שלנו מסעיפים דרקוניים בחוק נדחו כמעט באופן אוטומטי, למורת רוחם של חלק מהח"כים."

אחת מנקודות האור הבודדות בדיון, היתה בהתעקשות יו"ר הועדה כ"ץ וח"כ אילן גילאון על הכנסת הדרישה של האגודה לזכויות האזרח ואיתך-מעכי, כי הודעות האזהרה של הביטוח הלאומי המודיעות לציבור על חובת עדכון פרטים והדין הפלילי הכרוך בה, תימסר בארבע שפות – עברית, אמהרית, רוסית וערבית.

לדברי עו"ד קרן שמש-פרלמוטר מעמותת איתך-מעכי "על רקע הסכנה שעודנה נשקפת לסנקציות פליליות נגד מבוטחים שפועלים בתום לב, התיקון הזה לפחות יסייע להקל במקצת את קשיי הנגישות של האזרחים התלויים בקצבאות הביטוח הלאומי".

להלן: פניית הארגונים לוועדה לקראת הדיון

נירית מוסקוביץ'
דוברת
האגודה לזכויות האזרח בישראל
הטל' החדש שלי במשרד: 073-7050763
נייד: 052-3410631
[email protected]
www.acri.org.il

‏12 באוקטובר 2010

לכבוד

ח"כ ראובן ריבלין ,יו"ר הכנסת , כנסת ישראל
ח"כ חיים כץ ,יו"ר הכנסת ,הכנסת ירושלים

במייל ובפקס: 02-6496193

שלום רב,

הנדון: הצ"ח הונאות במל"ל - פגם בהליך החקיקה

1.אנו מבקשים להסב תשומת לבכם לפגם באופן ניהול הליך החקיקה של הצ"ח הונאות במל"ל, ולבקשכם לפעול לטיפול פגם זה ולקיומו של הליך חקיקה ראוי וצודק.

2.הצ"ח האמורה, בנוסחה האחרון, הובאה לדיון פתוח לציבור לראשונה בועדת העבודה ביום 11.10.10. הנוסח המוצע לדיון הונח לראשונה בעת הדיון, מעודכן ושונה מהנוסח שפורסם לפני מועד זה, שהתקבל כנראה אחרי מו"מ שהתנהל מאחרי הקלעים בין נציגי הממשלה ומשרדי הממשלה השונים, לבין הח"כים חברי הוועדה.

3.בדיון עצמו התקיים דין ודברים, ולמעשה מעיין מו"מ בין הצדדים האמורים לעיל, במטרה להגיע לנוסח מוסכם. האווירה והרושם, ליושב מן הצד, היתה שיש לחץ מסיבי על הועדה לקדם את החקיקה בדחיפות רבה, מטעמים שלא הוסברו לציבור. נראה, כי הממשלה מפעילה לחץ בלתי ראוי על הכנסת, תוך איום כי תפעל להעברת הדיון לוועדה אחרת, ולהשבת הסעיפים לחוק ההסדרים השנה, אחרי שהוצאו ממנו בחוק ההסדרים האחרון. זאת, למרות שהח"כים בוועדת העבודה, באופן ענייני ועמוק, מתקשים לאשר חקיקה מרחיקת לכת כזו.

4.הקושי נובע מכך שבמהלך הדיון, לא ניתן לציבור, בעצמו ו/או ע"י ארגונים שמייצגים את האינטרסים שלו, להביע עמדה, להתייחס להצ"ח בכלל, או לנוסח החדש שהוצע. ובודאי שלא ניתן זמן ללמוד לעומק את ההצעה החדשה או את ההסכמות בין הצדדים האמורים לעיל, ולהתייחס ולהביע דעה לגביהם.

5.באותו יום ממש, כבר הוסף לסדר היום של הועדה דיון נוסף בנושא שנקבע ליום רביעי בבוקר. ויודגש, כי נקבע דיון של שעה אחת בלבד. ברור כי אף אם יפורסם היום נוסח מתוקן של הצ"ח, אין בכך כדי לאפשר לציבור ללמוד אותו ולהגיש עמדתו המסודרת לגביו, ואין בפרק הזמן שנקבע לדיון כדי לאפשר לו להשתתף כראוי בדיון.

6.מעבר לכך, ברור שאחרי שיובא נוסח מוסכם (גם אם מתוך לחץ ופשרה) ע"י הממשלה והח"כים, כל שיתוף של הציבור בדיון, אם בכלל יתקיים כזה, יהיה בבחינת לצאת ידי חובה, באשר המו"מ בין הצדדים הקובעים כבר נסגר ואף אחד מהצדדים לא יוכל לסגת מההסכמות כדי לא לפגוע בהסכם הכולל ביניהם.

7.יש לזכור, כי מעבר לכך שהציבור ו/או הארגונים שמייצגים אותו, מביאים אל השולחן את הזווית הנקייה של האינטרס הציבורי, הרי שהידע והניסיון של הציבור בעצמו ושל מי שמצוי איתו בקשר רציף, הוא ידע חשוב שיש להבטיח שיובא בפני מקבלי ההחלטות והמחוקקים עת הם מקדמים חקיקה שיש בה כדי להשפיע על גורלו של הציבור, ובמיוחד של הציבור המוחלש ביותר בישראל. זאת ועוד, חשיבותו של עקרון ההשתתפות של הציבור בהליכי החקיקה, אינה מוטלת בספק.

8.חשוב לזכור כי הצ"ח עוסקת בזכויות היסוד של אוכלוסיה מוחלשת במיוחד: זקנים, עניים, חד הוריות, אנשים עם מוגבלות, אנשים סיעודיים, שללא כל הליך בירור פתוח לציבור, מבקשת להטיל עליהם סנקציה פלילית ובצדה ענישה חמורה רק על אי עדכון פרטים. לפיכך, יש להבטיח באופן מיוחד שחקיקה לגביהם לא תפגע בזכויותיהם ותבטיח הגנה עליהם.

9.לסיום יצוין, כי על פניה ומבלי שהיה בידינו זמן מספיק להעמיק וללמוד כנדרש את הנושא, יש בנוסח הצ"ח שהוצג אתמול בוועדה כשלים שונים לכאורה, שכאמור אין לציבור הזדמנות להביאם לידיעת הוועדה ולדיון בה. בין השאר - בניגוד לנאמר פעם אחר פעם במהלך ישיבת הוועדה אתמול, על פניו מוסיפה ומופיעה הסנקציה הפלילית בחקיקה. הסנקציה הפלילית רחבה, ואף אינה תלויה בכל כוונת זדון של אי מוסר המידע. כל טעות, חוסר תשומת לב, של מי מהאוכלוסייה המוחלשת ביותר בישראל, מגיעה לכדי עבירה פלילית.

10.דוגמאות נוספות לכשלים שעולים לכאורה מעיון קצר ומהיר בהצעת החוק המצריכות בדיקה ודיון מעמיקים: לא ברור מדוע אדם שזכאי לקצבת זקנה, שאינה תלויה כלל בהכנסות, צריך לדווח על הכנסותיו אחרת הוא חשוף לסנקציה פלילית; לא ברור מדוע זכאי שלא דיווח על פרטים שאינם משפיעים על הזכאות לקבל קיצבה, נתון לסנקציה פלילית. כמו למשל במקרה של אי עדכון כתובת מגורים; לא ברור איך נקבע היחס בין הסכום שהתקבל ביתר לבין הקנס הקבוע בחוק העונשין. על פניו נראה כי אין יחס מידתי. למשל, זכאי שיקבל תשלום יתר בסך 4000 ₪ יהיה נתון לקנס של למעלה מ-14,000 ₪, בנוסף להחזרת הסכום שקיבל ביתר; וכיו"ב

11.אנו קוראים לכם, לקיים דיון מעמיק ויסודי בהצעת החוק האמורה, על כל סעיפיה ופרטיה, תוך שיתוף אמיתי של הציבור בהליך באופן שיוכל להכיר הנוסח העומד לדיון מבעוד מועד, להכין התייחסות מעמיקה ולהציגה באופן מפורט לחברי הועדה.

בכבוד רב,

דבי גילד-חיו, עו"ד האגודה לזכויות האזרח
אשרת מימון, עו"ד האגודה לזכויות האזרח
קרן שמש-פרלמוטר, עו"ד איתך-מעכי

העתקים:

חברי ועדת העבודה

יועמ"ש ועדת העבודה – עו"ד ג'ודי וסרמן