לראשונה - המשרד להגנת הסביבה מפרסם דו"ח על איכות הסביבה בישראל
ממצאים לדוגמה מתוך הדו"ח:
• כל אזרח בישראל מייצר כ-1.6 ק"ג ביום.
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן:" דו"ח זה הינו ראשון מסוגו בהיקף הנתונים. הדו"ח ייצר שקיפות, ומידע זמין שהם אבני יסוד ביחסי האמון שאני מוביל בין הציבור בישראל לבין המשרד להגנת הסביבה. נפעל לעדכן את הדו"ח במדדים ונתונים חדשים ובהתייעצות עם קשת רחבה של גורמים מקצועיים".
דו"ח איכות הסביבה בישראל מדדים , נתונים ומגמות 2010 , של המשרד להגנת הסביבה מציג תמונת מצב של איכות הסביבה בישראל תוך התייחסות למספר רב, ללא תקדים של מדדים, שרובם סביבתיים ומקצתם נוגעים לתחומים משיקים של כלכלה וחברה. המסמך שנערך על ידי המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר ישעיהו בר אור , וד"ר ארנה מצנר מאפשר התרשמות ממצבה הסביבתי של ישראל בתחומים שונים כגון: אחוז הפסולת הממוחזרת לסוגיה, איכות האוויר, פגיעה במשאבי הקרקע, המגוון הביולוגי, קרינה , רעש, איכות מקורות המים הראשיים ועוד. במסמך זה קובצו למעלה ממאה מדדים שונים העוסקים במשאבי הסביבה העיקריים בישראל.
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ד"ר יוסי ענבר: "חשיבותו העיקרית של מסמך זה הוא בשרטוט המגמות , ככל שהן מתקיימות , במצב הסביבה , במצב הזיהום ובמצב הטיפול במפגעים. מגמות אלה יכולות לסייע בקביעת הדגשים וסדרי עדיפויות לעבודת המשרד בשנים הבאות".
להלן עיקרי הממצאים:
קרקע
תכסית - היקף השטחים הבנויים במדינת ישראל הסתכם בשנת 2007 ב-1,147.5 קמ"ר, שהם כ-5.3% משטח המדינה. במחוז תל-אביב השטח הבנוי מהווה כשני שלישים מן השטח הכולל, ובמחוזות צפון ודרום שיעור השטח הבנוי נע בין 2% ל-6%. תוספת הבינוי בין השנים 1998 ל-2007 בכל רחבי הארץ הייתה כ-83.5 קמ"ר.
קרקעות מזוהמות - נכון לשנת 2008 ידועים 1,195 אתרים מזוהמים ברחבי הארץ. במחוז תל-אביב התגלה המספר הגבוה ביותר של זיהומי קרקע (316 אתרים) כתוצאה מפעילות של מפעלי תעשייה רבים ושל סדנאות צה"ליות ותעשייתיות, שגרמו לזיהום קרקע ולזיהום רחב היקף של מי תהום בכל רחבי גוש דן. בירושלים- מספר זיהומי הקרקע הוא הנמוך ביותר (138) בשל היותה עיר לא מתועשת באופן יחסי.
ברוב תחנות הדלק הוותיקות שנבדקו (93%), נמצא זיהום קרקע, וב-32% מהאתרים נמצא גם זיהום של מי תהום. בקרקעות הגליל המערבי קיימים מצבורים של פסולת אסבסט תעשייתית כתוצאה מפיזור של פסולת אסבסט למטרות של ייצוב וחיפוי קרקע.
ראדון - האזורים הרגישים לראדון בישראל הם: ערד, מעלה אדומים, ירושלים, חלקים מכרמיאל ויישובים אחרים השוכנים על קרקע פוספטית, בעיקר באזור מישור אדומים.
חשיבות המדד
הערכה של היקף הקרקעות המזוהמות, בהתפלגות לפי מחוזות, נדרשת על מנת להיערך לטיפול בקרקע המזוהמת, לקבוע סדרי עדיפויות בטיפול ולהשקיע משאבים מתאימים לשם כך.
אויר
הריכוזים של תחמוצות החנקן בתחנות התחבורתיות (הממוקמות סמוך לצירי תנועה סואנים ומוצבות על פני הקרקע) בכל הארץ נמצאים במגמת ירידה החל משנת 2000. הירידה ב- 2008 הייתה בשיעור שבין 4% ל-12% בהשוואה לשנת 2007, והיא נובעת בעיקר מהשילוב בין הפחתת פליטות המזהמים ותנאי פיזור טובים באטמוספרה.
חשיבות המדד
הערכה של היקף זיהום האוויר נועדה לקבוע מדיניות שעיקרה צמצום פליטות של מזהמים ושיפור איכות האוויר, לבחון את יעילות הפעולות שננקטות, לקבוע אזורים מוכי זיהום אוויר לצורך מיקוד פעילות, להעריך היקף חשיפה נשימתית של אוכלוסייה, לקבוע תקניםשל איכות אוויר ובחינה של עמידה בתקנים אלה וכן לשמש בסיס נתונים לצורכי מחקר בתחום של בריאות וסביבה.
זיהום אויר מייצור חשמל - על אף העלייה בייצור החשמל בכ-29% בין 2001 ל-2008, נרשמה ירידה של כ-35% בפליטה שנתית של תחמוצת גופרית וירידה של-50% בפליטה הסגולית. ירידה זו נובעת משיפור באיכות הדלקים בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה, לרבות הפחתה של תכולת הגופרית בפחם, מירידה הדרגתית בשימוש בדלק מזוט רב-גופרית וממעבר לשימוש בדלקים דלי גופרית בתחנות המזוטיות.
משנת 2004 החל השימוש בגז טבעי כתחליף למזוט ביחידות הייצור הגדולות שבאתר אשכול, והחל מהמחצית השנייה של שנת 2006 גם באתר רדינג.
בשנת 2009 עברו תחנות הכוח חגית וגזר לשריפה של גז טבעי לפי דרישות המשרד להגנת הסביבה.
זיהום אויר מכלי תחבורה- מ-2000 עד 2008 חל גידול של כ-30% בנסועה. מאידך, חלה הפחתה של 40% עד 45% בפליטות של המזהמים.ההפחתה החדה בפליטות המזהמים נובעת מרכישה של כלי רכב חדשים במקביל להוצאה משימוש של כלי רכב ישנים. שיעור רכבי הבנזין שבהם מותקן ממיר קטליטי עלה באופן דרסטי בשנים אלה. כמו כן חלה החמרה גם בדרישות הפליטה מרכבי דיזל.
גזי חממה
בין השנים 1996 ל-2007 חל גידול של כ-14 מיליון טון בפליטות של גזי חממה בישראל. המקור העיקרי לפליטות של פחמן דו-חמצני הוא שריפת דלקים, בעיקר לייצור חשמל, וזיקוק דלקים. המקור השני הוא שריפת דלקים לתחבורה ובהיקף נמוך יותר - שריפת דלקים לתעשיות הייצור והבנייה. המקור העיקרי לפליטות של מתאן לאוויר הוא פסולת עירונית (בין 75% ל-78%).
חשיבות המדד
אף כי חלקה של ישראל בפליטות של גזי חממה נמוך מ- 0.3% מכלל המדינות, ישראל לוקחת חלק במאמץ העולמי להפחתה של גזי חממה.
מים
צריכת המים השפירים לכל השימושים ירדה מ-1,591 מיליון מ"ק ב-1996 ל-1,309 מיליון מ"ק בשנת 2007 ועלתה במקצת ל-1,337 בשנת 2008. חלקה של החקלאות ירד בעשור האחרון מ-43% מכלל המים השפירים שהופנו לצריכה ב-2001 ל-36% בשנת 2008, בעוד חלקו של הסקטור הביתי מסך כל צריכת המים השפירים עלה מ-37% ב-1996 ל-57% ב-2008. המגזר החקלאי השלים את כמויות המים הדרושות לו על ידי העלאה של היקף השימוש החוזר בקולחים. יחסית למדינות מפותחות או מתועשות אחרות בעולם ישראל עושה שימוש כמעט בכל משאבי המים המתחדשים שלה לצריכה ביתית, לחקלאות ולתעשייה. משמעות הדבר היא פגיעה קשה בגופי מים טבעיים, בבתי גידול לחים ובצומח ובחי המתקיימים בהם.
שפכים
כמות השפכים המטופלים עלתה מ-354 מלמ"ק בשנת 1998 ל-471 מלמ"ק בשנת 2008. בתקופה זו עלתה כמות השפכים המטופלים לרמה שניונית לפחות מ-223 מלמ"ק ל-416 מלמ"ק. אחוז הקולחים בישראל המושבים לצורכי השקיה בשנת 2008 היה הגבוה בעולם (82% מסך השפכים העירוניים). בשנים 2007-2008 נרשמה עלייה בכמות הבוצה של שפכים עירוניים בהתאמה לעלייה בכמות השפכים. בשנת 2008 סולקו בישראל 109,131 טון בוצה (משקל חומר יבש) מ-46 מט"שים עירוניים. כ-46% מכמות הבוצה סולקה בהזרמה לים, כולה ממתקן לטיהור שפכים של השפד"ן. כ-49% מכמות הבוצה סולקה לשימוש חקלאי כבוצה מסוג א, ויתר כמות הבוצה הועברה להטמנה.
חשיבות המדד
כמות השפכים חשובה להערכת הזיהום הנגרם מהם (בכוח או בפועל), והיא נותנת
בסיס לחישוב של היקף התשתיות הנדרשות לטיפול בשפכים כגורם מזהם וניצולם
בהמשך כקולחים מטוהרים הראויים לשימוש בהשקיה.
ים
ים תיכון - בשנים 1981-2008 נראית הפחתה בריכוזי הכספית בתחנות במפרץ חיפה הנמצאות בעומק מים של 3 מ' ושל 6 מ'. החל משנת 1997 חלה ירידה תלולה בריכוזי הקדמיום והכספית בסדימנטים בנחל הקישון, והחל מ-1996 פחתו רמות העופרת בסדימנטים לאורך החוף. שלל הדיג הימי נמצא במגמה של ירידה, שהחלה בשנת 2001 ונמשכה עד 2004. בשנים 2005, 2006, 2007 חלו עליות וירידות.
ים סוף - קיימת יציבות במצבה של שונית האלמוגים במפרץ אילת, ואי-אפשר להצביע על שינויים קיצוניים או מגמתיים. כיסוי האלמוגים בשונית אילת ב-2007 וב-2008 גבוה יותר מאשר בשנים 2004-2006. הערבוב העמוק של מי מפרץ אילת בשנת 2008 גרם לקיום ערכים גבוהים של נוטריינטים במים הרדודים, ואלה גרמו לפריחה רבה של אצות.
ים המלח - ירידת המפלס עומדת כיום על למעלה ממטר אחד בשנה. הירידה במפלס ים המלח גורמת להופעה של בולענים, מאיצה את תהליכי העירוץ והסחיפה סביב ים המלח וגורמת לנסיגה של קו החוף ולהשלכות אקולוגיות חמורות.
פסולת
כמות הפסולת המוצקה בישראל היא בשיעור של 11,300 אלפי טון לשנה. מתוכה כ-4,400 אלפי טון לשנה הם פסולת עירונית, כ-1,600 אלפי טון לשנה הם פסולת תעשייתית וכ-4,000 אלפי טון לשנה הם פסולת בניין. הכמות הממוצעת של פסולת עירונית לנפש ליום בישראל עמדה בשנת 2008 על כ-1.6 ק"ג ביום, כ-585 ק"ג בשנה, בדומה למצב השורר בחלק ממדינות אירופה. האריזות מהוות בין 15% ל-20% ממשקל הפסולת העירונית והתעשייתית. אחוז המחזור של פסולת עירונית בשנת 2008 היה 12.5%, של פסולת עירונית ותעשייתית - 25% ושל פסולת בניין - 45.5%. אפר הפחם ממוחזר כולו, בעיקר לתעשיות הבנייה.
כמות הפסולת המסוכנת המועברת לטיפול משנת 2004 נאמדת בכ-300,000 טון לשנה.
כ-65% מפסולת זו מסולקת (באמצעות שריפה ואיוד, הטמנה, טיפולים פיזיקו-כימיים וטיפולים ביולוגיים). בין 30% ל-40% מכמויות הפסולת המסוכנת עוברות תהליכי השבה, וכמות קטנה מיוצאת לטיפול בחו"ל. נוסף על כך, חל גידול חד בכמויות של פסולת אסבסט שהועברו להטמנה מוסדרת בשנים האחרונות.
חשיבות המדד
לצורך עידוד המחזור והפחתת ההטמנה הרשויות המקומיות נדרשות להקים תשתית למחזור באמצעות מכלים ייעודיים לאיסוף של פסולת פלסטיק, פסולת נייר וקרטון וכדומה. היערכות הרשויות מבוססת על כמות הפסולת לנפש ליום, והמדד הוא בסיס לחישוב הכמויות הצפויות. נתון זה משקף תרבות צריכה ומודעות סביבתית.
מגוון ביולוגי
מספר המינים שזוהו כנתונים בסכנת הכחדה - קטן. בסקר צמחים זרים שנעשה, אותרו כ-200 צמחים זרים, מהם כ-50 מינים הם פולשים אגרסיביים. בישראל יש מינים רבים של בעלי חיים פולשים - חסרי חוליות וחולייתנים כאחד. מקרב בעלי חוליות המספרים הגבוהים של מינים פולשים נמצאים בקבוצה של דגי ים תיכון ובעופות.
הרעלות בעלי חיים - עיקר הנפגעים מהרעלות שתועדו בין השנים 2004 לתחילת 2008 הם יונקים ועופות. בממוצע נפגעו כ-65% יונקים וכ-31% עופות. בין השנים 2005-2007 אירעו 348 אירועי הרעלה שונים שבהם נפגעו בעלי חיים. בכל שנה מתגלים בממוצע 116 אירועי הרעלה, כלומר ממוצע של אירוע הרעלה אחת לשלושה ימים.
מגבלות הנתונים
הנתונים מייצגים אירועי הרעלות, שהתגלו וטופלו על ידי רשות הטבע והגנים. מדובר בהערכת חסר, שכן לא כל אירועי ההרעלה מתגלים.
חשיבות המדד
אירועי הרעלה פוגעים בדרך כלל במספר גדול מאוד של בעלי חיים, ולעתים גם פוגעים בבעלי חיים הניזונים מהפגרים. מספרם של אירועי ההרעלה בשנה משקף את עוצמת הפגיעה, והשוואה בין שנים חשובה למעקב אחר יעילותם של מאמצי הסברה ואכיפה למניעת הרעלות.
רעש
במהלך השנים 2000-2008 נרשמה עלייה מתונה במספר האנשים החשופים לרעש מכבישים עירוניים ובין-עירוניים. מספר האנשים החשופים לרעש מטוסים לא עלה בשנים אלה.
קרינה
הרמות הממוצעות של קרינה לא מייננת ביישובים השוכנים בקרבה לתחנות שידור גדולות הן כ-650 ננוואט לסמ"ר, ומרביתן נובעות משידורי רדיו AM (כ-90%).
בערים גדולות וביישובים אחרים שיש בהם אתרים סלולריים, הרמות הממוצעות שנמדדו נעות בין 60 ננוואט לסמ"ר ל-80 ננוואט לסמ"ר. כ-60% מהחשיפה במקומות אלה מקורה באתרים סלולריים, והיתר - בתחנות רדיו מרוחקות (AM וגלים קצרים).
ביישובים ללא אתרים סלולריים ובשטחים פתוחים ברמת הגולן נמדדו הרמות הנמוכות ביותר, פחות מ-20 ננוואט לסמ"ר. מרבית החשיפה באזורים אלה (כ-90%) נובעת מתחנות רדיו מרוחקות (AM וגלים קצרים).
להלן הפניה לספר באתר המשרד להגנת הסביבה:
