ערב עיון ייחודי ומרתק בנושא הכוזרים ומוצאם של יהודי מזרח אירופה, יום ג', 24 במאי 2011 בשעה 16:00 האקדמיה למדעים

הודעה לעיתונות

ערב עיון ייחודי ומרתק בנושא הכוזרים ומוצאם של יהודי מזרח אירופה
יום שלישי, 24 במאי 2011 בשעה 16:00 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

ממלכת הכוזרים (ליתר דיוק, הח'זרים), שהייתה קיימת בין המאות השביעית והשתים-עשרה, הגיעה לשיא התפשטותה במחצית השנייה של המאה השמינית, כאשר השתרעה מן החופים הצפוניים של הים השחור והים הכספי עד הרי האוראל ונהר הוולגה. באותה תקופה לערך קיבל על עצמו המלך הכוזרי את הדת היהודית, ועמו כוזרים אחרים. סיפור התגיירותו של המלך ואנשיו זכה לתפוצה רבה בזכות ספר הכוזרי, חיבורו הפילוסופי של יהודה הלוי.
מן המאה התשע-עשרה ואילך העלו מספר היסטוריונים את ההשערה שיהודי מזרח אירופה, או חלק ניכר מתוכם, הם צאצאי הכוזרים שפנו צפונה בעקבות התמוטטות ממלכתם. השערה זו אף עשתה דרכה אל השיח הציבורי. ביום העיון תיבחן השערה זאת בשני מישורים: היסטוריונים ידונו בעדויות על ממדי ההתגיירות הכוזרית. גנטיקאים יציגו מחקרים השופכים אור על מוצאם של יהודי אירופה וידונו באפשרות שחלק מהם הינם צאצאי הכוזרים.
מצ"ב סדר היום של ערב העיון שיחל בהתכנסות בשעה 15:30 והמושבים שיחלו בשעה 16:00

מושב ראשון,
דברי פתיחה - פרופ' ב"ז קדר, סגן נשיאת האקדמיה
יושב ראש ד"ר אלכסנדר קוליק, החוג וסלאביים לתרבויות מרכז אירופה ומזרחה, האונ' העברית בירושלים
פרופ' ראובן עמיתי, דיקן הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים
התייהדותם של הח'זרים לאור המחקר על המרת דת בקרב העמים הנוודים של הערבה האירו-אסייתית

בעשרות השנים האחרונות, התפתח דיון מחקרי ולא מחקרי רחב מאוד על אודות הח'זרים (הכוזרים), תוך התמקדות מסוימת בשאלת אימוץ היהדות על ידי הנהגת מדינתם. עם כל ההתעמקות והתובנות שעלו מן ההתעסקות בשאלה זו, רוב הדיון הוא בהקשר היהודי, האסלאמי או המזרח אירופי, ואין מספיק התייחסות לקונטקסט של הערבה האירו-אסייתית וחברות הנוודים שחיו בה (כולל, כמובן, הח'זרים). אכן, בתרבות הנוודית של הערבה אנו יכולים למצוא הסברים ותובנות שיסייעו לנו להבין טוב יותר את אימוץ היהדות ע"י חלק מהח'זרים בצורה כלשהיא. בהרצאה זו אתמקד במוטיב של רב-השיח לפני השליט כמאיץ להמרת הדת, בדת של השליטים במדינה נוודית רב-תרבותית ודתית, בשאלת "שיטחיותה" של אמונה דתית בערבה, ובאופי "הסינקרטיסטי" של אמונה דתית בקרב אוכלוסיות נוודיות. מסתבר שמוטב להשתמש במונח "התייהדות" במקום "גיור" או "התגיירות" כדי לתאר את המרת הדת של ההנהגה הח'זרית.

פרופ' שאול שטמפפר, החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העברית בירושלים
האם היו הכוזרים יהודים?

קיימת סתירה בין היעדר ממצאים ארכיאולוגיים שיכולים להעיד על אופי יהודי של הכוזרים, וכן היעדר התייחסות לכוזרים יהודים במקורות יהודיים במזרח התיכון, לבין מספר מקורות כתובים המתארים את התגיירותם של הכוזרים. יש הסברים מאולצים אבל אין צורך בהם. בדיקת המקורות הכתובים מראה שהם בחלקם דמיוניים (או מזויפים) והאחרים מתייחסים לשמועות ולא לעובדות. למעשה, אין מקור אמין אחד לגיורם של הכוזרים, יש לראות את הסיפור כאגדה הדומה לזו של עשרת השבטים או נהר סמבטיון – סיפורים שמלמדים הרבה על המסַפרים אבל לא הרבה על המציאות. אם הכוזרים לא התגיירו, אין להניח שהשפיעו על מוצאם של יהודי מזרח אירופה.
פרופ' דן שפירא, המחלקה ללימודי המזרח התיכון, אוניברסיטת בר-אילן והמכון ללימודים מתקדמים, האוניברסיטה העברית
השאירו לנו את הכוזרים שלנו - המגבלות של מחקר נטול הקשר
פרופ' ישראל ברטל, החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העברית בירושלים
סיפור הכוזרים: שימושים בעת החדשה

מושב שני

יו"ר פרופ' יוסף קפלן חבר האקדמיה, החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האונ' העברית בירושלים
פרופ' אורי זליגסון חבר האקדמיה, מנהל מכון עמליה בירון לחקר קרישת הדם
הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב והמרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר
מקור החסר התורשתי של גורם הקרישה פקטור XI השכיח אצל יהודים אשכנזים ועיראקים: אב קדמון משותף
למעלה מ- 40 מחלות תורשתיות תוארו ואופיינו עד כה בעֵדות הספציפיות השונות של עם ישראל. קיום אבות מייסדים שאצלם קרו המוּטַציות, שעור גבוה של נישואי קרובים, ו"צווארי בקבוק" דמוגרפיים אחראים לשכיחות הגבוהה של המחלות. שתי מוטציות בגורם הקרישה XI אחראיות לנטיה שכיחה מאוד לדמם באשכנזים, ואחת מהן מצויה בשכיחות גבוהה גם ביהודים עיראקיים.. בדיקת האתרים הפולימורפיים ב- DNA של יהודים אשכנזים ועיראקיים העלתה זהות מוחלטת, מה שמעיד באורח חד משמעי שהמוטציה קרתה באב קדמון משותף ליהודים העיראקיים והאשכנזים. הערכת גיל המוטציה העלתה שהיא ארעה לפני כ- 2,500 שנים, והדבר מעיד על כך שמוצא האשכנזים הוא במאגר הגנים של העם היהודי במזרח התיכון.

פרופ' אריאלה אופנהיים, המחלקה להמטולוגיה, בית החולים הדסה עין כרם, האונ' העברית בירושלים
הכוזרים: עקבות גנטיים ביהודי אשכנז?

מחקרים גנטיים בכרומוזום Yהראו קרבה מרשימה בין יהודים ממוצא אירופי (אשכנזים) לבין יהודים מצפון אפריקה, ארצות הים התיכון, עיראק ופזורות אחרות. היהודים, ככלל, קרובים מאד לפלסטינאים ולאוכלוסיות מזרח תיכוניות אחרות, ושונים מתושבי הארצות מהן באו. ממצאים אלו מוכיחים את מוצאם המזרח תיכוני של היהודים ומצביעים על המשכיות גנטית בתפוצות למרות הניתוק הגיאוגרפי הממושך.
על רקע זה נמצאה קבוצה גניאַלוגית, המהווה כעשירית מהיהודים האשכנזים, אשר קרובה גנטית לאוכלוסיות ממזרח אירופה והקווקז. מבחנים נוספים הראו ששורשיה של קבוצה זו במאות האחרונות של האלף הראשון לספירה. השערה אטרקטיבית היא כי אלה הם צאצאי הכוזרים.
ד"ר דורון בהר, המעבדה לרפואה מולקולארית, מרכז רפואי רמב"ם
ההיסטוריה הגנטית של יהודי אשכנז

מאז ומעולם אנשים היו סקרנים לסוד מוצאם ומקורם. באופן מסורתי התעסקו במחקרים בנושא זה היסטוריונים, ארכיאולוגים, חוקרי מאובנים ובלשנים. בשנים האחרונות, ועם התפתחות הביולוגיה המולקולארית, נפתח בפני המדע מקור עשיר למחקר אבולוציוני אנושי ולחקר הקשרים בין אוכלוסיות שונות במהלך ההיסטוריה. שיטת מחקר זו זכתה לכינוי "ארכיאולוגיה גנטית". ההרצאה תסקור את האופן בו סמנים גנטיים משמשים לחקר אוכלוסיות ותתמקד בממצאים העולים מחקר השונות הגנטית בקרב יהודי אשכנז.
מושב מסכם: שולחן עגול ודיון

ערב העיון יתקיים בבית האקדמיה למדעים, כיכר אלברט איינשטיין, רח' ז'בוטינסקי 43, ירושלים
להרשמה: גב' רות חנוכה: 02-5676200, [email protected]

לפרטים: יצחק רביחיא: 054-7999209 או אביטל בר דוברת האקדמיה: 050-6400993; [email protected]