נאום ראש לשכת עורכי הדין הערב בפתיחת הכנס השנתי באילת

דברים בפתיחת הכנס השנתי האחד עשר של לשכת עורכי הדין באילת 29.5.11
עו"ד יורי גיא-רון, ראש הלשכה

ערב טוב. אני שמח לפתוח את הכנס האחד עשר של לשכת עורכי הדין בישראל. השנה נערך הכנס השנתי במסגרת אירועי יובל ה-50 ללשכת עורכי הדין. גם השנה נערך הכנס בסימן שיתוף עם אירגון עורכי הדין הגדול בעולם, אפילו יותר גדול משלנו (כן, יש כזה), ה- ABA. כמו כן, מתנהל בכנס, באופן מסורתי, המושב המשותף עם ארגון עורכי הדין הבינלאומי, ה- IBA .

כמובן שגם השנה, הכנס הוא הגדול ביותר לעורכי הדין ולמשפטנים, שנערך בישראל. כ- 4,200 משתתפים ומשתתפות, מתוכם כ-1920 עורכי דין ועורכות דין, שופטות ושופטים, משפטנים ומשפטניות מן האקדמיה, המלווים בבני משפחותיהם ובהם 1176 ילדים, וכן למעלה מ-130 עמיתינו ובני זוגם, אורחינו מחו"ל. שלום גם לעו"ד מורן ייל, עורכת הדין הצעירה בארץ, המשתתפת גם היא לראשונה בכנס השנתי. רק בת 22 וכבר מנהלת משרד עצמאי. אכן זמנים חדשים במקצוע, המצעיר את פניו מידי שנה, על כל היתרונות והחסרונות הכרוכים בכך. אגב, עורך הדין הפעיל המבוגר ביותר הינו בן 98. אני שמח לקדם את כולם בברכה ובתקווה, שכולנו נפיק מן הכנס הזה עניין רב ותועלת מקצועית, ובהחלט רצוי שנשלב הנאה, רגיעה, מנוחה וכייף, באתר הכנס היפהפה, כאן בעיר אילת, שלחופי הים האדום.
שלום לידידי, ראש העיר אילת, מר מאיר יצחק הלוי. אני מבטיחך, שלא נפסיק לקיים את השתלמויות הנופש הרבות של לשכת עורכי הדין במהלך השנה, ובכלל זה את הכנס השנתי החשוב הזה, שהפך לאחד הכנסים המרכזיים במשק הישראלי, בעירך היפה. אנו נמשיך לעשות כמיטב יכולתנו, מידי שנה, לתרום, כדבריך, להנעת גלגלי הכלכלה האילתית. בכל שנה התרומה הזו גדלה, ולנוכח הגידול המתמיד בציבור עורכי הדין בישראל, היד עוד נטויה.

אני מניח, שחשוב לציין שהכנס השנתי אינו ממומן ע"י הלשכה, גם לא השנה ולמרות התוכנית האומנותית הענפה והמיוחדת שלו, אלא ע"י משתתפיו, שנוטלים בו חלק מידי שנה, וכי הלשכה עוסקת במשך כל השנה בענייניהם השוטפים של כל חבריה וחברותיה, לרבות השתלמויות תעודה עשירות ומגוונות, שמחיריהם ירדו בשנות הפעילות האחרונות, עפ"י הנחייתי, בלא פחות מ-40% נומינלית.

אני מבקש לברך במיוחד את עמיתינו, חברותנו וחברינו, שהצטרפו אלינו מחו"ל, ביניהם חברים וחברות מארצות שונות כמו ארה"ב, קוסבו, לוקסמבורג, אנגליה, קנדה, בלגיה, גרמניה, ארגנטינה, צרפת ואוסטריה.

ברוכים הבאים חברינו הטובים מהלשכה האמריקאית, ה-ABA, ארגון המונה למעלה מ-400 אלף חברים, שממשיך את המסורת החדשה, זו השנה השנייה, לערוך כנס משותף בינלאומי כחלק מכנס השנתי של הלשכה הישראלית. שלום לחברתי, סאלי אן שוורץ, נשיאת המחלקה הבינלאומית של ה- ABA . ברוך הבא נשיא ה-ABA INTERNATIONAL לשעבר, אהרון שילדהאוס, ידידנו הקרוב ואורח קבוע באילת, שיש לו מניות רבות ביוזמה ובארגון של הכנס המשותף עם ה-ABA. תודה לכם סאלי ואהרון שלא שכחתם את מקורותיכם היהודיים ובחרתם לקיים בשנית את הכנס באילת.

ברוכים הבאים, מר גו'ן ברלינג'ר (שהיה היועץ המשפטי הבכיר לנשיא ארה"ב ולמזכירת המדינה, קונדוליסה רייס) ופרופ' מייקל שרף (שהיה מועמד לפרס נובל על תרומתו להבאתם לדין של פושעי מלחמה בינלאומיים), נציגי ארגון עורכי הדין הבינלאומי, ה-IBA, שעורך עם הלשכה בישראל מושב משותף מידי שנה כל פעם בנושא מרתק אחר, ואף קיים עימנו לראשונה השנה כנס משותף בתל אביב במהלך חודשי החורף. אני מקווה שגם הכנס הבינלאומי המשותף בתל אביב יהפוך גם הוא לשיגרה שנתית או דו-שנתית. תודה לידידנו, מנכ"ל ה IBA, מרק אליס, שהשתתף בכנס בשנה שעברה ושהשנה נבצר ממנו מלהגיע לאילת ברגע האחרון. . .

ברכות מיוחדות לידידנו הטוב מלשכת עורכי הדין בקוסובו– מר אבני קז'אקובה (Avni Gjakova) ומר טומה גאשי (Tome Gashi) שנמצאים לראשונה בישראל. ולידידינו הטוב – מר רופרט וולף, סגן נשיא לשכת עורכי הדין באוסטריה, שפועלת ללא הפסקה לחיזוק הקשרים האמיצים עם ישראל. תודה לכם על פעילותכם הברוכה.
שלום לידידינו מר ז'אן לוק-מדינה ושלום למר אלן מארטר, יו"ר ארגון הקרפ"א, ולשאר חברינו מצרפת.

לאורחינו מגרמניה, לסגן הנשיא וחברנו הכמעט ישראלי, מר נורברט ווסטנברגר, שלא מחמיץ אף כנס שנתי מאז הכנס הראשון. אני מודה לך וללשכה הפדראלית על נוכחותכם ועל ידידותכם המופלאה עם לשכת עורכי הדין בישראל.

תודה לכולכם וברוכים הבאים.

אני מתנצל בפני כל מי מבין אורחנו הזרים שלא הזכרתי את שמו. ברוכים תהיו כולכם.

אני מודה לכם מקרב ליבי על שהשקעתם מזמנכם ובחרתם גם השנה לכבד אותנו בנוכחותם. אני בטוח כי תמצאו את זמנכם כאן מועיל ותבלו בנעימים. אני בהחלט מקווה כי זהו אות לשנים הבאות וכי נזכה לראותכם בשנית.

כמובן, תודתנו נתונה לכל אורחינו, שופטות ושופטים, שרי ממשלה וחברי כנסת, היועץ המשפטי, פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה, משפטניות ומשפטנים מן האקדמיה, פעילים במערכות הממשל בישראל, נציגים וראשי אירגונים מקצועיים עמיתים, אשר באו איתנו לכאן, כדי להשתתף עימנו בדיונים, שיעסקו בכמה מן הנושאים המעניינים ביותר בציבוריות הישראלית של היום בכלל, ושל המערכת המשפטית, הציבורית והמקצועית, בפרט. ברוכים הבאים כולכם.

מקצוע עריכת הדין אינו עוד מקצוע, ככל המקצועות. לשכת עורכי הדין איננה עוד אירגון מקצועי, ככל האירגונים. אולם, בעיניי, הערך המוסף שלנו כעורכי דין בישראל הולך ונשחק לבלי היכר.

על פי מדד עורכי הדין הארצי, שפרסמה הלשכה לקראת הכנס השנתי השנה, הרי שבמאי 2011 רשומים בלשכת עורכי הדין בישראל 46,346 עורכי דין פעילים. מספר זה אמור להתעדכן בשבועות הקרובים עם הסמכתם בעוד שבועיים של כ-1,800 עורכות דין ועורכי דין חדשים, שנבחנו לאחרונה בבחינות הלשכה, ובכך צפוי לעמוד היחס בישראל על 156 תושבים לכל עו"ד אחד. ישראל ממשיכה לשבור בכך את השיא העולמי של עצמה. לשם השוואה, בארה"ב היחס הינו עו"ד אחד ל-270 תושבים לערך, בבריטניה היחס הוא עו"ד אחד ל-400 תושבים לערך, בגרמניה – עו"ד אחד ל-600 תושבים לערך, ובצרפת היחס עומד על עו"ד אחד ל-1,200 תושבים לערך. את סין ויפן עדיף שלא נזכיר כלל (סיפור ראש הלשכה היפני).
נתונים אלה מאששים את התחזית השחורה שהצגתי מראשית כהונתי כראש לשכה באשר למצב הקשה שבו נתון מקצוע עריכת הדין.
שקדנו בלשכת עורכי הדין על תכנית למניעת התדרדרות המקצוע. תוכנית הלשכה המאוזנת - שעיקריה הם הארכת ההתמחות לשנתיים, שינוי מתכונת הבחינות, הנהגת בית הספר למתמחים, הקמת נציבות לפיקוח על ההתמחות, יסודה של ועדת מידרוג בנוגע לפקולטות למשפטים והעלאת ציוני המעבר לבחינות ההסמכה – היא המעט שבמעט של מה שדרוש לעשות היום בהתייחס למקצוע עריכת הדין בישראל. האמת היא שקביעת מכסת סטודנטים שנתית, הנהגת תואר שני כתנאי מחייב לתחילת התמחות וחיוב בבחינות כניסה להתמחות אחרי הלימודים האקדמאיים, הם באמת הפיתרונות ההכרחיים למצב הקיים, אבל אנו מנסים להיות ריאליים ולא רק לבטא חזון תיאורטי. תכנית הלשכה אומצה בעיקרה במסגרת תזכיר חוק שפרסם שר המשפטים עוד לפני כשנתיים. מאז אנחנו עודנו ממתינים. זאת, למרות שיש לנו שר משפטים, שלשמחתנו תומך עקרונית בעמדתנו והצהיר על כך כמעט מיומו הראשון בתפקיד. אני מקווה שאולי אחרי הבחירות הקרובות בלשכה נוכל לברך סוף סוף על קידום העניין לחקיקה וליישום.
אני מקווה, שאולי לצד הצעות החוק בעניין ההתמחות יקודמו נושאים רבים נוספים, שהלשכה הניחה זה מכבר על שולחן משרד המשפטים, ובהם, בין היתר: העלאת ציוני המעבר בבחינות ההסמכה, אי הסמכתם של נכשלים "סידרתיים" בבחינות, הסמכת קובלים פרטיים בתחום הסגת גבול המקצוע, תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים כך שתוגבל הכניסה למקצוע לבעלי עבר פלילי בנסיבות מסויימות,תמיכה בפרוייקט "מומחים לדין" במסגרתו יוענק תואר "מומחה" ע"י הלשכה בתנאיי קבילות והכשרה מתאימים, תמיכה בהצעת החוק להחמרת הענישה במקרי אלימות כנגד עורכי דין במילוי תפקידם, הנהגת לימודי המשך מנדטוריים, הנהגת ביטוח אחריות מקצועית חובה, ועוד היד נטויה - כולם פרויקטים שהכנתם נסתיימה מבחינתנו בעמל רב ושהינם ממתינים, עד כה לשוא, לתמיכה רגולטורית וליישום מהיר, ככל האפשר.
אני מאמין, שכולנו מבינים את מגבלות סמכויותיה של הלשכה, המצויה תחת פיקוח רגולטורי של שר המשפטים, משרד המשפטים ובנסיבות מסוימות של הכנסת עצמה. הקולות המסוכנים, הנשמעים מידי פעם, כנגד עצמאות הלשכה והיקף סמכויותיה, לא היו מעולם יותר בלתי רלוונטיים ובלתי נכונים. המציאות מוכיחה דווקא, שלו היו ללשכה סמכויות רחבות יותר היו מירב היוזמות האמורות מיושמות זה מכבר, וחבל שפני הדברים אינם כך. מקצוע עריכת הדין והמערכת המשפטית בישראל היו יוצאים נזכרים מקידומם של רעיונות חשובים אלה, אשר כל מטרתם להמשיך ולחתור לקיומה של רמה מקצועית גבוהה ככל האפשר. שכן, למרות הקולות מבית ומחוץ, המנסים לכוון את כולנו למימושו של מחנה מקצועי משותף נמוך, צר ורדוד, אסור לנו לוותר מלהמשיך ולשאוף למקצוענות מרבית, למעורבות חברתית וציבורית ולחתירה למעמד איכותי תוך שמירה על כבוד המקצוע וכבודם של העוסקים בו. להשיג כרטיסים מוזלים למופעי פנאי ותרבות זו מטרה חשובה (ואנו עוסקים גם בכך באופן חסר תקדימי בין היתר באמצעות מועדון "ממברס", שאין לו כלל עלות ללשכה או לחברים, אשר החל מהחודש מעביר הכנסות ללשכה ושבהדרגה ייהפך למועדון צרכנות מוביל במדינה), אך בשום פנים ואופן זו איננה המטרה המקצועית והחברתית העיקרית של לשכת עורכי הדין המאוחדת והעצמאית במדינת ישראל.

גורם מובהק לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט, לעיוות דין ולשחיקת מעמדם של עורכי הדין, הוא העומס בבתי המשפט. העומס בבתי המשפט הוא עצום. יותר תיקים, יותר עורכי דין, פחות שופטים, כל אלה באופן יחסי יותר מכל מקום אחר בעולם. העומס, שלא לומר הסחבת, מעסיק ורותם את כולנו - הנשיאה, השר, מנהל בתי המשפט, אנוכי וכל מי שנוטל חלק באחריות ובעשייה במערכת המשפט בישראל.
הלשכה סבורה, כי דרך המלך בפתרון עומס התיקים הרובץ על השופטים הינו במינוי כ- 300 שופטים נוספים. ללא מינויים של שופטים והקטנת הנטל הקיים על שופטים לא באה לידי מימוש הזכות החוקתית של אזרח לקבל את יומו בבית המשפט. בנסיבות אלה שומה על הממשלה לשנות את סדרי העדיפויות בחלוקת המשאבים כדי לאפשר הוספת תקני שפיטה כנדרש. הנזק הכספי שנגרם לכלכלת ישראל במצב הנוכחי כבד לא פחות מהעלות של הוספת תקני שפיטה כאמור.

כפתרון ביניים עד להשלמת תקני שפיטה כאמור,אם בכלל, הלשכה תומכת במינוי עורכי דין, שיעמדו בקריטריונים שייקבעו, כשופטים לשעה בתביעות מסוג מסוים, וזאת לתקופה קצובה ותוך הטלת מיגבלות שונות,שיהא בהן כדי לצמצם את החשש מפני אי-התלות בנסיבות אלה. כמו כן, הלשכה תומכת בקיום בוררות חובה באשר לנושאים ספציפיים לתקופה מוגבלת בהוראת חוק לשעה, ברוח תוכניתו של השר. אגב, לדעתי, משבוטל הצורך בהשגת הסכמה לצורך קיום הבוררות בעניינים אלה, מדובר למעשה שוב בשיפוט לשעה ולא בבוררות. כך או אחרת, בנסיבות שנוצרו במערכת השיפוטית בישראל, אין לנו התנגדות לכך. ישנם תקדימים מוצלחים במדינות דמוקרטיות אחרות בעולם, והדבר נראה אך טבעי, כשמדובר במדינה כמו שלנו רוויית עורכי הדין, שבה הגישה לערכאות שיפוטיות הפכה לספורט עממי.

ביטוי נוסף לשחיקת מעמדו של המקצוע הינו ריבוי התלונות שמתקבלות בלשכה על אלימות נגד עורכי דין. מקרים אלה מצטרפים לביטויי האלימות נגד שופטים, ומהווים סכנה של ממש ליציבות הדמוקרטיה הישראלית. האלימות לא תעצור את מערכת המשפט מלבצע את תפקידה בחברה דמוקרטית. אולם, אני סבור כי יש לתת את הדעת על תופעה זו, ולהקצות בהתאם משאבים להגנה על השופטים. אשר לאלימות נגד עורכי הדין, הרי שלנוכח ריבוי המקרים לאחרונה, בהם ננקטה אלימות כנגד עורכי דין במסגרת תפקידם המקצועי, יזמה לשכת עורכי הדין הצעה לתיקון חוק העונשין, הקובעת, כי תקיפת עורך דין {ועובד סוציאלי} תחשב תקיפת עובד ציבור. העונש, שיוטל במקרה כזה, הוא עונש מחמיר של 5 שנות מאסר. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת בחודש ינואר האחרון על ידי יו"ר ועדת הכנסת, חה"כ יריב לוין, ויו"ר ועדת הכלכלה, חה"כ כרמל שאמה-הכהן. בדברי ההסבר להצעה נאמר, כי ההצעה נועדה להבטיח שעורכי דין ועובדים סוציאליים, הממלאים תפקיד או חובה על פי דין, יוכלו לבצע תפקידם ללא חשש או איום בתקיפה פיזית. עוד נאמר, כי ציבור עורכי הדין, על מגזריו השונים, מתפקד כמייצג מערכת שלטון החוק, ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה. התופעה הגוברת של תקיפת עורכי דין על רקע ובקשר לתפקידם, עלולה להוביל לפגיעה באינטרס הציבורי שבשמירה על שלטון החוק ויציבותו. תופעה זו מחייבת אפוא התייחסות מחמירה ומיוחדת לעבירה, בנסיבות בהן התקיפה מתבצעת בקשר למילוי תפקידו של עורך הדין.
לשכת עורכי הדין תמשיך לפעול במרץ לקידום הצעת החוק בהליך החקיקה בכנסת, על מנת שעורכי דין יפעלו ללא מורא.
בהזדמנות זו, אני מבקש לברך במיוחד את ידידי, המפכ"ל החדש של משטרת ישראל, ואני מקווה שמעתה נצליח לשלבו תמיד במושב הפתיחה של הכנס השנתי בצוותא עם ראשי המערכת המשפטית, השיפוטית והאכיפתית במדינה. ברוך הבא רב ניצב יוחנן דנינו. אנחנו מאחלים לך הצלחה רבה במילוי תפקידך החשוב.

חוק לשכת עורכי הדין שונה, ביוזמתנו, והוספה למטרות החובה של הלשכה מטרה נוספת - מתן סיוע משפטי למיעוטי אמצעים. תוכנית שכר המיצוה מעוגנת בחוק ופורחת. המעורבות של לשכת עורכי הדין בחיי הקהילה מגוונת וחדשנית – בסיועו של שר החינוך עומדים עורכי הדין עומדים להיכנס לכיתות בפריפריה ואני מקווה שבהמשך תורחב מעורבותנו בסיוע לחינוך הנוער בישראל. פרוייקטים משותפים עם המשרד לאיכות הסביבה, כולל פרוייקט "המשרד הירוק", עומדים בפתח. הלשכה התחייבה לעודד הגנה מפני הטרדה מינית במקומות עבודה, ולהבדיל הצהירה על התחייבותה לפעול לעידוד השילוב של הורות ופנאי לצד פיתוח הקריירה במשרדי עורכי הדין. צוות גדול בלשכה פועל לשיוויון בתחום ההשמה במיגזר הציבורי ולשמירה על זכויותיהם של בני המיעוטים. הלשכה מעורבת ביוזמה לכינונו של חוק יסוד: החינוך. הלשכה יוזמת ומשתתפת באופן קבוע בביקורות יומיומיות שוטפות בבתי הסוהר בישראל. אנחנו תומכים בתחומים מגוונים בסניגוריה הציבורית ובמקביל לכך מנהלים שיחות משותפות בין ראשי הסינגוריה הציבורית לבכירי הסניגוריה הפרטית לליבון בעיות ונושאים משותפים בתפר שבין הייצוג הפלילי הפרטי לייצוג הפלילי הציבורי. הלשכה פעילה, אולי כפי שלא היתה מעולם, בשורה של יוזמות חברתיות ובפיתוח קשרים עם אירגונים חברתיים רבים מאוד, הפועלים בתחומים של זכויות חברתיות וזכויות אדם בישראל. בנפרד, פורום הצעירים של הלשכה אימץ תוכנית פעולה של עורכי דין למען הקהילה ועוסק בכך רבות.

הרשו לי, כמנהגי, לשאת גם היום תפילה לשלומו ולשובו של גלעד שליט במהרה הביתה. גלעד נמצא בשבי כבר 1799 ימים ואין לנו שום מידע אודותיו. אני מבקש לחזק את ידי משפחתו וחבריו, ומקווה שהמאבק לשובו יישא פרי במהרה.

השבוע, אנו מציינים את יום ירושלים, בכ"ח באייר. יום חג לאומי בישראל, שנקבע לציון איחודה של ירושלים. בעוד כשבועיים נקיים בירושלים את טקס ההסמכה החצי שנתי הגדול של הלשכה, בו נצרף לשורות המקצוע כ – 1800 עורכות דין ועורכי דין נוספים. לשכת עורכי הדין מקיימת את טקס פתיחת
שנת המשפט, את טקסי ההסמכה ואת כל האירועים המרכזיים, לרבות אירועי היובל שהתקיימו השנה, בבירת ישראל, שתחגוג השבוע את חגה השנתי.

הכנס השנה נערך במסגרת חגיגות היובל ללשכה. הלשכה הוקמה בשנת 1961 כגוף סטטוטורי, ומהווה כיום גוף מקצועי וציבורי הן לחבריה והן לכלל אזרחי המדינה, גוף המרכז את הייצוג המקצועי של עורכי הדין בישראל, ואף ניצב בחזית המאבקים הציבוריים והמשפטיים להגנה על שלטון החוק וזכויות אדם. שנת היובל של הלשכה גדושה באירועים שוטפים ומיוחדים, וביניהם גם הכנס השנתי, "כנס של פעם ביובל". ארועים אלה מדגישים את חשיבותה של הלשכה לציבור עורכי הדין ולחברה בישראל. לרגל הכנס האחד עשר במספר, אני מבקש להודות במיוחד לראש הלשכה לשעבר, ד"ר שלמה כהן שבעת כהונתו הגה ומימש את חזון הכנס השנתי, לפרופ' אהרון נמדר יוזם ויו"ר הכנסים הראשונים, לעו"ד איתן ארז, יו"ר הועדה המארגנת של הכנסים השנתיים בין השנים 2002-2005 ולעו"ד יוסי מנדלסון, יו"ר הועדה המארגנת של הכנסים השנתיים בין השנים 2006-2009. כולם מתנדבים. זה לא מובן מאליו ותודה רבה לכם בשם הלשכה ובשם משתתפי כל הכנסים השנתיים במהלך העשור. המפעל שהקמתם חשוב, יפה ומרגש.

אני מבקש להודות לחברות ולחברים, שאיפשרו לנו לקיים את הכנס האחד עשר, המעניין והמרתק הזה – לחברי ועדת הכנס כולם בראשותו של חברנו, עו"ד איתן אפשטיין, שעשה ועושה עבודה מדהימה זו השנה השניה. איתן לא יכול היה לעשות זאת ללא העבודה ללא לאות של עו"ד הילה רוזן-גליקשטיין. תודה הילה. ליושבי ראש המכון להשתלמות יוסי מנדלסון וארנה לין, לצוות הלשכה – למנכלי"ת הלשכה, לינדה שפיר, וליד ימינה, סמנכ"ל הלשכה, עו"ד אלי נקר, שלצד ניהול ענייני הלשכה עסקו ועוסקים רבות מאוד גם בכנס השנתי, למנהלת הכנס הזה וכל הכנסים שהיו מזה אחת עשרה שנים, מירי חדד-ספיר, לדניאל דורון ולכל צוות מכון ההשתלמות, לדוברת הלשכה, עו"ד שמרית רגב ולעוזרתה, קרן תלמי, לבני כהן, לבנצי ציטרין ולכל הצוות ב"כהן-רימון", לחברת אורטרא, למנהליה ולעובדיה, לממונה על הקשרים הבינלאומיים של הלשכה, שעבדה ללא לאות ועם מעט עזרה, מיכל וולטנר, ולעוזרת שלי, שהיתה השנה מעורבת מאוד גם בהכנת הכנס השנתי ושאין לה שום תחליף, עו"ד אביטל אוזן. תודה לכל צוות הלשכה, אשר על המלאכה.

אני בטוח ומקווה, שכולנו נהנה מן התוכנית העיונית המרתקת ומן האירועים החברתיים והתרבותיים, העשירים והמגוונים, כבכל שנה.
אני מקווה שנדע בעתיד להתעלות על כל המחלוקות בתוך הלשכה פנימה, כדי שנוכל להשיג יחדיו את המיטב עבור עורכות הדין ועורכי הדין בישראל ועבור הארגון המאגד את כל העוסקים במקצוע. ישנה חשיבות מיוחדת לשמור על ההרמוניה בלשכה, יש האומרים - לשם שינוי, כדי שתתרום במישרין ובעקיפין לכבודו של מקצוע עריכת הדין בישראל. אני משוכנע שכל אחד מאיתנו יפעל נכון למימושו של חזון ארגוני חשוב זה.
שנצא מכאן כולנו בסוף השבוע הזה מחוזקים ומחודשים.

תודה רבה וברוכים הבאים.