כנס חיפה לתקשורת צעירה - הודעת סיכום והזוכים בפרס חיפה לתקשורת ע"ש מארק ביאנו ז"ל

כנס חיפה לתקשורת צעירה 2011 התקיים אתמול באודיטוריום רפפורט

פרס חיפה לתקשורת מקומית על שם מארק ביאנו, הוענק אמש למוטקה לבנון ז"ל, ממייסדי העיתונות המקומית בחיפה, ולכתב התרבות של קול ישראל בחיפה והצפון חיים א-דור

אתמול נערך כנס חיפה לתקשורת צעירה של אגודת העיתונאים תל אביב יחד עם עיריית חיפה ובשיתוף פורום המכללות בחיפה באודיטוריום חיפה. האירוע המרכזי התקיים במעמד שר התקשורת והשר לענייני רווחה, חבר הכנסת משה כחלון, וראש עיריית חיפה, מר יונה יהב. הכנס, התקיים זו השנה השנייה, והיה פתוח לכל העיתונאים ללא תשלום.
פרס חיפה לתקשורת ע"ש מארק בינאו, הוענק לבני משפחתו של מוטקה לבנון ז"ל, ממייסדי העיתונות המקומית בחיפה ולכתב התרבות של קול ישראל בחיפה והצפון חיים א-דור יבדל"א.

הפרס הוענק ע"ש כתב חדשות הוט מארק ביאנו ז"ל, שנרצח עם רעייתו נעמי ז"ל, בפיגוע ההתאבדות במסעדת "מקסים" בשנת 2003.מארק היה בן 29 במותו.
וועדת השיפוט בראשותו של השופט [בדימוס] חנוך אריאל, החליטה להעניק פרס חיפה ע"ש מארק ביאנו לתקשורת לחיים א-דור המשמש ככתב תרבות של "קול ישראל" בחיפה והצפון.

בנימוקים להענקת הפרס כותבת הוועדה: "חיים א-דור, מדווח על אירועי האמנות בחיפה, מהפסטיבלים השונים, מהמוזיאונים ומאולמות התיאטרון. בתפקידו דואג א-דור כי למוסדות התרבות והאמנות בחיפה ובצפון תהיה חשיפה ונוכחות ברשת הארצית של "קול ישראל".

מזה כ – 5 שנים עורך חיים א-דור ומגיש, את התוכנית "רוח צפונית", המשודרת מאולפני "קול ישראל" בחיפה ובצפון. התכנית עוסקת באקטואליה ומביאה סיפורים ודיווחים שלא זוכים להיכלל במהדורות החדשות הארציות ומשמשת במה להעלאת סוגיות מקומיות לכאורה, אך כאלה שמעניינות את הציבור כולו.

בנוסף עורך חיים א-דור ומגיש את תכנית המוסיקה ברשת ג' "מאחורי השירים" שזכתה בפרס אגודת העיתונאים, כתכנית המוסיקה הטובה ביותר. וכך, האולפן בחיפה בו מוקלטת התוכנית, משמש מקום עליה לרגל לכל האמנים שבאים להתראיין בתכנית".

פרס מפעל חיים הוענק למוטקה לבנון ז"ל, שהלך לעולמו לפני מספר חודשים.
בנימוקים להענקת הפרס כתבה הוועדה: "על טביעת אצבעותיו שהוטמעו לאורך השנים, עשייתו הפורה והמקצועית, ההשקעה ותרומתו האדירה לתקשורת המקומית". לבנון, ממייסדי העיתונות המקומית בחיפה וממוביליה לאורך עשרות שנים. היה שותף להקמתו של עיתון "כלבו" ושימש כעורכם של העיתונים "כלבו", "ידיעות חיפה", ו"קול חיפה". שירת בלהקה צבאית, והיה מפקדה של להקת פיקוד הצפון המיתולוגית. במהלך השנים חיבר מחזות ושירים רבים והשתתף בלהקות זמר. ב – 1990 לקה באירוע מוחי קשה אך המשיך לעבוד מרותק לכיסא גלגלים בעריכה וכתיבה לעיתונות מקומית בחיפה. ב – 2007 נרצח בנו ארז ז"ל, בידי מחבלים.

שר התקשורת משה כחלון אמר : "אני שמח להיות פה, זה מפעל אדיר, חשוב להביא לפה מאות עיתונאים, זה ידוע שהמדינה נגמרת איפה שהיא נגמרת וזה לא סוד, כשאתם מביאים את העיתונאים הצעירים לחיפה, לאודיטוריום שמארח שועי עולם זה חשוב ומכובד.
אני שמח היום להיות פה לאחר שהסתיימה הרפורמה האחרונה, הבוקר העברנו את המעבר החופשי בין חברות הסלולר וביטול קנסות היציאה, יש גם שינוי מצד החברות, הם הבינו שכל הרפורמות מסייעות גם להן, זו תחרות שתגרום להתייעלות, החברות מבינות שאם הצרכן מרוצה גם החברה תרוויח, אם הוא לא מרוצה הוא ילך לבית משפט, יתלונן וכדומה, בספטמבר נסיים את עניין התוכן ואז נסיים לגמרי את תחום התקשורת.
ביצעתי רפורמה בסלולר, אחרי זה את סוגיית הרישיונות, כעת אנו מתחילים תהליך מכרזי של הפס הרחב. בספטמבר יטופל עניין התוכן, ואז נסיים לגמרי את תחום התקשורת.
אני מאחל לחיים א-דור הצלחה, ובהצלחה לסטודנטים הצעירים".

במהלך הכנס, נפגשו בכירי עולם התקשורת, דוברים ואנשי יחסי ציבור לצד מיטב הכישרונות הצעירים בתחום והתדיינו במגוון נושאים חמים. בכנס השתתפו בכירי העיתונות המקומית, מאזור חיפה והצפון ובכירי תחנות הרדיו האזוריות של חיפה והצפון ומכל רחבי הארץ. כמו כן השתתפו בכנס סטודנטים לתקשורת מהמכללות והאוניברסיטאות השונות מכל רחבי הארץ ובהן בכירי תחנות הרדיו החינוכיות הפועלות במסגרת החינוכיות השונות. עוד השתתפו בכנס עיתונאים צעירים מן העיתונות המודפסת והמקוונת, כמו גם, עיתונאים צעירים מקול ישראל, גלי צה"ל ותחנות הרדיו האזוריות.
משתתפי הכנס נהנו מארוחת צהריים, הופעת סטנד אפ של דרור קרן, טקס חלוקת פרסים ע"ש מארק ביאנו וקוקטייל סיום חגיגי.

ראש עיריית חיפה, יונה יהב מסר : "עיריית חיפה שמחה לארח את כנס חיפה לתקשורת צעירה המתקיים זו השנה השנייה, ולהוביל יחד עם אגודת העיתונאים תל אביב את האירוע התקשורתי החשוב והחינוכי הזה.
העיתונות המקומית, שהיא כור ההיתוך של העיתונאים הצעירים, התפתחה בחיפה, ואנו ממשיכים לפתח את הדור הצעיר של העיתונאים, חיפה תמשיך להיות בית חם לעיתונאים צעירים גם בשנים הבאות".

במסגרת כנס חיפה לתקשורת צעירה, התקיים פאנל בנושא ניו מדיה בנוכחות 300 אנשי תקשורת, סטודנטים ותלמידים לתקשורת.
קרן מרציאנו הנחתה ובין המשתתפים: ג'ודי ניר מוזס שלום, שי גולדן, אבי משולם, ניצן חן, אריה שקד, דני נישליס, לירן דן וטרי שרויאר, ראש המחלקה לתקשורת חזותית במכון ויצו.

ציטוטים נבחרים מהדיון:
אבי משולם: התוכן ינצח גם בפורמטים עתידיים.
שי גולדן: אין ספק שהעיתונות לא תמות לעולם, הויכוח הזה עקר, העיתונות תלך לאן שהכסף ילך. עיתונות פרינט היא עסק כלכלי פחות משתלם מבעבר. האם יש מדיה אחת, כולל האינטרנט, שלא עברה שינוי? הקוראים מתקשים להפנים את השינוי שהפרינט צריך לעבור. הקוראים מתגעגעים למוצר של 1974 אבל גם אם גדולים הכותבים מהעבר היו חוזרים לכתוב היום היו זוכרים לקללות ונאצות, בדומה לאלו שאני וחברי זוכים להם.
ג'ודי ניר מוזס: אתם זוכים לקללות ולנאצות כי אתם שמאלניים. אחת הבעיות היא שהאג'נדה היא לא פוליטית אלא שמית, עיתונים שדוחפים אנשים מסוימים. מה שקרה במעריב ובהארץ זה מבורך וחשוב, מעריב היה קטן אם נוחי לא היה רוכש אותו. זה חשוב לדמוקרטיה ולעיתונאים. אני לא אוהבת את הצקצוקים של יפי הנפש בנושא הון ושלטון.
לירן דן: מבחינת הפריסה של כלי התקשורת בניו מדיה מצבנו בישראל טוב. באירוע החתונה בלונדון, הגענו למספר של 6 ספרות של צופים באתר, שזה יפה מאוד. יכולנו לעשות דברים באינטרנט שאי אפשר לעשות על המסך. המספרים האלו ילכו ויגדלו.

איך תראה רגולציה בעידן הזה?
ניצן חן: מסכים עם שי גולדן שאי אפשר להתרפק על הנוסטלגיה. הטכנולוגיה תמיד תנצח את התקשורת. הטכנולוגיה שינתה את השפה העיתונאית. הרגולציה צריכה לעבור דיאטה חריפה ולהפסיק לעסוק בבעלויות צולבות למשל. היום יש זרימה ודמוקרטיה, אין אוליגרך שיכול למנוע זרימת מידע אל הציבור. צריך לקיים רגולציה גם באינטרנט.
שי גולדן: העיתונות היא הכלי היחידי שמתקשה לעבור את השינוי. מי שחותם על הצ'קים ינהל את התקשורת.
ניצן חן: אפשר להפחיד את הציבור ולומר שאם המדינה תבצע רגולציה באינטרנט נהפוך לאיראן, אבל זה לא כך.
משולם: יש שתי סיבות לרגולוציה: פיקוח על הפקות מקור ותכנים לילדים, אבל המדינה צריכה לדאוג לכך במסגרת שידור ציבורי אחד, חזק ומוביל.
ג'ודי ניר מוזס: אני מכורה לטוויטר, מישהו צייץ לי כרגע בטוויטר שהוא יושב מולי, מי זה היה? אני חושבת שהפרינט לא מת, וההוכחה היא בעיתוני סוף שבוע. רק לאחרונה מעריב גייסו אלף מינויים בשבוע.
הבוס שלי ברשת ב יושב כאן, אתה לא מקבל עליי הרבה תלונות?
אריה שקד: קצת יותר מהשאר.
ג'ודי: ברדיו ובעיתון יש לי צנזורה ובטוויטר אני יכולה להביע את דעתי ללא הגבלות.
שי גולדן: פייסבוק הוא כלבת ואני מנסה שלא להידבק במחלה הזו. אנחנו מדינה אפטית והמחאה בפייסבוק היא לא מחאה אמיתית. אם אנשים מוחים על עליית מחירי הקוטג', שיפגינו עם שלטים מול תנובה ולא יעשו לייק בפייסבוק.
ג'ודי: אנשים שמגיעים עם הרבה כסף לישראל ורוצים להשקיע פה ולא נותנים להם, זו חונטה סגורה פה. הבנקים לא נותנים את אותם תנאים לאנשי עסקים ישראלים ולאנשים שמגיעים לישראל ורוצים להשקיע.
משולם: זה לא נכון שבגלל הפייסבוק אין פה מחאות ברחובות. מתי בפעם האחרונה ראינו פה הפגנות של קהילות לא מאורגנות? עיתונאי היום צריך להצדיק את עצמו, הוא עובד קשה יותר מאשר עבדו לפני 20 שנה. מצבה של העיתונות טוב ואפשר להירגע.

בפאנל שכותרתו 'שכרו של העיתונאי' עלה כי :
רמת השכר לעיתונאים עדיין נמוכה, עיתונאים רבים עובדים תחת חוזים אישיים, ותמיד יהיו עיתונאים חדשים שיחליפו את העיתונאים הותיקים תמורת חצי או שליש שכרם כיום.
רותם אברוצקי מסר "עורכים מפחדים מעיתונאים דעתניים". "מתי ראיתם לאחרונה פצצה עיתונאית מכיוון רשות השידור?", "יש התערבות מזוויעה מלשכת ראש הממשלה בנעשה ברשות השידור", "עיתונאים נכנסים לרשות השידור בשיטה של התגנבות יחידים".

עורכת זמן חיפה, אליענה שפר סיפרה כי עיתונאי צעיר שמגיע למערכת לא מקבל חוזה
, הוא מגיע כפרילנס, ומקבל שכר פר מילה, עבור ידיעה של 250 מילה הוא מקבל 150 שקל, עבור ידיעת מגזין יקבל הכתב 350—400 שקלים, זה עניין של ביצה ותרנגולת, עיתונאים שמגיעים לראיונות הם לא בוגרי מחלקות לתקשורת, וכשמגיעים הם רוצים לכתוב טורים.
עולם העיתונות הוא לא מיקי חיימוביץ'. אם יגיע מישהו עם תואר שני, לא אזמן אותו בגלל השכר ההתחלתי הנמוך אותו אני יכולה להציע לו. יש כתבות שאני עושה בעצמי מרמת התחקיר ועד כתיבת הכתבה כי אני יודעת שאי אפשר לשלם לכתבים, אחת הדרכים לתגמל כתבים היא להגיד להם שאם הם יהיו טובים הם יוכלו לעבור לעיתון ארצי"

עומר ברק, עורך "נכון להבוקר" בגלי צה"ל התייחס לאופן העסקתו בתחנה הצבאית, באמצעות חוזה קבלני: ”אני ספק של משרד הביטחון. לכאורה אני לא מחויב לתחנה כמו שהם לא אלי, אני לא זכאי לימי מחלה. יש לי המון הוצאות למען המקצוע על חשבוני, אבל הקומבינה הזו נעשתה כדי שיוכלו לשלם לי יותר. תקן אזרח עובד צהל יכול לשלם לי פחות. ולכאורה כקבלן ניתן לקיים קריירה נוספת, אבל תמיד נוצר איזה שהוא ניגוד עניינים לדוגמא היה לי בר, ואותם יחצנים שעושים אצלי אירועים בבר, אירועים המכניסים כסף, או כאלו שסתם מבלים אצלי בבר, פונים אלי יום למחרת לגבי אייטמים, זאת בעיה".

פרופסור גבי ויימן מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת חיפה אמר: "יש פרולטריון עיתונאי ענק, איגוד העיתונאים בשנות החמישים היה אחד הגופים החזקים במדינה, איפה הוא היום? כמעט אין עיתונאים, רובם בדרך למקום אחר. הדמוקרטיה הישראלית צריכה להיות חרדה לגורל העיתונות. זה לא עוד עיסוק, עיתונות היא הרשות המפקחת, הרשות הרביעית. אך עיתונות מתחנפת שרואה בה מקפצה למקום אחר היא עיתונות שלא ממלאת את תפקידה ככלב השמירה של הדמוקרטיה. זה אחד המקצועות שאיבד הכי הרבה מאמון הציבור".
מצד אחד יש ביקוש עצום ללימודי תקשורת, אך הסטודנטים הולכים למקצועות הלווין, להיות אנשי יחסי ציבור, יועצי תקשורת, יועצי קמפיינים ועוד".

רותם אברוצקי התייחס גם לנושא התאגדות העיתונאים וטען כי אין פנייה מצד העיתונאים לאגודות :”ברור לי שאם הבוס שלך ישמע שהתחלת לארגן וועד יהיה רע מאוד. אבל אם תתארגנו בקבוצה גדולה של 20-30 איש זה יראה אחרת, זה בידיים של העיתונאים."
עומר ברק הגיב ואמר: "עשרות עיתונאים צעירים הצטרפו לאגודה, זה לא הגדיל את כוחם, הם לא הרגישו שהם מקבלים שירותים והפסיקו לשלם דמי חבר".

לסיכום נאמר אמר פרופסור וימן כי צירוף המילים של פחד ועיתונאים מפחיד ומדאיג אך יש גם עיתונאים אמיצים, צריך אומץ להגיד את הדברים שנאמרו פה היום, יש פיליפיניזציה של התפקיד העיתונאי".