ורד בר - העלאה מחודשת ליצירת המופת משנות השישים

אמנים ישראלים מובילים משחזרים את "ורד בר" - יצירת המופת של רפאל ספורטה, עובדיה טוביה ותיאטרון מחול ענבל מלפני חמישים שנים
שלושה מופעים ראשונים בירושלים ובתל אביב ב-27.10, 31.10, 4.11 (פרטים בהמשך)
היצירה "ורד בר" בוצעה בשנות הששים על-ידי תאטרון מחול ענבל לכוריאוגרפיה של שרה לוי-תנאי. היצירה מבוססת על סיפור עלילתי פרי עטו של המשורר רפאל ספורטה למוזיקה מאת המלחין עובדיה טוביה והיא מיועדת לסולנים, מקהלה והרכב כלי. היצירה מושתתת על מזמורים תימניים אותם ליקט המלחין עובדיה טוביה והשתמש בהם כחומרי גלם מוזיקליים בעת תהליך ההלחנה. יצירת המופת "ורד בר" הועלתה בזמנו על ידי תיאטרון מחול ענבל יותר ממאה פעמים בארץ ובחו"ל וזכתה לשלל ביקורות משבחות.

האגדה שבבסיס היצירה נכתבה על ידי ספורטה (שכתב, בין היתר, את "כל הארץ דגלים דגלים" ו"גן גורים") על נערה בשם ורד בר, יתומה מאם, שאביה מוכר אותה לזקן עשיר שתום עין. ורד בר אוהבת דווקא דולה פנינים צעיר מכפר הדייגים שבו היא חיה. בליל כלולותיה חוטף אותה אהובה, אולם אנשי הכפר רודפים אחריו והורגים אותו. בייאושה הרב היא בורחת אל המדבר כדי לחבור אליו – במותה.

הרקדנית לאה אברהם, שרקדה ושרה בהפקה המקורית, חברה לנעמי ספורטה, אחת מבנותיו של רפאל ספורטה, ויחדיו הן החליטו לשחזר את היצירה ולהעלות אותה מחדש. אליהם חבר יזהר קרשון, נכדו של ספורטה ואחד המוסיקאים הישראלים המוערכים כיום, שביצע את תהליך השחזור המוזיקלי. אברהם צירפה כסולן את בנה, אנוש נחום אברהם, זמר ורקדן אשר מכיר וחי את השירים של "ורד בר" מאז ילדותו. כך נוצר לו האנסמבל המשפחתי הזה, אשר יעמוד במרכזה של ההפקה, ויעלה מחדש קלאסיקה הישראלית בעבור הקהל בן ימינו שלא זכה להיחשף ליצירת המופת.

להקת הנגנים תכלול את נעמה נוימן בחליל, יניב טייכמן בעוד, אריאל קסיס בקנון ונעה וקס בכלי הקשה. זמרי אנסמבל לי-רון בניהולה של רונית שפירא ישירו, ישחקו וירקדו על פי הבימוי והכוריאוגרפיה של לאה אברהם.

לאה אברהם מספרת על ההעלאה המחודשת של "ורד בר": "כיום, כשכולם מתהדרים ברב תרבותיות, אנחנו מראים שהחיבור בין התרבויות היה שם כבר מזמן. יש לי הערכה עצומה לשלושת היוצרים הללו: שרה לוי-תנאי, שיצרה את הבימוי והכוריאוגרפיה בסגנון מחזמר עוד לפני שידעו בארץ מה זה; רפאל ספורטה, שכתב שירה השואבת ממקורות יהודים ערביים עתיקים; והמוסיקה של עובדיה טוביה, שנכתבה בהשראת לחנים תימנים עדנים".
בהפקה החדשה הבימוי והכוריאוגרפיה של לאה אברהם הם בסגנון מינימליסטי רישומי. את ספור האגדה מספרים השירים של רפאל ספורטה והמוסיקה של עובדיה טוביה. "זה לא חידוש אלא התחדשות", מסבירה אברהם. "לקחתי על עצמי את המשימה של בניית הכוריאוגרפיה – הזכרון של החומרים המקוריים קיים בתוכי ואיתו אני בונה משהו חדש. מדובר באגדה מוזיקלית כשהתנועה והבימוי מדגישים את הצד המוזיקלי אבל אינם מספרים בצורה תיאטרלית את הסיפור".

לפרטים נוספים: גילי אלון-ביטון, 054-4352353, [email protected]

ורד בר
סולנים: לאה אברהם, אנוש נחום-אברהם
אריאל קסיס, קנון; נעמה נוימן, חליל; יניב טייכמן, עוד; נעה וקס, כלי הקשה
מקהלת לי-רון בניצוחה של רונית שפירא
לאה אברהם, בימוי וכוריאוגרפיה;
יזהר קרשון, עיבודים וניהול מוזיקלי;
נעמי ספורטה, הפקה;
שרון אסיס, עיצוב תלבושות;
אלנה זגנייב, תלבושות
ההפקה תעלה בשלב הראשון שלוש פעמים:
27.10.2011 בשעה 20:00 בספריה הלאומית בירושלים. בסיומו של המופע, תיערך קבלת פנים.
31.10.2011 בשעה 17:00 במסגרת קונצרט אתנחתא, אולם הנרי קראון תאטרון ירושלים ובשידור חי בקול המוזיקה
4.12.2011 – בשעה 19:30 בסמינר לוינסקי, תל אביב

על מבצעי ההפקה המחודשת:
לאה אברהם, בימוי וכוריאוגרפיה, זמרה משחק וריקוד
זמרת, רקדנית, שחקנית, כוריאוגרפית ומורה. עלתה ארצה מתימן. רקדה, שרה ויצרה ריקודים בתיאטרון מחול "ענבל" ושמשה בו כסגנית מנהלת, מורה וכוריאוגרפית. רקדה בלהקת המחול "בת שבע" בתפקידים ראשיים ובנתה ריקודים. הוזמנה לארה"ב כאורחת קרן "פולברייט" ללמד, ליצור ריקודים, ולהופיע. שיחקה, שרה, רקדה והכינה כוריאוגרפיות בהצגות רבות ב"הבימה", "הקאמרי", "תאטרון באר שבע" וב"תאטרון לילדים ונוער". הופיעה בפסטיבלים בארץ ובחו"ל, בהם פסטיבל ישראל, פסטיבל ליל בצרפת, פסטיבל שירת נשים בסלוניקי, שירה ישראלית בכפר בלום, קול המוסיקה בגליל העליון, פסטיבל העוד, פסטיבל קיץ ופסטיבל שירה יהודית בארה"ב ועוד. מופיעה עם מוזיקאים והרכבים רבים: עובדיה טוביה, גיל אל-דמע, מנחם ויזנברג, יוני רכטר, רפי קדישזון, ישראל בורוכוב ועוד. חוקרת ,שרה ומלמדת את שירת הנשים והגברים של יהודי תימן. מלמדת בסמינר "לוינסקי", סמינר "הקיבוצים", "קהילות שרות", ומרכזת מגמת המחול בביה"ס למדעים ואמנויות ע"ש "יגאל אלון" ברמת השרון.

אנוש נחום אברהם, זמר, שחקן רקדן
למד מוזיקה, כינור ופיתוח קול בארץ ובניו יורק, למד משחק בבית הספר למשחק "בית צבי" ובבתי ספר בניו יורק, למד בלט קלסי וג'אז מודרני בארץ ובניו יורק. שיחק במחזות זמר רבים ובהם "שיער", "יוסף וכותונת הפסים המשגעת", "סיפור הפרברים", "צבעוני שחור", "תעודת זהות", "מצעד המלאכים", "גבירתי הנאווה", "שיקאגו" ועוד. הופיע בפסטיבלים כזמר סולן בארץ ובחו"ל, בין היתר בפסטיבל קונפלאנס (צרפת) ובפסטיבל "מורשת ישראל" במניאפוליס (ארה"ב). הוציא תקליט של שיריו המקוריים ושל היוצרים אורי וידיסלבסקי, אלונה דניאל ויוסי בן נון.

יזהר קרשון – עיבודים וניהול מוזיקלי
נגן צ'מבלו, מעבד, מנהל מוזיקלי ומחנך. בוגר בית הספר למוסיקה עתיקה בבאזל "סקולה קאנטורום באזיליינסיס", השלים תארים גם באקדמיה למוסיקה בירושלים ובמחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית. השתתף כנגן בפסטיבלים בינלאומיים רבים, ובאפריל 2010 ביצע את בכורת הניצוח שלו, בהפקה של "מלכת הפיות" של פרסל עם אנסמבל "רטרוספקט" הבריטי באולם וויגמור הול היוקרתי בלונדון. ממייסדי תזמורת הבארוק "בארוקדה" ואחד המנהלים של ההרכב. מעביר סדנאות והרצאות בנושאים שונים הקשורים למוסיקה עתיקה במסגרות שונות בישראל.

על היוצרים:

עובדיה טוביה 1921 – 2006
יליד עדן, עלה לארץ בגיל שלוש עם משפחתו. חי ויצר בתל אביב עד פטירתו. התחיל את פעילותו המוזיקלית בתנועת הנוער העובד כמנצח מקהלות מבלי לדעת צורת תו. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת כקצין תרבות בפלמ"ח וכמדריך נוטר לעולים חדשים. ב-1945 יצא לגולת עדן ותימן כשליח הסוכנות לענייני חינוך ותרבות. עם הקמת המדינה נתמנה כקצין העלייה של מדינת ישראל.
עם הקמת "ענבל", על ידי שרה לוי-תנאי, נבחר עובדיה טוביה כמנהלו המוזיקלי. הוא הכשיר את האמנים כזמרים מקצועיים. בהמשך היה בוגר המדרשה למחנכים למויקה, ואחד המורים שבה. למד קומפוזיציה אצל מרדכי סתר ופאול בן חיים. למד בטריניטי קולג' אוף מיוזיק בלונדון ובבתי ספר למדעי המזרח שליד אוניברסיטת לונדון. שם למד קומפוזיציה, תרבות הזמרה ומוסיקה הודית ואפריקנית.
עובדיה חיבר יצירות מוסיקליות רבות לתיאטרון כמו "מגילת רות", "הרועים", "המדבר", שהפכו להיות נכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית. הוא הקים את "מקהלת עדן" וחוגי מוזיקה רבים ברחבי הארץ. ניהל את המדרשה למוזיקה למורים בתל אביב.

.רפאל ספורטה 1913 - 1983
נולד בקפריסין להורים ילידי חברון. ב-1924 עלה לארץ. את השכלתו רכש בבתי ספר שונים ובבית המדרש למורים בבית הכרם. מאז ועד פטירתו, חי ויצר בתל אביב, מחלק את עיתותיו בין עבודה חינוכית לבין עולם הספרות. ערך את "במחנה נחל", הקים וערך את הוצאת "תפוח", שכללה ספרים וחוברות של סיפורים ועיבודים פרי עטו. שיריו של ספורטה הפכו לקלאסיקה מקומית. הוא כתב מתוך תפיסת עולם יהודית-מוזיקלית, הרואה במילים חלק מיצירה ישראלית חדשה הפונה מחד למקורות ומאידך לחיים בארץ ישראל. שירו הראשון, "ליבו של עולם", התפרסם במוסף הספרותי של "דבר" ב-1927 ומאז פרסם דברי שיר שונים, רובם בחרוז לבן ובמתכונת סוריאליסטית.
מ-1941 התמסר ספורטה לספרות ילדים: הוא כתב כ-750 שירי ילדים ופרסם בעריכתו יותר מ-150 ספרים וחוברות לילדים, רבים מהפרסומים נפוצים עד היום בכל ספריה משפחתית בארץ ("גן גורים", "כל הארץ דגלים דגלים" ועוד). זכה בפרס ברש ובפרס יציב.