מליאת המועצה להשכלה גבוהה אימצה את מסקנות ועדת הערכה הבינלאומית לתחומי מדע המדינה ויחסים בינלאומיים

שר החינוך ויו"ר המל"ג גדעון סער: "ועדות הערכה הבינלאומיות מורכבות מטובי המומחים בתחומם בארץ ובעולם. עבודתן מקצועית ותכליתה קידום מצוינות אקדמית".

מליאת המועצה להשכלה גבוהה בראשות שר החינוך ויו"ר המל"ג גדעון סער אימצה בישיבתה הערב (יום שלישי 29.11.11), פה אחד את מסקנות ועדת הערכה הבינלאומית לתחומי מדע המדינה ויחסים בינלאומיים.

ועדת הערכה בינלאומית להערכת תכניות הלימודים בתחומי מדע המדינה ויחסים בינלאומיים הציגה היום (יום שלישי, 29.11) למליאת המועצה להשכלה גבוהה בישיבתה את מסקנותיה.

שר החינוך ויו"ר המל"ג, גדעון סער הביע בסיכום הדיון את הערכתו והערכת המל"ג לועדה המקצועית בראשות פרופ' ריסה מהאוניברסיטה החופשית בברלין. כמו כן הביע השר סער מורת רוח מהתקפות גורמים במחלקה המבוקרת באוניברסיטת בן גוריון על ביקורת ועדת האיכות: "הוועדה עשתה עבודה מקצועית, מצוינת, והתקפות על דוח הוועדה מצד מי שהיה מושא לבקורתה מלמדים על הלך רוח בעייתי"

להלן החלטת מליאת המועצה להשכלה גבוהה:

1. על כל מוסד להגיש עד חודש יוני 2012 תכנית פעולה ליישום כלל המלצות הוועדה הנוגעות אליו (כולל לוח זמנים מפורט).
2. על כל מוסד להגיש עד חודש יוני 2013 דו"ח ביניים אודות יישום תכנית הפעולה (כמפורט בסעיף הקודם).
3. אוניברסיטת בר אילן: המל"ג מתייחסת בדאגה רבה להערות ועדת ההערכה בעניין היחסים ההדדיים בין הנהלת האוניברסיטה והמחלקה ולמצב התשתיות העומדות לרשות המחלקה ומבקשת לקבל עד ליום ה 1.3.2012 תכנית פעולה וצעדים שהמוסד מתכנן לנקוט על מנת לשפר מצב זה.
4. אוניברסיטת בן גוריון: המל"ג רואה בחומרה רבה את הממצאים האקדמיים עליהם מצביעה הוועדה והעדר טיפול בהם מעלה ספקות לגבי המשך התכנית. הנהלת האוניברסיטה (הנשיאה והרקטור) מתבקשת להודיע על מחויבות המוסד לנקוט בצעדים הדרושים ליישום המלצות ועדת ההערכה. המוסד ימציא למל"ג עד ליום 15.1.2012 התחייבות זו כולל צעדים שבדעתו לנקוט. המוסד ימציא עד ליום 1.4.2012 תכנית פעולה כולל לו"ז ליישום ההמלצות. המועצה מצפה מהאוניברסיטה לערוך את התיקונים בהיבטים האקדמים בהתאם להמלצות ועדת האיכות הבינלאומית, כך שהדברים יחלו לבוא לידי ביטוי בשנת הלימודים, תשע"ג.
5. יו"ר הוועדה הבינלאומית, פרופ' תומס ריסה, וחברת הוועדה פרופ' אלן אימרגוט יתבקשו לפעול כצוות אשר ילווה יישום ההמלצות במוסדות בכלל ובאוניברסיטאות בר אילן ובן גוריון בפרט.

ועדת ההערכה בראשות פרופ' תומס ריסה מהאוניברסיטה החופשית של ברלין, גרמניה (Freie University), בדקה שבע מחלקות המקיימות תכניות לימודים במדע המדינה ויחסים בינלאומיים במוסדות הבאים: אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית תל אביב-יפו, והמרכז הבינתחומי הרצליה.

המחלקות למדע המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית לא נכללו בהערכה המקורית עקב העובדה כי שתי המחלקות נבדקו בשנת 2007 על ידי ועדה בינלאומית אותה הקימה האוניברסיטה. למרות זאת, ועדת ההערכה החליטה כי לאור חשיבות המחלקות לתחום בארץ, היה נכון לבחון את יישום המלצות של הוועדה משנת 2007 ולהביא את התרשמותה והמלצותיה למל"ג.

בחודש נובמבר 2010 מונתה וועדה בינלאומית להערכת מדע המדינה ויחב"ל המונה 7 חברים בראשותו של פרופ' תומס ריסה מהאוניברסיטה החופשית של ברלין, גרמניה. ששת חברי הוועדה האחרים היו: פרופ' בנימין ג'רי כהן מאוניברסיטת קליפורניה סנטה ברברה (UCSB), ארה"ב, פרופ' אלן אימרגוט מאוניברסיטת הומבולט, גרמניה, פרופ' רוברט ליבר מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, ארה"ב והישראלים: פרופ' גליה גולן, לשעבר מהאוניברסיטה העברית וכיום מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, פרופ' גבי בן דור מאוניברסיטת חיפה ופרופ' אברהם דיסקין, לשעבר מהאוניברסיטה העברית וכיום מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.

תהליך הערכת האיכות של תחום מדע המדינה ויחב"ל מתבצע במסגרת תכנית רב שנתית להערכת איכות ותחומים על ידי המועצה להשכלה גבוהה. במסגרת זו נבדקים מידי שנה כשישה תחומים בתהליך הערכה רוחבי הכולל בדיקה של כל התכניות המוסמכות בתחום. בשנה החולפת נבדקו, בין היתר, התחומים ארכיאולוגיה, הפרעות בתקשורת, מדיניות ציבורית, הנדסה אזרחית וכימיה.

להלן המסקנות וההמלצות העיקריות של הוועדה:

כללי –
הוועדה מציינת כי יחסית לגודלה של המדינה, ישראל תורמת באופן משמעותי לאקדמיה העולמית בתחום מדע המדינה. איכותם והשפעתם של הפרסומים גבוהים מאוד.
קוריקולום –

• הוועדה ממליצה להגביר את שיתוף הפעולה בין המחלקות למדע המדינה, מדיניות ציבורית ויחסים בינלאומיים בארץ ולשקול הקמת קונסורציומים ותכניות משותפות. הוועדה סבורה כי במקרים של קיום שתי מחלקות נפרדות למדע המדינה וליחב"ל באותו מוסד, יש למזגן. יחסים בינלאומיים הינם תת-דיצפלינה של מדע המדינה ולכן ראוי שתחום זה ישתייך למחלקה למדע המדינה.
• הוועדה מצאה שהמרצים במחלקות השונות מבטאים דעות ואמירות פוליטיות אישיות לצד דעות/תפיסות עולם מקצועיות. הוועדה מדגישה כי על המרצים בתחום להבהיר במהלך השיעורים אילו כי דעות פוליטיות הינן אישיות לעומת עובדות שהמרצה מבקש להעביר, כך שסטודנטים ינקטו בתפיסה ביקורתית לגבי הנאמר.
• תכניות הלימודים והסילבוסים במדע המדינה צריכים להיות מקיפים ולכלול את הטווח המלא של הדיסציפלינה, במיוחד בקורסי חובה.
• הוועדה ממליצה להוסיף קורסים בשיטות מחקר, כלכלה פוליטית, ולימודי אירופה לתכניות הלימודים ולקיים התמחויות ברמת התואר הראשון והשני.
• בשל חשיבות השפה האנגלית באקדמיה, הוועדה ממליצה ללמד קורסים בשפה האנגלית.
• הוועדה ממליצה לעדכן את התכניות המיוחדות למנהלים על מנת להבטיח מספר מספק של סגל וקיום הקורסים הבסיסים בתחום, כולל קורסים בשיטות מחקר.
• תכניות לתואר שני במסלול המחקרי צריכות להיות מוגבלות לשנתיים ויש להקפיד כי היקף עבודת הגמר יהיה קצר יותר. לחילופין, ניתן לשלב תכניות לתואר שני עם תכניות לתואר שלישי (ולהקים בתי ספר לתארים מתקדמים במדע המדינה).
• הוועדה ממליצה לעשות רפורמה בתכניות לתואר שלישי בתחום מדע המדינה ומציעה מספר אופציות: בתי ספר לתארים מתקדמים במדע המדינה, תכניות מובנות לתואר שלישי, תכניות משותפות בין המוסדות, קונסורציום בין מספר מחלקות.

סגל –

• לאור ההידרדרות בנושא יחס סגל-סטודנטים בתחום זה, הוועדה ממליצה להשקיע משאבים נוספים לגיוס אנשי סגל חדשים ולהורדת מספר המורים מן החוץ שמלמדים במחלקות למדע המדינה ויחב"ל.
• בשל המטרות השונות בין מכללות ואוניברסיטאות, על המל"ג והמכללות לחפש אלטרנטיבות לסטנדרטים הקיימים לקידום סגל במכללות.
• הוועדה חוששת שגיוס סגל וקידומם במחלקות למדע המדינה מושפע לעתים משיקולים פוליטיים ולא אקדמיים טהורים ולכן מציינת כי תהליכי גיוס סגל, קידום וקביעות צריכים להיעשות אך ורק על פי סטנדרטים מקצועיים ללא התייחסות לדעות פוליטיות.
• תהליכי קידום וקביעות צריכים להיות יעילים יותר, כך שכל מועמד יקבל תשובה סופית תוך שנה. יש להגביר שקיפות בתהליכים אלה ולעזור לסגל צעיר.
• נדרש תהליך גיוס שמאפשר שוויון הזדמנויות לנשים וגברים כאחד ויש לשלב נשים בוועדות גיוס, קידום ומלגות.
• יש להקים תכניות חונכות ולהיות גמישים לגבי גיוס מרצים עם פוסט-דוקטורט מחו"ל.

מחקר –

• הוועדה סבורה כי מרכזים לפיתוח ומחקר/רשות המחקר באוניברסיטאות צריכים להיות יותר אקטיביים ולסייע לסגל בתהליכי הגשת הצעות מחקר.
• לדברי הוועדה על המוסדות ככלל והמחלקות למדע המדינה בפרט לתמרץ את הסגל לפרסם יותר ולזכות במענקי מחקר מחו"ל, וכחלק מכך יש להגביר שיתופי פעולה בין מחלקות למדע המדינה בארץ ובעולם.
• הוועדה ממליצה להוציא קול קורא למרכז מצוינות בנושאים כגון פוליטיקה, ממשל ויחסים בינלאומיים.