מעבר לסקר כוח אדם חודשי – שאלות ותשובות

כללי
החל בחודש ינואר 2012, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עברה ממערכת של מדידת תכונות כוח העבודה באופן רבעוני, למערכת חדשה ומשופרת יותר, התואמת בצורה טובה יותר את ההמלצות הבינלאומיות המעודכנות בנושא של תעסוקה ואבטלה. השינויים העיקריים היו: התאמת הגדרת האוכלוסייה, הגדלת המדגמים החודשיים באופן ניכר, הרחבת הפריסה הגיאוגרפית ושימוש בשיטות סטטיסטיות מתקדמות יותר בדגימה, במודל התשאול ובאמידת הנתונים. שינויים אלה, הלקוחים מעולם הסטטיסטיקה, גוררים אחריהם גם שינויים רבים מהעולם הלוגיסטי-תפעולי כגון שיפור מערכות טכנולוגיות, הרחבת צוותי עבודה, שיטות ראיון, נוהלי עבודה וכד'. עם המעבר למערכת החדשה - וכפי שקורה לרוב בעדכון ובמיוחד במקרה דנן מהפכה של סדרה סטטיסטית - נוצר דבר הנקרא "שבר בסדרה" והיכולת להשוות את העבר עם ההווה הופכת למורכבת יותר ומחייבת זהירות רבה.

עם המעבר לסקר החודשי, חלו שינויים ברמות של מדדי התעסוקה. כלומר, המשתתפים בכוח העבודה, המועסקים והבלתי מועסקים – כל אלה השתנו בהשוואה למה שהיה בעבר. השבר בסדרה נובע ברובו מן הסיבות שצוינו לעיל, כלומר השינויים הם פועל יוצא של מהפכת המדידה ואינם נובעים מהתופעות הכלכליות במשק באותה התקופה. עם זאת המגמה שנמצאה בסקר החודשי זהה למגמה שהייתה בעבר.

עוד יודגש כי מבחינת הנתונים הרשמיים של מדינת ישראל, הנתונים שהיו בעבר הם הנתונים הרשמיים עבור הסדרה הקודמת ואילו מעתה והלאה הנתונים הרשמיים הם אלה שיתפרסמו על בסיס הסדרה החדשה. על מנת לאפשר השוואה זהירה לצורכי ניתוח המגמה באופן המשכי, חושבו מקדמים מיוחדים המאפשרים את פעולת ההשוואה. הנתונים החדשים אינם באים לשלול את תקפותם, מהימנותם או איכותם של נתוני העבר שהתבססו כאמור על השיטות הטובות ביותר שהיו אז.

יש לציין כי מבחינה סטטיסטית ייתכן ואין הבדל בין מספרי העבר למספרים בהווה, עד כמה שזה נשמע מוזר. כידוע, בסטטיסטיקה קיימות טעויות דגימה ואלה בלבד יכולות להביא לכך שהמספרים הרשמיים המוצגים יכולים לנוע למעלה ולמטה במחצית האחוז לערך, תוך שימוש במדגמים שונים במדידת אותה התופעה, באותו זמן קלנדרי. בנוסף, ישנן גם השפעות פסיכולוגיות שונות הקשורות לשיטות העבודה של הסקר, הן מצד השואלים והן מצד המשיבים. בסטטיסטיקה הרשמית חשוב לבחון מגמות על פני זמן כי נתונים מוחלטים והשיעורים הנגזרים מהם מחייבים הרבה יותר זהירות בשימוש.

להלן שאלות שעלו לגבי המעבר מסקר כוח אדם הרבעוני לסקר החודשי:

שאלה: מדוע הוחלט בלמ"ס לעבור מסקר כוח אדם רבעוני לסקר כוח אדם חודשי?
סקר רבעוני הוא סקר שבו משלימים את כיסוי המדגם ברחבי המדינה כל רבעון ואילו בסקר חודשי כיסוי המדגם נעשה כל חודש. עד לחודש דצמבר 2011, הלמ"ס פרסמה, נתונים חודשיים מסקר רבעוני. בשיטה זו, לא היה ניתן להבחין אם השינויים שחלים בנתונים החודשיים בתוך רבעון נובעים מכך שכיסוי המדגם הוא חלקי או שחל שינוי אמיתי בשיעור התעסוקה והאבטלה. ההחלטה על השינוי התקבלה מתוך רצון לשפר את הנתונים המתפרסמים ולספק מסד נתונים טוב יותר עבור מקבלי ההחלטות וציבור המשתמשים. סקר חודשי מחייב מדגם גדול יותר (בערך פי שלוש), מכסה ישובים רבים יותר ועל כן אנו מאמינים כי תוצאותיו משקפות את מצב השוק בצורה טובה יותר מסקר רבעוני.

גורמים נוספים שהביאו להחלטה לבצע עדכונים בסקר כוח אדם קשורים להמלצה של ארגון העבודה הבין-לאומי (ILO) לשנות את שיטת המדידה (על פי גישה של "כלל כוח העבודה"). ההמלצה הוצגה לראשונה על ידי ILO באמצע שנות השמונים. לפני כשנתיים ישראל אישררה אמנה 160 של ILO לגבי תהליכי דיווח נתונים על סטטיסטיקה של שוק העבודה בהשוואה בין-לאומית (Labour Statistic Convention, 1985). במקביל ישראל נכנסה לתהליך ההצטרפות ל- OECD שהביא לבדיקה של תהליכים ע"י מומחים בין-לאומיים. מומחים אלה ביחד עם מומחים מגופים שונים בארץ, המלווים את הסטטיסטיקה הרשמית, המליצו ללמ"ס לאמץ את הגישה של מדידת כלל כוח העבודה ומעבר לסקר כוח אדם חודשי במקום הרבעוני שהיה נהוג עד כה.
תהליך התכנון, הפיתוח המתודולוגי והתאמת מערכות המחשוב ארך כ-6 שנים. תהליך המעבר נעשה בליווי של המועצה הציבורית לסטטיסטיקה תוך הצגת השיטה בפני מומחים ונציגי ציבור. באפריל 2011 התחלנו את תהליך המעבר שארך כחצי שנה וברבע האחרון של 2011 שני הסקרים הורצו במקביל.

שאלה: ממה נובעים ההבדלים בין הסקר החודשי לבין הסקר הרבעוני והאם קיים גורם מסביר עיקרי להבדלים באומדנים לפי הסקר החודשי בהשוואה לנתונים שפורסמו מתוך הסקר הרבעוני?
ההבדלים בין הממצאים בשני הסקרים נובעים ממספר רב של גורמים ועל כן קשה להשוות ביניהם. בין הגורמים ניתן למנות:
1. מעבר מכוח עבודה אזרחי לכוח עבודה כולל (כלומר הכולל את הצבא) וזאת לצורך השוואה טובה יותר עם הנתונים המתפרסמים במדינות אחרות. על מנת לא לפרסם את גודלו של הצבא נוצר קושי בהסבר לציבור ונפגעת, בצורה מסוימת, השקיפות מבחינת הגדלים של תתי אוכלוסיות והנתונים לפי ענפי כלכלה.

2. בסקר החודשי עודכנה האוכלוסייה על פי מפקד האוכלוסין האחרון מכאן שגודל האוכלוסייה ותכונותיה שונים בשני הסקרים. כך למשל, התוצאה מבדיקת נתוני כוח העבודה האזרחי בשני הסקרים היא שהן מספר המועסקים והן מספר מבקשי העבודה עלה אם כי מספר מבקשי העבודה עלה בשיעור גבוה יותר.
3. בסקר החודשי - מספר רב יותר של ישובים מהפריפריה מאשר בסקר הרבעוני. אם שיעורי תעסוקה ואבטלה שונים בין סוגי הישובים אזי הדבר יכול לגרום להבדל בתוצאות בין שני הסקרים.
4. היחס בין המשיבים בטלפון לבין המשיבים בראיון פנים-אל-פנים השתנה בין הסקרים. הבדל בתשובות המתקבלות בסקר טלפוני לבין התשובות המתקבלות בסקר פנים-אל-פנים עשוי להשפיע על תוצאות הסקר. אנשים נוטים להשיב בצורה שונה כאשר הראיון מתנהל פנים-אל-פנים לעומת השבה טלפונית המאפשרת אנונימיות מסוימת.

קיימות גם השערות נוספות שהסבירות שהן משפיעות על ההבדלים בתוצאות שני הסקרים היא נמוכה יותר. ניתוח טוב יותר וניסיון לכמת באופן מדויק יותר את המניעים להבדלים והיקפם יעשה באופן שילווה את הסקר החדש, לא רק בתחילתו, אלא גם בפרספקטיבה של זמן.
יצוין כי המגמה של התעסוקה והאבטלה בין שני הסקרים זהה וההבדל העיקרי הוא בנקודת הבסיס (כלומר הנתונים המוחלטים או הרמות הנגזרות במונחי אחוזים) שממנה מחשבים את המגמה. על כן, מהממצאים עד כה ניתן להניח שההבדל בין הסקרים הוא בנקודת הבסיס ולא בהבדלים על פני זמן.

הלמ"ס הציגה כבר בהודעה לעיתונות את ההבדלים בין הסקרים השונים – הבדלים שמסבירים את הפערים בין הסדרות. עיקרם היו:

1. גורמים הקשורים במדגם. תכנון מדגם הסקר (כולל שיטת הרוטציה), גודל המדגם, פריסה גיאוגרפית של המדגם, פיזור המדגם בתוך היישובים, שימוש במשתנים נוספים בתהליך הדגימה, החלפת מדגמים קבועים בסקר (מוסדות וגרים מחוץ ליישובים) ועוד.
2. גורמים הקשורים בתהליך איסוף הנתונים. היחס בין שיטת איסוף הנתונים בראיון פנים-אל-פנים לעומת ראיון בטלפון, גידול במספר הסוקרים, שינוי הפרופיל של הסוקרים, היערכות לוגיסטית כולל שינוי במבנה של היחידה העוסקת באיסוף הנתונים, הוספת מודולים חדשים של ניהול ממוחשב של הסקר, קיצור תקופת החקירה של השאלון, שינוי בגודל מנת פקידה לסוקר, שינוי בשיטת התשאול בשלבים חוזרים על מקום העבדה ומקצוע, זקיפות משלבי פקידה קודמים בנתונים דמוגרפיים ובנתוני השכלה ועוד.
3. גורמים הקשורים בתהליך טיוב הנתונים (ביקורות ועריכה). בניית מערכות ממוחשבות חדשות, הוספת בדיקות של משתנים דמוגרפיים לעומת נתוני מרשם התושבים, הוספת ביקורות לוגיות הבודקות את ההתאמה בדיווח בין שלבי פקידה שונים, שימוש במערכת סימול אוטומטית של ענף כלכלי ומשלח יד ועוד.

4. גורמים הקשורים במערכת חישוב מקדמי ניפוח. שינויים בשיטת הניפוח, בחישוב אומדני אוכלוסייה לצורך חישוב מקדמי ניפוח ובשינוי תאי הניפוח.
5. גורמים הקשורים בשינוי הגדרות תכונות כוח העבודה – מעבר למדידה של תכונות כוח עבודה כלליות במקום כוח העבודה האזרחי. הוספת המשרתים בצבא (חובה או קבע) לכוח העבודה כמועסקים במשרה מלאה.
6. גורמים הקשורים במערכת ניכוי עונתיות וחישוב מגמה. מעבר לניכוי עונתיות של סדרות חודשיות, שימוש בנתונים חודשיים מתוך סקר רבעוני ועוד.

שאלה: האם במדינות ה-OECD מודדים תכונות כוח העבודה באופן אחר מאשר בישראל?
מדידה של תכונות כוח העבודה מתבצעת בכל העולם לפי ההמלצות של ארגון העבודה הבין-לאומי- ILO (כולל גם במדינות ה-OECD). לפיכך, אין שיטה נפרדת למדידה הנהוגה במדינות ה-OECD.
מאז תחילת סקר כוח אדם בשנות ה-50 וה-60 הוא התנהל לפי ההמלצות של ה-ILO. ב-ILO קיימות שתי גישות למדידת תכונות כוח העבודה, האחת מצדדת במדידת כוח העבודה האזרחי והשנייה - במדידת כלל כוח העבודה (כולל המשרתים בשירות צבאי חובה או קבע). בישראל הוחלט, מאז ראשיתו של הסקר, להשתמש במדידת כוח העבודה האזרחי. שיטה זו הייתה נהוגה עד סוף 2011.

שאלה: האם קיימות מדינות אחרות בעולם שעברו תהליך דומה: מעבר מסקר כוח אדם רבעוני לסקר כוח אדם חודשי ומה היו תוצאות המעבר?
מבדיקת מאגרי המידע של ארגון העבודה הבין-לאומי עולה כי אוסטרליה עברה תהליך דומה בשנים 1977-1978. הסקר הרבעוני הורץ במקביל לסקר החודשי במשך חודש אחד. התוצאות היו: אחוז הבלתי מועסקים ברבע האחרון של 1977 – 5.5%, אחוז הבלתי מועסקים בחודש פברואר 1978 – 7.5%.

שאלה: מהי השיטה המומלצת לניתוח נתונים היסטוריים של שוק העבודה? האם אפשר להפעיל מקדמי שרשור על נתונים בסדרות מנוכי עונתיות ונתוני המגמה?
הרצת שני הסקרים במקביל ברבע הרביעי של שנת 2011 מאפשרת לחשב מקדמי שרשור בין נתונים המתקבלים מהסקר החודשי לבין נתונים שהתקבלו בעבר מהסקר הרבעוני. הסבר מפורט כולל דוגמה לחישוב נתונים משורשרים הובא לידיעת הציבור בהודעה לעיתונות 081/2012 "נתונים מסקר כוח אדם לחודש פברואר 2012". בנוסף יש לציין כי אפשר להפעיל את מקדמי השרשור גם על הסדרות מנוכי העונתיות ונתוני המגמה. לצורך חישוב מדדים יחסיים על בסיס נתונים משורשרים, יש לחשב תחילה נתונים משורשרים בכל אחת מהסדרות (ביניהם רוצים לחשב את המדד היחסי) ורק אחרי זה לחשב את המדד היחסי. לדוגמה, על מנת לחשב אחוז בלתי מועסקים משורשר, יש לחשב

נתון משורשר עבור סדרה של משתתפים בכוח העבודה לפי מקדם השרשור של הסדרה, לחשב נתון משורשר עבור סדרה של בלתי מועסקים לפי מקדם השרשור של הסדרה, ורק אחרי זה לחשב את אחוז הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה לפי הנתונים המשורשרים.