השופט גלעד נויטל: "סנגורים מתווכחים בפניי כמה שנות מאסר יש להטיל על לקוחות שהם בעצמם מייצגים. אז מה, שלא נאכוף את החוק?"

השופט גלעד נויטל: "סנגורים מתווכחים בפניי כמה שנות מאסר יש להטיל על לקוחות שהם בעצמם מייצגים. אז מה, שלא נאכוף את החוק?"

"אל תדאגו - ההצעה להטיל חובות דיווח על עורכי דין בסופו של דבר תתקבל", כך צופה עורך הדין רם כספי, בדברים שאמר בפאנל תחת הכותרת "יישום החוק – הלכה למעשה", במסגרת יום עיון בנושא חוק איסור הלבנת הון שקיימה לשכת עורכי הדין בסוף השבוע (ה') במלון השרון בהרצליה.

בפאנל, שאותו הנחה עו"ד ז'ק חן, השתתפו גם שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב גלעד נויטל, המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית) עו"ד יהודה שפר, עו"ד שמעון דולן ממשרד דולן, דמארי מתתיהו, וראש תחום פלילי בפרקליטות המדינה עו"ד ד"ר מאור אבן חן.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גלעד נויטל אמר: "שמעתי טענות רבות נגד החוק ונגד היישום והאכיפה שלו. כשקראתי את הפסיקה לא התרשמתי כך. הסוגיות שבאו לידי דיון ושדרשו ליבון הן סוגיות שכל אדם סביר וכל עו"ד היה אומר – זו הלבנת הון". אשר לטענות בדבר הקושי הפרקטי שביישום החוק, אמר השופט נויטל: "אז מה? אז מה אם צריך למלא טופס כפקיד בנק? מה יש? מישהו פה יחלוק שאם באמת יש גלגול של כספים רבים, לא צריך להילחם בזה?". השופט נויטל הדגים את החשיבות שביישום החוק באמצעות שורה של פסקי דין בהם תוארה התופעה במלוא חומרתה ונפסקו בהם עונשי מאסר ממושכים. בין היתר, סיפר השופט נוטל על תיק שהתנהל בפניו במסגרת הליך של גישור פלילי בבית המשפט: "לא היה ספק שזהו מעשה חמור – הימורים חמורים. הסנגורים התווכחו בפני על עונש המאסר שיש להטיל על הנאשמים שהם בעצמם מייצגים. השאלה הייתה רק כמה. אז מה לעשות? לא להתעסק עם זה? לא ליישם את החוק?".

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים עו"ד יהודה שפר, שכיהן בעבר כראש הרשות לאיסור הלבנת הון, אמר כי "ראוי לחבק סטנדרטים בינלאומיים, משום שבתמונת המאקרו – זה הדבר שמושך את הכסף הגדול. ייתכן ונצטרך לאבד לקוח כזה או אחר אך לבסוף שלטון החוק הוא שמושך את הכסף הגדול מכיוון שאנו מדינת חוק. הבנקים בישראל לא מלבינים הון וזה מה שיבטיח את המשך שגשוגנו", אמר שפר והוסיף כי "פרקליטות עצמאית שמפעילה שיקול דעת היא ערובה לכך שישקיעו פה", וכי "רוב העשייה ביישום החוק היא עשייה נגד תופעת העבריינות החמורה".

ראש תחום פלילי בפרקליטות המדינה, עו"ד ד"ר מאור אבן חן אמר כי בניגוד לרושם שנוצר, ישנם עשרות תיקים שמתנהלים בעבירות החמורות, והדגים באמצעות שתי פרשיות שבמסגרתן נגזרו עונשי מאסר של מספר שנים. "אחת התופעות הברורות היא שהכספים מגיעים בסופו של דבר לארגוני פשע. ארגון פשע עולה הרבה – ארגון שמוציא מאות אלפי שקלים בחודש. כאשר המשפחה הבינה שכל הרכוש עומד לאבוד אז קמה צעקה", אמר עו"ד אבן חן.

עו"ד רם כספי התייחס תחילה להצעה להטיל על עורכי דין חובות דיווח על לקוחותיהם לרשות איסור הלבנת הון ואמר כי כאשר לנגד עיני המחוקק עומדת המלחמה בעבירות פשע, זנות והימורים – הוא צופה כי כל חקיקה שתוצע תעבור. "אמנם אנשים יפחדו לדבר עם עורכי דינם וזה לא בסדר, אבל אל תדאגו – זה יעבור", אמר. בעניין יישום חוק איסור הלבנת הון הקיים אמר עו"ד כספי כי החוק הוא חוק חשוב, אך "רוב האישומים הם לא על עבירות המקור ולא על ההלבנה, אלא על סביב הנושא – וחבל. "החוק עומד בעינו מזה 12 שנים אך כמה ראשי ארגוני פשע נתפסו?", שאל כספי והוסיף כי המטרה שכולם מדברים עליה הינה ראויה ונכונה, אך יש לחשוב האם לא "מציקים" כלשונו לעם ישראל ולאנשים מהשורה. "תנו לאנשים קצת לנשום, להקל על עורכי הדין בעבודה השוטפת, לתת להם לעבוד ולא להטיל עליהם חובות", אמר עו"ד כספי. עו"ד שפר השיב: "הקיטורים שלך, כספי, דומים לקיטורים שלי בעודי עומד בתורים בשדה התעופה. נכון שיש מחיר של טפסים וטרטור אך שלא נתבלבל - ברור שיש ניצול לרעה של המערכות וברור גם כי יש לנסות למגר את התופעה הנוראית".

עו"ד שמעון דולן התייחס לפרשיית הדסק הרוסי כחלק מפרשיית הלבנת ההון בבנק הפועלים שבה ייצג את אחד הנאשמים, תיק שבמסגרתו ספגה הפרקליטות ביקורת חסרת תקדים בחומרתה עקב התנהלותה. "מדובר בכתב אישום שהוגש נגד פקיד בנק, כאשר הפרקליטות לא טענה שמדובר בכספים לא חוקיים. חיפשנו את עבירת המקור ולא מצאנו אותה". עו"ד דולן התייחס לאמירות מפי בכירי הפרקליטות לפיהן הופקו לקחים, ואמר כי החשוב הוא המהות, ומצב שבו ישנה היעדר מעשה מצד הפרקליטות וגיבוי מלא מראש המערכת על בסיס עובדות לא נכונות, נראה לא טוב".