ח"כ חיליק בר (העבודה) קרא לצוות משותף של ההורים, הרשויות המקומיות ומשרדי החינוך והבריאות לפיקוח על איכות מפעל ההזנה

"משרד הבריאות חייב לפקח על האוכל לתלמידים – ולא משרד החינוך"
ח"כ חיליק בר (העבודה) קרא לצוות משותף של ההורים, הרשויות המקומיות ומשרדי החינוך והבריאות לפיקוח על איכות מפעל ההזנה לתלמידים

הוועדה לזכויות הילד בכנסת, קראה היום (רביעי) למשרד הבריאות לשאת באחריות לפיקוח על המזון הניתן לתלמידי בתי הספר וגני הילדים. יוזם הישיבה, וממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ יחיאל חיליק בר (העבודה) אמר כי: "משרד החינוך – שיעסוק בחינוך. על הבריאות חייב לפקח המומחה בתחום, וחייבים להיקבע כללים ברורים". בר ציין כי באוכל שנבדק נמצא נתרן, שומן, פחמימות ומלח בכמויות גבוהות והתגלה חוסר פיקוח על הספקים. "עבור רוב הילדים זו הארוחה החמה היחידה ביום, וכשאיכותו ירודה – מדובר בנזק בלתי-הפיך לבריאותם ולחינוך להרגלי האכילה שלהם". בר הדגיש את חוסר-התיאום הקיים כיום בין השלטון המקומי ומשרדי הבריאות, החינוך והכלכלה ונציגות ההורים בנושא, ודרש ממשרד החינוך את תוצאות הבדיקות שנעשו בעניין, ואת ההסכמים שנחתמו עם ספקי המזון. בר הוסיף כי: "עלות כה נמוכה של מנות המוגשות לילדינו מעלה סימני שאלה בדבר הקריטריונים והאם הכסף פה עדיף או גובר על בריאות ואיכות האוכל."

יו"ר הוועדה, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד ביתנו) ציינה את שעות ההמתנה הארוכות – מהכנת האוכל ועד ההגעה אל הילדים, הפוגמות באיכות וברצון הילדים לגעת בו. "אינני מאמינה שלא הגיעו די תלונות על האוכל. משרד החינוך מסרב לחשוף לוועדה ולציבור את תוצאות בדיקת האוכל, ומסרב להעבירו אפילו למשרד הבריאות", אמרה.

נציג משרד החינוך, חיים הלפרין הוסיף כי 300 אלף ילדים במערכת החינוך מקבלים ארוחה חמישה ימים בשבוע, וכ- 44 מיליון מנות חמות מדי שנה. לדבריו, כל פריט במנה מוכן ומוזמן ע"פ בדיקה ראשונית שאושרה מראש ע"י תזונאי. לדברי הלפרין, "מדובר רשימה סגורה שאושרה מראש וחברות ההזנה אינן יכולות לחרוג מהן. התלונות מועטות, כולן נבדקות, וכל מנהל יודע כיצד להתלונן. פעם בחודש נעשית בדיקת פתע אצל חברות ההזנה, אך את הבדיקות איננו מעוניינים לחשוף כי מדובר בשפה מקצועית-פנימית".

המפקח הארצי במשרד הבריאות, זאב פיש, הדגיש כי כדי לפקח על המזון "צריכים תזונאיות ומפקחים בשטח, תקנים ותקציב. כרגע יש רק מתנדבים לכך, ולא נשא באחריות ללא תקנים מוסדרים. צריך פיקוח ממפעל המזון ועד הצלחת, לא פחות. בבישול מקומי יש כוונות טובות ורצון טוב, אך הוא איננו מספיק, כי אם התשתית לא נכונה – ייגרם נזק לילדים".

רחל עזריה, סגנית ראש עיריית ירושלים, הוסיפה כי "אין היום כללים ברורים לגבי כמות המלח והשומן. אין מחשבה ותשומת-לב אלו מחלות או הרגלי אכילה יגרום האוכל הנוכחי לילדים", ואילו עירית ליבנה, מפקחת הבריאות במשרד החינוך סיפרה על התמודדות עם הרשויות המקומיות המאפשרות מכונות מזון מהיר בבתי הספר.

עינב גוטרמן, מנהל ארגון "כולנו משפחה" הוסיפה כי "הילדים מתרגלים לרמת האוכל הירוד, ולא מעוניינים כבר באוכל ביתי, בריא ואיכותי. גם שעת הארוחה בגנים, בגילאי 10 חודשים ועד שנתיים, המגיעה בשעה 14:15 לפחות, משפיעה על הרגלי האכילה שלהם".

לדברי גלית וידרמן, סמנכ"לית הקרן הישראלית ליוניס"ף, חברת "מרמנת", שמשרד החינוך שכר לפקח על המזון, גילתה כי בשנת 2011, 33% מהאוכל בגני הילדים היה לא-תקין, וכך גם 20% מהאוכל בבתי הספר. היא קראה לשקול בישול מקומי של המזון ולקדם סקר טלפוני אצל הגננות והמורות על איכות המזון ותגובות הילדים.