ישראל תשגר לראשונה פיקו-לוויין ¬תוצרת תלמידים

לרגל שבוע החלל הישראלי, שיפתח ב-26 בינואר, חשיפה של מיזם חדש של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע:

פיקו-לוויין חדש – לוויין בגודל עשרה ס"מ השוקל מאות גרמים - שנבנה בישראל על ידי תלמידים בביה"ס למדעים בהרצליה וישוגר לחלל בחודש אפריל הקרוב. מדובר למעשה בהתקדמות טכנולוגית שמאפשרת כיום לכל אדם לבנות בעצמו לוויין זעיר אישי לחלל. מדובר בתופעה שהפכה לטרנד עולמי שאליו מצטרפת גם ישראל לראשונה כעת.
הלווין הזעיר שאותו בונים בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, דוכיפת שמו, הושלם באחרונה על ידי קבוצה של כ-40 ילדים בגילאי 16-17. בשלב זה נמצא הלוויין בבדיקות עמידות לחלל במתקני התעשייה האווירית.
גודלו של הלוויין – 10 * 10 * 10 ס"מ – הוא גם יתרונו. משקלו כמה מאות גרמים ולכן הוא זול יותר לפיתוח ולשיגור, בהשוואה ללוויינים הרגילים השוקלים מאות קילוגרמים ונדרשת הרבה יותר אנרגיה ומיליוני דולרים כדי לשגר ולתפעל אותם בחלל. צורתו של הלוויין הוא קוביה שבתוכה מערכת הפעלה, מערכת תקשורת וחשמל וחיפוי תרמי להגנה בסביבת החלל הקיצונית.

הלוויין יסייע למטיילים שהולכים לאיבוד במקום שאין בו קליטה סלולרית. המטייל יוכל לשלוח אותות מצוקה ממכשיר קשר של חובבים אל הלוויין הזעיר, שבתורו ישדר למוקד בכדור הארץ וישלח חילוץ. מאחר שכ-70% מכדור הארץ מכוסה אוקיינוסים, מדובר באיזורים עצומים שבהם אין קליטה סלולרית. הלוויין יחוג בגובה 600 ק"מ וישהה כשנתיים בחלל. הלוויין יקיף את כדור הארץ כל שעה וחצי וייתן מענה ל-4,000 ש"מ בכל פעם –ויכסה את כל כדור הארץ תוך מספר שעות. אין לוויין שנותן מענה כזה כיום.

הלוויין ישוגר מרוסיה יחד עם עוד כ-50 לוויינים זעירים אחרים כחלק מפרויקט עולמי הנקרא "קיובי50". בכל העולם בונים את הלוויינים הזעירים סטודנטים, ואילו בישראל מדובר בקבוצה של תלמידים צעירים שעשו את כל שלבי התכנון והבנייה בעצמם. חמישים הלוויינים הזעירים ישלחו יחד לחלל וישהו במרחק של כמה מאות קילומטרים זה מזה ויתעדו כל מה שקורה סביבם. רשת רחבה כזו של לוויינים יכולה לתת תמונה של של איזור התרמוספרה – אזור באטמוספירה עם קרינה אולטרה סגולית חזקה מאוד שטרם נחקר.

מדובר בטרנד עולמי של לוויינות זעירה שתופס תאוצה בשנים האחרונות. את הרכיבים אפשר לרכוש באינטרנט.
נאס"א שיגרה לא מזמן לוויין זעיר בשם GeneSat שבתוכו חיידקים, ובדקה כיצד הם מגיבים לתנאים של קרינה ולחץ. הלוויין שידר תמונות של החיידקים לכדור הארץ ואיפשר ניתח של תוצאות המחקר בזמן אמת. מחקר כזה חשוב במיוחד לקראת תכנון של מסעות מכדור הארץ והשפעתו על יצורים חיים.