תהליך התנצרותה של העיר טבריה יהיה אחד הנושאים המעניינים בכנס חידושים בחקר כנסיות ומנזרים בארץ ישראל

==

תהליך התנצרותה של העיר טבריה יהיה אחד הנושאים המעניינים בכנס חידושים בחקר כנסיות ומנזרים בארץ ישראל שטרם נדונו בשנים האחרונות ומביא עימו חידושים מעניינים

==
הנושא המיוחד שטרם נדון בהרחבה בשנים האחרונות ומביא עימו חידושים מעניינים, הוא תהליך התנצרותה של העיר טבריה. בכנס השישי של האגודה הישראלית ללימודים ביזנטיים שיעסוק בחידושים בחקר כנסיות ומנזרים בארץ ישראל יעסקו גם בנושא זה.
הכנס יתקיים במכללה האקדמית כנרת, ביוזמת המחלקה ללימודי ארץ ישראל, ביום חמישי, 16 בינואר 2014
מן המאה השלישית לספירה ועד המאה החמישית הייתה טבריה העיר היהודית החשובה בארץ ישראל. כמו כל עיר הייתה בה אוכלוסייה מגוונת שכללה גם שומרונים, עובדי אלילים ונוצרים בראשית הדרך, אך העיר לא רק שהייתה ברובה יהודית אלא ישבה בה גם הסנהדרין ובראשה הנשיא, שהנהיגו את יהודי הארץ כולה. שרידי ארמון מפואר במרכזה של העיר התגלו בחפירות הארכיאולוגיות והחוקרים מניחים כי בשלב הראשון היה זה ארמונו של המלך הורדוס אנטיפס, לאחר מכן של המלך אגריפס השני ובשכבה שמעליו הוקם ארמון הנשיאות.
מכיוון שמדובר במרכז העיר, יתכן שבסמוך מאד עמד גם מקדש אלילי בסמוך בתקופה הרומית. במאה הרביעית, עת עלתה הנצרות, מספרים המקורות הנוצריים אודות ניסיון ראשון להקמת כנסייה בעיר בידיו של יהודי מומר בשם יוסף. החל ממאה זו החלה צמיחה בעצמתה של הקהילה הנוצרית בטבריה שהתחזקה עם ביטולו של מוסד הנשיאות לאחר מותו של הנשיא האחרון, בתחילת המאה החמישית.
מושב שלם בכנס שיערך במכללת כנרת ביום חמישי, 16 בינואר יעסוק לראשונה בסוגיה זו בהיבט רחב. פרופ' גייגר מהאוניברסיטה העברית יציג את הרקע ההיסטורי לניסיונות הניצור של טבריה על-ידי יוסף המומר, ד"ר משה הרטל מרשות העתיקות יציג את הגילוי הראשון של כנסייה נוצרית במרכז העיר היהודית וד"ר קטיה ציטרין-סילברמן מהאוניברסיטה העברית תציג גם היא לראשונה את המשך חפירת הכנסייה ובעיקר את הקמתו של המסגד הגדול של טבריה המוסלמית, בירת המחוז, מעל שרידי הכנסייה, ארמון הנשיאות והארמון המלכותי מימיו של מייסד העיר – הורדוס אנטיפס.

לפרטים נוספים: שרון סחר, דוברות ויח"צ, 054-6769356, או בדוא"ל - [email protected]