תפישותיהם ועמדותיהם של עולים מברה"מ לשעבר, כלפי התנהגויות בלתי-נורמטיביות בישראל
ביומיים האחרונים מתקיים כנס בינלאומי באוניברסיטת אריאל בשומרון תחת הכותרת : "מי משלם את המחיר? החברה, הקורבן והעבריין". את הכנס מארחת המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטה.
למרות הדיבורים על חרם אקדמי הגיעו אל הכנס שלל חוקרים מובלים מהעולם ממדינות כמו : גרמניה, ארה"ב, קוריאה הדרומית, יפן, דרום אפריקה, אנגליה וניגריה.
בכנס הוצג מחקר חדש אשר בא לבחון את תפישותיהם ועמדותיהם של עולים מברה"מ לשעבר, כלפי התנהגויות בלתי-נורמטיביות בישראל.
המחקר התמקד בקבוצת "הבוגרים הצעירים", בני 21-29, ובחן את תפיסותיהם הנורמטיביות בהשוואה לעולים חדשים בני 30 ומעלה.
מצ"ב תקציר המחקר
Un-normative behaviors perception among Immigrants from the Former Soviet Union in Israel
Prof. Elazar Leshem and Dr. Vered Ne’eman-Haviv
מחקר זה בא לבחון את תפיסותיהם ועמדותיהם של עולים מברה"מ לשעבר, כלפי התנהגויות בלתי-נורמטיביות בישראל. המחקר התמקד בקבוצת "הבוגרים הצעירים", בני 21-29, (n=307 ) ובחן את תפיסותיהם הנורמטיביות בהשוואה לעולים חדשים בני 30 ומעלה (n=721). לשתי קבוצות הגילאים וותק ממוצע של 11 שנים בארץ.
המשתנים שנבדקו הם: שימוש בסמים, שתיית אלכוהול, עמדות כלפי עבריינות צווארון לבן, עמדות כלפי הכאת ילדים כדרך חינוך ועמדות כלפי הכאת נשים.
ממצאי המחקר מעלים כי קבוצת הצעירים הינה קבוצה דו- תרבותית, אשר אמצה לעצמה מרכיבים שונים הן מהתרבות הישראלית והן מהתרבות הרוסית. בנושאים שנחשבים כשנויים במחלוקת בחברה הישראלית, ואין תפיסה נורמטיבית חד משמעית (שימוש בסמים ובאלכוהול, שימוש בפרוטקציה), נראה כי העולים הצעירים בוחרים בעמדות המתירניות, אפילו יותר מהעולים המבוגרים.
לעומת זאת, בתחומים בהם התפיסה החוקית, וחשוב מכך, התפיסה הנורמטיבית-חברתית, מאד ברורה (אלימות כלפי ילדים וכלפי נשים), העולים החדשים מאמצים את נורמות התרבות הישראלית, בעוצמה חזקה מזו של העולים המבוגרים.
הסבר אפשרי להבדלים בין שתי קבוצות הגיל הוא מידת התערותן בחברה הישראלית. מממצאי המחקר עולה כי קבוצת הצעירים מעורבת יותר בתרבות הישראלית, ואף מזהה עצמה כישראלית, לעומת העולים המבוגרים, שמעורבים בחברה ובתרבות הרוסית, גם לאחר 11 שנים בישראל.
רצוי מאוד להוסיף שמקור הנתונים במחקר השתלבותם של עולי
ברה"מ לשעבר(1990+ ) בישראל והוא מבוסס על חקר מדגם ארצי מיצג של העולים בגיל
18 ומעלה.
