שיעור הרופאים בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון המעורבים בתוכניות חברתיות גבוה יותר מיתר האוניברסיט​אות

מחקר שנערך לאחרונה מצא כי רופאים בוגרי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן- גוריון בנגב מעורבים יותר בתוכניות חברתיות בהמשך הקריירה שלהם:

שיעור הרופאים בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון המעורבים בתוכניות חברתיות גבוה יותר מיתר האוניברסיטאות

כמחצית מהרופאים בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון פעילים בתוכניות חברתיות לעומת 34-38% בקרב בוגרי שאר האוניברסיטאות. מבין הרופאים המעורבים בתוכניות כאלה, כשליש מבוגרי בן-גוריון (32%) מעריכים כי לחינוך הרפואי שקיבלו הייתה השפעה רבה על מעורבותם בתוכניות חברתיות, לעומת 8-15% בקרב שאר קבוצות הבוגרים

כמחצית מהרופאים בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון פעילים בתוכניות חברתיות, לעומת 34-38% בקרב בוגרי שאר האוניברסיטאות. מבין הרופאים המעורבים בתוכניות כאלה, כשליש מבוגרי בן-גוריון (32%) מעריכים כי לחינוך הרפואי שקיבלו הייתה השפעה רבה על מעורבותם בתוכניות קהילתיות, לעומת 8-15% בקרב שאר קבוצות הבוגרים. כמחצית מבוגרי בן-גוריון והטכניון עובדים כיום או עבדו בעבר בפריפריה בהשוואה לפחות משליש מבוגרי הפקולטות לרפואה בירושלים ובתל אביב.

ממצאים אלה עולים ממחקר חדש שבוצע באוניברסיטת בן-גוריון ופורסם בימים אלה בעיתון ההסתדרות הרפואית בישראל - "הרפואה" ובכתב העת Medical Teacher. במחקר השתתפו 1,050 רופאים בוגרי הפקולטות לרפואה בישראל, המתגוררים בה ועוסקים ברפואה. מהם, 36% בוגרי האוניברסיטה העברית, 26% בוגרי אוניברסיטת תל אביב, 22% בוגרי הטכניון ו-16% בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון.

החוקרים - ד"ר קרן דופלט, פרופ' נדב דוידוביץ', זהבה יהב, ד"ר יעקב אורקין וד"ר יעקב בכנר - כולם מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון, מצאו כי בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון סבורים יותר מבוגרי שאר האוניברסיטאות, כי זהו מתפקידו של רופא לפעול למען צמצום פערים בבריאות. בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים ציינו כי האוריינטציה בלימודיהם היתה מחקרית יותר באופן מובהק בהשוואה לבוגרים האחרים. לעומתם, ציינו בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון במסגרת המחקר כי האוריינטציה בלימודיהם היתה חברתית יותר באופן מובהק ביחס לבוגרים של שאר הפקולטות. עוד נמצא כי התפיסה לגבי תפקיד הרופא לפעול לצמצום פערים בבריאות, מתווכת באופן חלקי בקשר בין אוריינטציה חברתית בלימודים לבין מעורבות חברתית. כלומר, קיים קשר בין האוריינטציה בלימודים לבין המעורבות החברתית של הרופא, אולם קשר זה מתחזק כאשר הרופא מחזיק בעמדה שתפקידו לפעול לצמצום פערים בבריאות, עמדה שאף היא מושפעת מהאוריינטציה החברתית בלימודים.

ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות החינוך הרפואי ותהליך הסוציאליזציה המתרחש בפקולטה לרפואה בחיזוק הרפואה החברתית. הממצאים מעלים כי תכנית לימודים בעלת אוריינטציה חברתית יכולה להשפיע על בוגריה למעורבות גדולה יותר בתוכניות חברתיות. ממצאים אלה מדגישים את הצורך בפיתוח תכניות לימודים מוכוונות חברתית (אף במסלולים מקבילים לתכניות הלימודים הקיימות) ובכך לחזק את הרפואה החברתית, עובדה שתתרום בטווח הארוך לצמצום הפערים בבריאות. לדעת החוקרים, יש להמשיך ולחזק את הפקולטות לרפואה בפריפריה ואף לשקול מתן עדיפות לקבלת סטודנטים המתגוררים בפריפריה.

החוקרים מציינים כי בשנים האחרונות הוסיפו כל הפקולטות לרפואה תכנים הקשורים לרפואה חברתית במסגרת תכנית הלימודים. לדעתם, ההשקעה הרבה בנושא הרפואה החברתית במהלך הלימודים וההתנסות הקלינית, כפי שבאה לידי ביטוי בתכנית הלימודים באוניברסיטת בן-גוריון, מצליחה להגשים את התפקיד החברתי של הפקולטה לרפואה על ידי (א) חיזוק התפיסה שזהו מתפקידו של הרופא לפעול למען צמצום פערים; ו(ב) תרומה לצמצום הפערים בבריאות על ידי מעורבות הרופאים בפעילות חברתית.

לסיכום, מטעימים החוקרים: "איננו באים לטעון כי העיסוק במחקר איננו בעל חשיבות וכי אין צורך להדגיש היבט זה במהלך לימודי הרפואה, אלא שתחום המחקר והתחום החברתי שניהם חיוניים להתפתחותו המקצועית של הרופא. השאלה 'מהו המינון הנכון בין שני ההיבטים הללו' מחייבת דיון ציבורי מעמיק".