הדברה בטוחה בשיטת עשה זאת בעצמך - המדריך מאת יניב שרון

ישנן דרכים רבות להדברת מזיקים בבית. חשוב לדעת מי רשאי להדביר, מה הסיכונים הכרוכים בהדברה, האם היא פוגעת בסביבה ומתי לא צריך בכלל להתקשר למדביר.

כדי לקבל רישיון מדביר, יש צורך לעבור קורס הדברה במרכזים של משרד הבריאות ומבחן משולב של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. ניתן לעבור את הקורס רק לאחר גיל 18 עם הצגת תעודת יושר. תמיד לפני תחילת העבודה יש לוודא שיש למדביר רישיון, לראותו ולוודא שאיננו עובד תחת רישיון של אדם אחר.

הטענה השכיחה של מדבירים רבים היא "מינון גדול יותר = יותר אפקטיבי, ליתר ביטחון". אז בואו ננפץ את המיתוס הראשון: מינון גבוה יותר לאו-דווקא יפתור את הבעיה. עם זאת, מה שהוא כן בוודאות יעשה, זה פגיעה בסביבה והעמדת תושבי הבית בסיכון. במקרה כזה יש לוודא עם המדביר מהו החומר בו הוא משתמש ויש להבהיר כי אינכם רוצים בשום אופן שימוש בחומרים האסורים על-פי החוק.

סיכונים בחומרי הדברה: על-פי רוב, חומרי ההדברה המאושרים היום ומשמשים להדברת תיקנים ונמלים הם ממשפחת הפירתרואידים. חומר זה מופק באופן מלאכותי מפרחי החרצית. רעילותם נמוכה יחסית לבני אדם. עם זאת, הפעולה הכימית שהיא יוצרת במזיק מביאה לגירוי עצבי המביא לחוסר שליטה על פעולות עצביות עד לחוסר שליטה ומוות. אין לבוא במגע עם חומרים אלו או לשהות בבית 6-2 שעות לאחר הריסוס.

באופן כללי, נכון להיום אין כזה דבר חומר הדברה אקולוגי, אלא חומר עם ריכוזים נמוכים מאוד של חומר פעיל, שהסיכון שלהם לסביבה או לבני אדם הוא נמוך מאוד.

להלן הוראות הבטיחות הכלליות:

1. יש לצאת ממקום ההדברה ל-6-2 שעות. במידה ובבית נשים בהריון, ילדים מתחת לגיל שנתיים ו/או חולי אסתמה.

2. לאחר החזרה למקום הריסוס יש לאווררו לפחות למשך 20 דקות.

3. יש למנוע גישת ילדים למקום.

4. יש לשטוף את כל המשטחים בהם נגע החומר בסבון ומים 3 ימים לאחר הריסוס (שיש, רצפה, ארונות וכו') ולזרוק את המטלית לאחר הניקוי.

5. במקרה של מכרסמים - אין לגעת ברעל או בפיתיונות.

שיטה בטוחה - הדברה באמצעות ג'ל: אחת השיטות הנפוצות ביותר בעולם כיום, הינה הדברה באמצעות ג'ל. מדובר בג'לי פיתיון שונים כדוגמת טופ-ג'ל או טורפידו. הדורשים רק טפטוף של מספר טיפות מסביב למקום בו נראו הטפילים או מסביב למושבם של המזיקים. ( מאחורי ארונות ובתחתית המגירות.)
איך זה עובד: הנמלה או התיקן אוכלים מהפיתיון ולוקחים את שאריותיו לקן וכך מרעילים את יושביו.

לשיטה זו ארבעה יתרונות עיקריים:

1. הפעולה בג'ל לא מצריכה פינוי של דיירי הבית או אוורור מאחר שהג'ל לא מפיץ ריח;
2. לא דורשת פינוי הכלים או ניקוי לאחר הפעולה;
3. יעילה מאודף
4. והכי חשוב - לא רעילה כמעט בשום צורה (0.01% של חומר פעיל).

הבעיה העיקרית היא שלמדבירים קשה לשנות את התפיסה בנוגע לאפקטיביות היכולת להבריח ולהרוג מזיקים או להשקיע בחומרים אקולוגיים יותר כדוגמת שפופרת ג'ל של טורפידו או טופג'ל, שמחירה לצרכן הינו כ-250 שקלים.

שיטות נוספות פחות שכיחות:
איבוק - שימוש באבקה לחיסול מזיקים - נחשב כמסוכן יותר מריסוס וכמעט שלא משתמשים באבקה למעט מקומות בהם לא ניתן להשתמש בג'ל או בריסוס.
מדבקה - שימוש במדבקה המפיצה ריח המחקה פרומון ומושך אליו את המזיקים הנדבקים למדבקה. המדבקה לא מפיצה רעלים. עם זאת, השיטה נתפסת כפחות יעילה מאחר שאינה יכולה להתמודד עם קנים גדולים, לוקח זמן עד שרואים תוצאות ועלויותיה גבוהות.

מחירים:
ביקור של מדביר יעלה בין 250-180 שקלים.
בית 4 חדרים יעלה בין 400-300 שקלים. כל החסרה או תוספת של חדר תעלה או תוזיל את המחיר בכ-50 שקלים.
מזרק ג'ל לשימוש ביתי יעלה לכם 250 שקלים ויספיק לשנתיים, בהתאם לגודל הנחיל והשימוש.

חשוב לציין כי אלו מחירים ממוצעים ועשויים להשתנות בהתאם לסוג החומר ולחומרת המצב.

איך מונעים הדברה? מזיקים רבים נכנסים לבתים דרך חריצים, חלונות, סדקים ופתחי ביוב. טיפול טוב בתיקנים מתבסס על הגעתם אל הדירה על-ידי סתימה של כל הסדקים והחריצים הנראים לעין והתקנה של רשתות על החלונות, לפחות בתקופת הקיץ. כל שימוש בחומר הדברה רעיל מזיק לסביבה ומסכן את תושבי הבית. ראשית נסו לטפל בעצמכם בנחיל המזיקים, באמצעות פעולות מניעה או שפופרת ג'ל לשימוש ביתי. במידה שהבעיה לא נפתרת, פנו למדביר מוסמך, רק קראו את המדריך לפני.