שני קונצרטים חגיגיים מיצירות המלחינה רחל גלעין ובהן בכורה ליצירה "תפילה חדשה" בירושלים ובת"א

1. אירוע השקה של אתרי המלחינה רחל גלעין
בספרייה הלאומית, ירושלים

בהשתתפות
רונה ישראל-קולת – קול סופרן
יעל ברולסקי – כינור
יוני גוטליבוביץ' – צ'לו
מיכל טל – פסנתר
מנחה: ד"ר גילה פלם

יום ראשון 16.11.2014 בשעה 19.00
ספריית שמע ומוזיקה ע"ש בלה והרי ווקסנר, הספרייה הלאומית,
קריית אדמונד י. ספרא, גבעת רם

כניסה חופשית

בתכנית:
א.דברי מבוא והסבר על האתרים על ידי ד"ר גילה פלם ורחל גלעין

ב. רחל גלעין: "תפילה חדשה" בבכורה עולמית.

2. היחיד מול הנצח
קונצרט קאמרי מיצירותיה של
רחל גלעין
יום שלישי, 18.11.2014, 20:30
אולם "רן ברון", הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה (שטריקר), רח' לואי מרשל 25 ת"א
הכניסה חופשית

בהשתתפות
רונה ישראל-קולת – קול סופרן
יעל ברולסקי – כינור
לינה גטמן –ויולה
יוני גוטליבוביץ' – צ'לו
מיכל טל – פסנתר
מנחה: אסנת גולדפרב-ארזואן

בתכנית:
"יחיד" לצ'לו סולו (2010)
"תפילה חדשה" - לקול סופרן, לכינור, לצ'לו ולפסנתר -בכורה עולמית (2014)
הפסקה
"מהלריאנה" לכינור, לוויולה, לצ'לו ולפסנתר (2011)
"קול קורא במדבר" - סונטה מספר 2 לכינור ולפסנתר (2010)

לרגל השקת אתרי המלחינה רחל גלעין באתר ספרייה הלאומית בירושלים יתקיימו שני קונצרטים חגיגיים מיצירותיה בירושלים ובתל-אביב (ראו כרוניקות מצורפות). בשנת 2011 מסרה רחל גלעין את הארכיון הפרטי שלה לספרייה הלאומית. בשנת 2014 הועלו שני אתרים בעברית http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/Rachel-Galinne/Pages/default.aspx ובאנגלית http://web.nli.org.il/sites/NLI/English/music/Rachel-Galinne/Pages/default.aspx (באנגלית זהו האתר הראשון המציג מלחין ישראלי!). האתרים מציגים את הביוגרפיה של המלחינה – שנולדה בשוודיה להורים ניצולי שואה – וכן קטלוג ייחודי של יצירתה בצלילים, בתווים, בתמונות ובאודיו.
בין החומרים באתר: 15 יצירות נבחרות עם דברים הסבר, מאמרים על המלחינה ויצירותיה, מסמכים וראיונות מוקלטים מקול המוזיקה.
היצירות שיוצגו בקונצרט בת"א נכתבו בין השנים 2010-2014 והן משקפות את ההתפתחות הרוחנית של רחל גלעין בשנים אלה. ביצירה שתבוצע בבכורה, "תפילה חדשה" (2014), כמו באחרות, מתבוננת גלעין בשאלות קיומיות הקשורות לחיים, לסוף החיים, לאחרית הימים ולאמונה באל יחיד. זהו מסע המתחיל ביצירה לצ'לו סולו בשם "יחיד" דרך יום כיפור, המוסיקה של מהלר, המדבר ומסתיים בריקוד ג'אזי שמח.
"תפילה חדשה" – שתבוצע בבכורה גם בירושלים– נכתבה למילים ממחזור התפילות ליום כיפור. ביצירה זו מתמודדת גלעין עם חשבון הנפש של הפרט ושל הכלל שאנחנו עוברים באותו יום. . זוהי תפילה, שבה הקהל מבקש סליחה מאלוהים על חטאיו ועוונותיו, ומתפלל שהשנה הבאה תהיה שנת בריאות, פרנסה ושלום. ניתן לתאר את היצירה כמסע מייאוש וחושך עד לתקווה, אור ,שמחה ואופטימיות, מסע שמתואר בעזרת שימוש בסגנונות שנים – מוסיקה מודרנית המתפתחת ומתבהרת עד לאריית קולורטורה באווירת ה"גלוריה" מתוך המיסה הקתולית.
היצירה "יחיד" (2010) לצ'לו סולו מתייחסת למשמעויות שונות של המילה יחיד (סולו). מצד אחד יחידוּת, בדידות ומצד שני – היחיד המתחבר לשני לביחד. משמעות נוספת היא אמונה באל אחד ויחיד. היצירה בוצעה והוקלטה בבכורה העולמית על ידי צבי פלסר בתל אביב בשנת 2011.
היצירה "מהלריאנה" (2010) מתייחסת למוסיקה של גוסטב מהלר במיוחד לפרק הראשון של הסימפוניה התשיעית שלו. מוזיקה מונומנטלית. היצירה של רחל גלעין כוללת עיבודים של היצירה המקורית, חיקויים של סגנונו של מהלר על-ידי המלחינה ומוזיקה מקורית הקרובה לאסכולה הווינאית השנייה. האלמנטים השונים של ציטוט, חיקוי ומקור מופיעים לסירוגין במהלך היצירה.

הסונטה מס' 2 לכינור ולפסנתר, "קול קורא במדבר" (2010) הולחנה בהשפעת ביקורים חוזרים בקורס הקיץ בינלאומי לפסנתרנים במדרשת בן גוריון בנגב. הנוף המדברי והרי הנגב העתיקים להם י אלפי שנות מסורת והיסטוריה תנ"כית התמזגו עם המוסיקה הקלאסית האירופית המנוגנת בידי מיטב הפסנתרנים הצעירים של זמננו. הכתיבה נעשתה תוך הדמייה של המלחינה את עצמה מנגנת בפסנתר בלב נוף קדומים הררי. ביצירה מופיעים זה לצד זה טונים מהרגיסטר הנמוך ביותר של הפסנתר, פסאז'ים ווירטואוזים לכינור ולפסנתר ביחד עם צלילים שמימיים גבוהים, השרויים במיסטיקה ובדמיון. הפרק הראשון נושא אופי דרמטי וסוער; בפרק השני אווירה חולמנית ומיסטית והפרק השלישי והאחרון כתוב בסגנון הג'אז. הפרק הזה מבוסס על נושא של דייב ברובק מיצירתו "בלו רונדו א לא תורק" ולכן כותרתו "ג'אז א לא ברובק". הסונטה מוקדשת לכנר השבדי היהודי סמי סטהלהמר, אשר בצע והקליט את היצירה יחד עם מיכל טל בבכורה העולמית בתל אביב בשנת 2011 .
הקונצרט בת"א נתמך על ידי הקרן הגרמנית Anni Eisler-Lehman Stiftung, Mainz
ועל ידי משרד התרבות והספורט.

הרחבה מתוך התכנייה
רחל גלעין נולדה בשטוקהולם, שבדיה, שם למדה פסנתר. היא למדה מוסיקולוגיה, קולנוע ופדגוגיה באוניברסיטת שטוקהולם וסיימה תואר ראשון בשפות שמיות עם התמחות בשפה העברית באוניברסיטת אוּפּסאלה. עלתה לישראל בשנת 1975 והמשיכה בה את לימודיה הגבוהים: היא בעלת תואר ראשון ושני בקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל-אביב אצל פרופ' ליאון שידלובסקי. בשנת 1980 היא השתתפה בקורס לקומפוזיציה בצרפת בהדרכתו של ויטולד לוטוסלבסקי והנרי דטלייה, ובשנת 1984 לקחה חלק בסמינר היוקרתי למוסיקה בת זמננו בדרמשטדט.
יצירותיה של רחל גלעין בוצעו בישראל בידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים, קבוצת מוסיקה נובה, אנסמבל מיתר ואנסמבל המאה ה- 21 ובשבדיה, בארה"ב ובגרמניה בידי תזמורות והרכבים כמו התזמורת הסימפונית של רשות השידור השבדית, מקהלת רשות השידור השבדית, אנסמבל "מרוס" (שבדיה), התזמורת הפילהרמונית של ברוקלין, ואנסמבל "אקו" (ברלין) בניצוחם של גארי ברתיני, תיאודור גושלבאור, דוד רוברטסון ואחרים.
יצירתה התנפצות ים הקרח יצגה את ישראל בתחרות "רוסטרום" בפריס בשנת 1990. רחל גלעין זכתה בשנת 1994 בפרס ראש ממשלה. באותה השנה זכתה יצירתה למקהלה ונגינותי ננגן בפרס אקו"ם. הסימפוניה הראשונה פרי עטה השתתפה בשנת 1996 בשלב הגמר של תחרות יובל השישים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. היצירה מעגלים זכתה בשנת 1993 לציון לשבח בתחרות השנתית של Vienna Modern Masters בווינה, ובשנת 1996 בוצעה בבכורה ישראלית בידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית. תקליטור ראשון מיצירותיה יצא לאור בשנת 1999.
בשנים האחרונות יצירותיה מבוצעות בקביעות בגרמניה בין היתר בקונצרט המוקדש כולו ליצירותיה של המלחינה במיינץ בשנת 2003. בשנת 2004 נערכו סדרת קונצרטים קאמריים מיצירותיה בתל-אביב, בירושלים ובחיפה בתמיכת קרן אנני אייזלר-להמן. פרוייקט זה הוקלט באותה השנה על גבי תקליטור בשם "פריסמה". בשנים 2006-2007 בוצעו יצירותיה במיינץ ובעיר דיסלדורף. בשנת 2008 יצא לאור התקליטור השלישי "אתהלך בארצות החיים" ובשנת 2009 צוין יום הולדתה ה- 60 של המלחינה בקונצרטים ובשידורי רדיו חגיגיים בישראל ובשבדיה. בשנת 2011 נערך פרויקט קונצרטים נוסף בתל אביב, בירושלים ובשבדיה, שהוקלט והופיע בתקליטור "קול קורא במדבר" באותה שנה.
בשנת 2011 חונך ארכיון רחל גלעין בספרייה הלאומית לישראל ובשנת 2014 הועלו שני אתרים באנגלית ובעברית על המלחינה בתוך האתר של הספרייה הלאומית.

היצירה "יחיד" (2010) לצ'לו סולו מסתובבת מסביב למשמעויות השונות של המילה "יחיד" (סולו). מצד אחד יחידוּת, כלומר בדידות, ומאידך ההפך מהבדידות: להיות היחיד/ה של מישהו/ מישהי, כלומר להיות ביחד. משמעות נוספת היא אמונה באל אחד ויחיד.
היצירה בוצעה והוקלטה בבכורה העולמית בידי צבי פלסר בתל אביב בשנת 2011.

"תפילה חדשה" (2014) לזמרת סופרן, לכינור, לצ'לו ולפסנתר, הינה תפילה הבנויה מציטוטים מתוך המחזור ליום הכיפורים. בתפילה הקהל מבקש סליחה מאלוהים על חטאיו ועל עוונותיו, על מנת שהשנה הבאה תהיה נעימה וטובה בעבורנו, בשאיפה ללא טרגדיות של מלחמות או של מחסור.
הפיסקה הראשונה "מחיה המתים", מתפרשת כאן כ"מחיה הכמעט מתים". מבחינת המלחינה ברכה זו הינה תפילה להישרדות. הברכה "מחיה המתים" נאמרת מספר פעמים במהלך כל ימי השבוע, אולם כאן היא נקשרת לתפילת מוסף של יום הכיפורים.
אחת הנקודות הגורליות והדרמטיות ביותר בליטורגיה נמצאת בהמשכה של תפילת ה"מוסף" והיא "ונתנה תוקף" המפורסמת, בה נחתם גורלנו בשנה הבאה. האל קובע "מי יחיה ומי ימות... מי במים ומי באש". בחטיבה המוסיקלית הזו ניתן להרגיש הדים מן השואה.
הציטטה השלישית והאחרונה מן המוסף לקוחה מהעבודה בבית המקדש, בה מתפלל הכהן הגדול בשם כל בית ישראל ומבקש מחילה על חטאי כלל העם ופשעיו. המלחינה מקשרת בקשה זו למציאות של ימֵינו, לחוסר הצדק החברתי ולעוני בארצנו.
נקודת המפנה המוסיקלית והטקסטואלית ביצירה נמצאת בחלק המסיים את התפילה, הוא תפילת "נעילה", בה מתואר האל כרחום וחנון, וכמקבל את תחינת העם.
למילים "סלחתי כדברך" בחטיבה האחרונה נכתבה מוסיקה אופטימית ביותר, בעת שאנו קרבים לסוף היום ומתחילים לחוש הקלה לקראת תום הצום והתפילה האינטנסיבית של היממה האחרונה.
ניתן לתאר את המוסיקה ביצירה כמסע מחשיכה ומפסימיות, העובר פיתוח ממודרניזם קיצוני בשלוש החטיבות הראשונות, עד לשפיכת אור עם הגעתנו לטקסט המדבר על מחילה וסליחה. ניתן לשמוע שינוי בסגנון המוסיקלי העובר מסגנון מודרני למוסיקה מסורתית ואף מתקרב לסגנון הבארוק או הקלאסי.
החטיבה האחרונה, "סלחתי כדברך" הינה אריה קולורטורה באווירת ה"גלוריה" מתוך המיסה הקתולית, אשר נתנה השראה למלחינה שנים רבות.
"תפילה חדשה" מבוצעת הערב בבכורה עולמית.

הכותרת "מהלריאנה" (2011) מסגירה את השראתה של המלחינה ליצירה, ובייחוד הפרק הראשון של הסימפוניה התשיעית פרי עטו של מהלר. היצירה כתובה לכינור, לוויולה, לצ'לו ולפסנתר. המוסיקה כוללת עיבודים של היצירה המקורית, חיקויים של סגנונו של מאהלר ומוסיקה מקורית מאת רחל גלעין, הקרובה לאסכולה הווינאית השנייה. האלמנטים השונים של ציטוט, חיקוי ומוסיקה מקורית חופשית מופיעים לסירוגין במהלך היצירה, דבר המעניק גישה רעננה ובלתי קונבנציונלית למגוון הסגנונות. כתוצאה מכך המוסיקה מגוונת ומרתקת בעבור המאזינים.
היצירה בוצעה בבכורה עולמית בשנת 2011 בקונצרט בספרייה הלאומית לישראל לכבוד פתיחת הארכיון של רחל גלעין.

הסונטה מס' 2 לכינור ולפסנתר, "קול קורא במדבר" (2010) הולחנה בהשפעת ביקורים חוזרים בקורס הקיץ הבינלאומי לפסנתרנים במדרשת בן גוריון בנגב. הנוף המדברי והרי הנגב העתיקים בעלי אלפי שנות מסורת והיסטוריה תנ"כית התמזגו עם המוסיקה הקלאסית האירופית המנוגנת בקורס בידי מיטב הפסנתרנים הצעירים של זמננו. בזמן כתיבת היצירה המלחינה חלמה חלום, בו היא ישבה לבדה וניגנה על הפסנתר שלה, שהיה ממוקם בלב הרי הנגב ומתחת לשמים הכחולים. כתוצאה מהתבוננותה בנוף המדברי והקשבתה לנגינת הפסנתרנים הצעירים נוצרה מוסיקה מגוונת ומעניינת לכינור ולפסנתר, בה מופיעים זה לצד זה צלילים מהרגיסטר הנמוך ביותר של הפסנתר, פסאז'ים וירטואוזיים לכינור ולפסנתר ביחד עם צלילים שמימיים גבוהים, המעניקים גוון מיסטי ודמיוני.
הפרק הראשון נושא אופי דרמטי וסוער; בפרק השני אווירה חולמנית ומיסטית והפרק השלישי והאחרון כתוב בסגנון הג'אז. הפרק הזה מבוסס על נושא של דייב בּרוּבּק מיצירתו "בלו רונדו א לה טורק" ולכן כותרתו "ג'אז א לָה בּרוּבּק".
הסונטה מוקדשת לכנר השבדי היהודי סמי סטהלהמר. אשר ביצע והקליט את היצירה ביחד עם מיכל טל בבכורה העולמית בתל אביב בשנת 2011.

על המבצעים:
זמרת הסופרן רונה ישראל-קולת נולדה בבריטניה. היא בעלת תואר אמן מה- Royal College of Music, לונדון, ותואר רב-אמן מאוניברסיטת מיינץ. זוכת מלגות רבות, זוכת תחרות השירה הבינלאומית ע"ש אריקה קוט ופרס ביירוית של אגודת ואגנר בוויסבאדן, גרמניה. כסולנית הופיעה בבתי אופרה ובפסטיבלים ברחבי אירופה ביניהם מיינץ, המבורג, קייזרסלאוטרן, גיסן, דסאו, פסטיבלי האביב בהיידלברג, היידן באייזנשטדט, פסטיבל האופרה של ריינסברג, קול המוסיקה בגליל העליון ובפסטיבל ישראל. הופיעה במגוון תפקידים קונצרטנטיים עם מיטב התזמורות בארץ ובעולם ביניהן התזמורת הפילהרמונית הישראלית והתזמורת הסימפונית של פרנקפורט. פרשנותה לתפקידי המפתח ברפרטואר הקלאסי זכתה לשבחי הביקורת בארץ ובעולם.
רונה מסורה לביצוע יצירות בנות זמננו ובצעה הופעות בכורה של יצירות שנכתבו במיוחד לקולה. בין המלחינים שכתבו בעבורה אהרון חרל"פ, אייל באט, אלונה אפשטיין, אראל פז, בטי אוליברו, גלעד הוכמן, דלית וורשאו, הגר קדימה, יחזקאל בראון, לוקה לומברדי, ליאון שידלובסקי, ציפי פליישר, צבי אבני, רחל גלעין, רנאטו ריבולטה ועוד. היא שוקדת בימים אלה על פרוייקט תיעוד כתיבתם הקולית העכשווית של מיטב המלחינים הישראלים על מנת לעמוד על טיבו של אידיאל ווקאלי משתנה והדרישות הנדרשות על מנת להגשימו.
רונה ישראל-קולת מלמדת הפקה קולית נכונה ומדריכה אמנים צעירים במסגרות שונות למשל במרכז המוסיקה משכנות שאננים בירושלים. בנוסף היא לומדת לקראת התואר שלישי במוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

הכנרת יעל ברולסקי מופיעה בקביעות בקונצרטים קאמריים בישראל ובאירופה ובאנסמבלים למוסיקה עכשווית כגון אנסמבל המאה ה-21. השתתפה בפסטיבל פרו, רולנדסאק; בפסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון; בפסטיבל לוצרן והופיעה כסולנית עם המנצח פייר בולז, התזמורת הסימפונית של בוכום, ריין-רור פילהרמוני, הפילהרמונית הישראלית והקאמרטה הישראלית ירושלים. הופיעה עם אנסמבלים למוסיקה עכשווית כמו אנסמבל אנטרקונטמפוריין ומוזיקפבריק והוקלטה לשידורי רדיו בארץ ובאירופה. תלמידתם של חיים טאוב, אריך גרינברג ואיידה בילר. זכתה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל. סיימה בהצטיינות יתרה את תואר האמן באקדמיה המלכותית בלונדון, בוגרת האקדמיה למוסיקה ע"ש רוברט שומאן בדיסלדורף והשלימה את לימודיה לתואר במוסיקה קאמרית עכשווית באקדמיה למוסיקה בקלן.

הוויולנית לינה גטמן עלתה ארצה בשנת 1990 וסיימה את התיכון לאמנויות ע"ש תלמה ילין אצל גד לברטוב. סיימה תואר ראשון באקדמיה למוסיקה בתל אביב אצל חיים טאוב ובלוס אנג'לס בUSC- אצל פרופסור דונלד מאקינס. לאחר סיום לימודיה שבה ארצה וניגנה בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, בתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור ובתזמורת הקאמרית הקיבוצית, בה היתה מובילת קבוצת הוויולה בשש השנים האחרונות. בנוסף מנגנת בפרוייקטים רבים של מוסיקה קאמרית.

הצ'לן יונתן גוטליבוביץ' מכהן כצ'לן ראשון באנסמבל סולני תל-אביב משנת 2003 ואנסמבל מיתר משנת 2009, עימם הופיע גם כסולן. בנוסף הופיע כסולן עם התזמורת הסימפונית חיפה. גוטליבוביץ' משתתף בפסטיבלים נודעים כגון: פסטיבל ישראל, הפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית בירושלים, כפר בלום, ארתור רובינשטיין, זייטקונסט בברלין, מאטה בניו יורק והביאנלה בוונציה. הוא הופיע במרכזים החשובים למוסיקה ביניהם הרדיאל סיסטם בברלין, מרכז פומפידו בפריס והקונסרבטוריון הגבוה למוסיקה ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה. חלק ניכר מפעילותו מוקדש גם למוסיקה עכשווית. גוטליבוביץ' מופיע ומקליט יצירות חדשות רבות, חלקן בבכורות במסגרת פעילותו עם אנסמבל מיתר. גוטליבוביץ' הופיע עם טובי המבצעים והמנצחים, ביניהם: שלמה מינץ, אנטייה וייטהאס, פיליפ אנטרמונט, מתיאס פינצ'ר, אילן וולקוב, אבנר בירון, גיא פדר, ברק טל ועוד. בנוסף להופעותיו הוא מלמד צ'לו ומוסיקה קאמרית בארץ, הוא גם מוזמן להעביר כיתות אמן בספרד וביוון. לאחרונה הוא שפט בתחרויות הלחנה ביניהן בפרס ראש הממשלה למלחינים. גוטליבוביץ' למד אצל צבי הראל וצבי פלסר בארץ והשתלם אצל מישל שטראוס בפריס. בתקופת לימודיו זכה לתמיכת קרן התרבות אמריקה-ישראל.

הפסנתרנית מיכל טל נמנית עם השורה הראשונה של המוסיקאים בארץ. פעילותה מוטבעת כמעט בכל תחום אפשרי: כמבצעת סולנית וקאמרית; כמרצה, כמורה וכמדריכה; כיזמת וכמנהלת פרוייקטים רבים בתחום החינוך המוסיקלי והיצירה הישראלית. מיכל מוזמנת בקביעות לפסטיבלים, לקורסים ולכיתות אמן, וכן לשיפוט בתחרויות בינלאומיות באירופה, בארה"ב ובמזרח הרחוק. הופעותיה בעונה זו כוללות את מוסקבה, פסטיבל הפסנתר בטיראנה, פסטיבל "יורו ארטס" בגרמניה, פסטיבל הפסנתר בסין, פסטיבל פליציה בלומנטל בתל אביב, ופסטיבל המוסיקה בפרוג'יה, איטליה.
מיכל הופיעה עם כל התזמורות בארץ ותזמורות רבות בעולם, ביניהן דאלאס, שטרסבורג ותזמורת הרדיו ההולנדית. היא כלת פרסים רבים, ביניהם הפרס הראשון בתחרות הבינלאומית לפסנתרנים בדאלאס, פרס פרנסואה שפירא, פרס ראשון בתחרות התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, פרס שר החינוך והתרבות ופרס רוזנבלום לאמנויות הבמה. זכתה בקביעות במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל.
השתתפה בפסטיבלים יוקרתיים רבים כפסטיבל טנגלווד ופסטיבל ישראל. הופיעה באולם קרנגי, בפסטיבל "פוקוס" בלינקולן סנטר, פסטיבל טנגלווד, פסטיבל ישראל, פסטיבל כפר בלום והפסטיבל למוסיקה ישראלית בקלן.
מיכל טל למדה באקדמיה למוסיקה בתל אביב, באוניברסיטת אינדיאנה, בבית הספר ג'וליארד ובאוניברסיטת ניו יורק. בין מוריה ומדריכיה נמנים פרופ' אריה ורדי, ליאון פליישר, פיטר סרקין וגילברט קאליש. בעלת תואר דוקטור בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים בהדרכתו של פרופ' יהואש הירשברג.
ד"ר מיכל הינה ממייסדי "המועדון הקאמרי הישראלי". היא מלמדת בביה"ס למוסיקה בוכמן-מהטה ומנהלת את הקורס "פסנתר צעיר" בשיתוף עם המרכז למוסיקה ירושלים.