מחקרים חדשים הוצגו השבוע בכנס הבינלאומי בנושא "מדידה והערכה בשירות הלמידה" במכון ון ליר בירושלים

מחקר חדש מגלה כי מעל 40% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים מקבלים שיעורים פרטיים וכי שכיחות שיעורים פרטיים בבתי ספר מבוססים גבוהה יותר מאשר בבתי הספר הפחות מבוססים. המחקר וסדרת מחקרים הוצגו בכנס הבינלאומי "מדידה והערכה בשירות הלמידה" שהתקיים השבוע במכון ון ליר בירושלים

מחקר חדש של פרופ' אודרי אדי-רקח מגלה כי שכיחות שיעורים פרטיים בבתי ספר מבוססים גבוהה יותר מאשר בבתי הספר הפחות מבוססים וכי מעל 40% מהתלמידים בבתי הספר מקבלים שיעורים פרטיים. פרופ' אודרי אדי-רקח בשיתוף עם אושרה דנה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב מגלות במחקר כי ישנה שונות בין בתי ספר בהיקף שתלמידים צורכים שעורים פרטיים וכי הקשר בין הישגים לימודיים ועוצמת ההשתתפות של תלמידי בית הספר בשעורים פרטיים, הוא דיפרנציאלי לפי מעמד סוציו-אקונומי של בית הספר.

המחקר שבדק את תופעת השיעורים הפרטיים בחינוך היסודי מתבסס על 384 בתי ספר יסודיים שתלמידיהם נבחנו במבחני המיצ"ב לשנת 2012. שיעורים פרטיים, מדגישות החוקרות, מהווים ביטוי להפרטה של שירותי החינוך ומדד של מעורבות ההורים בחינוך. החוקרות בדקו את תופעת והיקף השיעורים הפרטיים בתשלום בחינוך היסודי במקצועות אנגלית, מתמטיקה, שפה ומדעים וההבדלים בשכיחות. החוקרות מעלות ספק אם בכלל ניתן לצמצם את הפער ואת ההבדלים בין בתי ספר מבוססים ולא מבוססים בהגדלת עוצמת השעורים הפרטיים. עוד מגלה המחקר כי משמעות עוצמת השעורים הפרטיים בבית הספר ההולכת וגדלה מדי שנה היא תלוית הקשר: בבתי ספר מבוססים היא מלווה בהעשרה ובבתי ספר לא מבוססים היא נוטה להיות למטרת פיצויי והתמודדות עם איכות ירודה של בית הספר. ממצאים אלה, מחזקים את חשיבות בית הספר לקבוצות פחות מבוססות. אולם, גם מעלים שאלות לגבי היכולת של מערכת החינוך לצמצם פערים חברתיים.

בכנס הבינלאומי בנושא "מדידה והערכה בשירות הלמידה" במכון ון ליר בירושלים שהתקיים בימים השבוע , 15-16 בדצמבר 2014 במכון ון ליר בירושלים הוצגו שורה של מחקרים יישומיים בשאלה, כיצד לרתום כלי מדידה והערכה לשיפור מערכת החינוך. הכנס בהשתתפות חוקרי חינוך ומדידה מהשורה הראשונה מישראל ומרחבי העולם יתמקד באתגרים הכרוכים בעיצוב וביישום מהלכי מדידה והערכה בשירות הלמידה. במערכת החינוך בישראל, כבמדינות רבות אחרות, גבר בשנים האחרונות השימוש במבחנים סטנדרטיים. הפקת תועלת ממבחנים אינה מובנת מאליה ומחייבת מאמץ מכוון ומחושב. שימוש לא נכון במבחנים יכול להיות מכשול בדרכם של מורים ומחנכים. הכנס הבינלאומי הינו חלק מקבוצת לימוד ומחקר שפעלה בשנה האחרונה במכון ון ליר בירושלים. הקבוצה קמה בעקבות דיון ציבורי ער שהתפתח בנושא התפקיד הנכון של מבחנים סטנדרטיים, ובראשם המיצ"ב, במערכת החינוך, ובכלל זה, ספקות שעלו לגבי השימוש שנעשה בהם ושמה לה למטרה לבחון מחדש את עיצוב המבחנים ודרכי השימוש בהם ולהציע פתרונות לשימוש נכון בבחינות ככלי משמעותי בתהליך הלמידה. במהלך השנה קיימה הקבוצה סדרת מפגשים וסדנא בחודש יוני האחרון. את הקבוצה הובילו פרופ' מיכל בלר, ממכון ון ליר בירושלים, המייסדת והמנהלת הראשונה של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך ופרופ' משה יוסטמן ממכון ון ליר בירושלים ואוניברסיטת בן גוריון בנגב והשתתפו בה חוקרים ומומחים בתחום המדידה וההערכה, מהרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה); מהמרכז הארצי לבחינות והערכה (מאל"ו), מהמרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח); ממשרד החינוך; מהאקדמיה; ממוסדות להכשרת מורים ומנהלים; מקרנות התומכות בשיפור מערכת החינוך; וכן מנהלות ומורות.

פרופ' משה יוסטמן: שרי חינוך קודמים, שראו עצמם נשפטים בזירה הציבורית על פי תוצאות המיצ"ב הארציות ומבחנים בינלאומיים, יצרו תמריצים לשיפור תוצאות. הנהלת המשרד העבירו את המסר למנהלי בתי הספר, ואלה גייסו את בית הספר לשיפור התוצאות. זאת עשו על ידי הקצאת משאבים נוספים להוראת מקצועות נבחנים בדרגות כתה מתאימות, ועל ידי הגברת המוטיבציה של תלמידים להצטיין בבחינות אלה. מורים והורים רבים ראו במהלכים אלה שימוש מוטעה במשאבי בית הספר ובזמנם של התלמידים. שר החינוך היוצא, שי פירון, שהוזמן לכנס אך לא ישתתף בו לאור הנסיבות, הורה לבטל לשנה את הבדיקה המרכזית של מבחני המיצ"ב, על מנת להיערך לשילוב מבחני המיצ"ב בלמידה משמעותית.

קבוצת המחקר במכון ון ליר עסקה בשאלה, כיצד אפשר לרתום כלי הערכה ומדידה, ובכלל זה מבחני המיצ"ב, לתהליכי הוראה ולמידה משמעותיים. לאור זאת בחנה הקבוצה אפשרויות שונות לעשות שימוש טוב יותר במבחנים אלה, וגם עמדה על החשיבות של שימוש במבחנים לצמצום פערים ועל הצורך לחזק את הכשרת המורות, המנהלות ודרגי הפיקוח לעשות שימוש נכון במבחנים. רבים מהנושאים שנדונו בקבוצה מקבלים ביטוי בכנס.

בכנס הבינלאומי השתתפו חוקרים בינלאומיים מהשורה הראשונה ביניהם ד"ר רנדי בנט (Randy E. Bennett) מדען מוביל מחברת ETS, המרכז לפיתוח מבחנים (האחראי למבחן ה-SAT, המבחן הפסיכומטרי האמריקאי המוביל) שיציג את CBAL, מיזם שהוביל המשלב הערכה של הלמידה, הערכה לשם למידה והערכה כלמידה. ד"ר פטריק קילונן (Patrick C. Kyllonen) אף הוא מ-ETS, ירצה על החשיבות של כישורים חברתיים ורגשיים וכישורי ניהול עצמי לצורך למידה, ועל האתגרים במדידת כישורים אלה. דבורה נוש, חוקרת מדיניות במנהלת החינוך והמיומנויות של ארגון OECD תציג סקירה נרחבת על מדידה והערכה ב 29- מערכות חינוך שהתנסו בהטמעת מדיניות של מדידה והערכה המשפרת את האיכות ההוגנות והיעילות של החינוך בבית הספר. קים פרומין מאוניברסיטת הארווארד תציג את שיטת DATA WISE, שיטה שפותחה בביה"ס לחינוך של האוניברסיטה המציעה למורים תהליך מובנה לניתוח נתונים ממבחנים סטנדרטיים באורח שיתופי ולבניית תוכנית פעולה ממוקדת לשיפור ההוראה. פרופ' מיכל בלר תרצה על הערכה משמעותית בשירות הלמידה. עוד ישתתפו פרופ' אודרי אדי-רקח מאוניברסיטת תל אביב, שתרצה על תופעת השיעורים הפרטיים בחינוך היסודי כפי שהיא משתקפת במיצ"ב; ד"ר חגית גליקמן, מנכ"לית ראמ"ה, שתרצה על קריאה וכתיבה בשפת אם ערבית מתוך נתוני המיצ”ב ומבחנים בין-לאומיים; נורית ליפשטט, אף היא מראמ"ה, שתרצה על שוויון הזדמנויות בחינוך בראי המבחנים הארציים; ד"ר יריב פניגר, מאוניברסיטת בן גוריון ירצה על מחקר שערך בנושא עמדות כלפי בית הספר, שאיפות לעתיד והישגים בתחום המדעים בקרב תלמידים מקבוצות מיעוט בישראל; ד"ר ענת בן-סימון מהמרכז הארצי לבחינות והערכה (מאל"ו) תרצה על הערכה ממוחשבת של חיבורים וד”ר צור קרליץ ממאל"ו ירצה על מודלים למיון מאבחן. עוד בכנס רב שיח בנושא הכשרת מורים ומנהלים לשימוש מושכל בכלי מדידה והערכה, בהשתתפות שלוש נשיאות מכללות לחינוך:פרופ' ציפי ליבמן, פרופ' יערה בר-און ופרופ' זמירה מברך וכן איל רם, סמנכ"ל משרד החינוך, פרופ' פאדיה נאסר אבו־אלהיג’א, מאוניברסיטת תל־אביב , ואליס שלוי, מנהלת אבני ראשה, המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית. פאנל מומחים בהשתתפות מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, יערוך דיון מסכם באחת הסוגיות העומדות במרכז הכנס: שימוש משוכל בנתונים לקידום הלמידה.

יחסי ציבור, יצחק רביחיא