משוב שופטים 2014: דף סיכום

א. כללי

1. משוב השופטים הארצי 2014 נערך לראשונה כ"סקר-אינטרנט" במהלכו נשלח קישור (לינק) אינטרנטי ייחודי למשוב, לכ-56,000 עורכי הדין חברי הלשכה.

2. עורכי הדין התבקשו להעריך עד 10 שופטים המכהנים בבתי המשפט בכל המחוזות ובערכאות שבפניהם הופיעו בשנה החולפת במספר הרב ביותר של דיונים.

3. 4,332 שאלונים הושבו ע"י עורכי הדין (שהם כ-20% מכלל עורכי-הדין העוסקים בליטיגציה), והם סיפקו 21,584 הערכות, ביחס ל-677 שופטים. שיעור ההשבה למשוב דומה מאד לשיעורי ההשבה במשובי העבר ולשיעורי ההשבה בסקרי אינטרנט המקובלים בספרות המתודולוגית.

4. מספר עורכי הדין שהשתתפו במשוב, מספר ההערכות הכולל שהתקבלו ומספר השופטים המוערכים שקבלו 26 הערכות ויותר במשוב הנוכחי, גבוהים משמעותית ביחס למשוב 2005 ומרבית משובי העבר. בכל מקרה, כמות ההערכות מספיקה בהחלט לבסס מדגם תקף לגבי כלל המערכת והשופטים שעברו את הרף (כבעבר, נקבע רף של 26 הערכות כרף מינימאלי לפרסום הערכות פרטניות לשופטים).

5. כל השופטים (100%) קבלו הערכות מעורכי הדין. מעל למחצית מהשופטים המוערכים (392 שהם 58%) קבלו 26 הערכות ויותר, וממצאיהם מוצגים בדו"ח ברמה הפרטנית.

6. עורכי הדין שהשתתפו במשוב מהווים מדגם המייצג באופן תקף את כלל אוכלוסיית עורכי הדין שהופיעו באופן סדיר בבתי המשפט בשנת 2014.

7. המשיבים העריכו את תפקוד השופטים עפ"י שבעה פריטי הערכה המשתקפים בשני מימדים: מימד מהותי ומימד סגנוני. בנוסף נתבקשה, בנפרד, הערכה כללית לשופט. השאלות המשקפות את המימד הראשון: בקיאות השופט בדין הרלוונטי, מידת ההיכרות שלו את העובדות בתיק ומידת ההתאמה של ניסיונות הפשרה של השופט לנסיבות המקרה. השאלות המשקפות את המימד השני: יחס נאות של השופט לעדים, יחס נאות של השופט לעורכי הדין, ניהול הדיון ביעילות ואפשר חקירת עדים נאותה.

8. שאלון המשוב הארצי 2014 נשמר זהה לשאלוני המשובים הקודמים והדבר מאפשר מעקב מדויק והשוואה תקפה לאורך ציר הזמן.

9. בביצוע המשוב ננקטו צעדים מיוחדים, דומים לאלו שננקטו בעבר, להבטחת סודיות המענה, אנונימיות המשיבים ואמינות המשוב. לשם כך נשלח קישור (לינק) אינטרנטי ייחודי למשוב, לעורכי הדין חברי הלשכה. והונפקה סיסמה אקראית-אישית לכל עו"ד רשום. הקישור לשאלון המשוב והסיסמה האישית הופצו לכלל עורכי הדין המופיעים ברשימת התפוצה של לשכת עורכי הדין (להוציא עורכי דין שבאופן יזום ביקשו להסיר את עצמם מרשימה זו). הסיסמה האישית איפשרה לכל עו"ד להשתתף פעם אחת בלבד במשוב ולהעריך עד 10 שופטים לבחירתו.

ב. ממצאים עיקריים

1. כל שמונה שאלות ההערכה המופיעות בשאלון להערכת השופטים משקפות באופן אמין, תקף ומהימן את תפקוד השופטים כפי שהוא מוערך ע"י עורכי הדין המופיעים בפניהם.

2. הממצאים מוצגים בדו"ח המפורט בארבע רמות ניתוח: רמת מערכת המשפט בכללה (מאקרו), רמת בית המשפט ורמת בית המשפט לפי מקום (מזו) ורמת השופט הבודד (מיקרו).

3. בהתייחס למערכת המשפט בכללותה, מרבית ההערכות, לגבי הרוב המוחלט של השופטים המוערכים, ברוב הערכאות הן הערכות גבוהות (שיעור ההערכות הגבוהות נע בין 53%-64%). על רקע שיעורי ההערכה הגבוהים בולטת הערכה נמוכה יחסית בעניין התאמת ניסיונות הפשרה של השופטים לנסיבות העניין. זהו ממצא החוזר בעקביות גם בכל משובי העבר. הביקורת הנוקבת והאחידה היא על לחץ מוגזם של שופטים לפשרה. ממצא זה עולה בקנה אחד עם ממצאי משובי העבר.

4. למאפייני הרקע של עורך הדין המעריך ולמאפייני הרקע של ההליך המשפטי (לרבות זכייה/הפסד ברוב התיקים אצל השופט המוערך) אין כלל השפעה, או לכל היותר ישנה השפעה שולית וזניחה בלבד, על ההערכה הכללית לשופט. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאי משובי העבר.

5. ההבדל בין ההערכה הכללית הממוצעת לשופט אצל מעריך "שרוב לקוחותיו זכו" לבין ההערכה הכללית הממוצעת לשופט אצל מעריך "שרוב לקוחותיו הפסידו" היא שולית וזניחה. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאי משובי העבר.

6. רוב השופטים קבלו הערכות כלליות גבוהות וגבוהות מאד.

7. רוב השופטים המוערכים שקבלו 26 הערכות או יותר קבלו הערכות כלליות פרטניות גבוהות וגבוהות
מאד.

8. כל הממצאים שצוינו בסעיפים לעיל, דומים מאד לממצאים המקבילים במשובי העבר ומשמעות הדבר היא, שהם שומרים על יציבות לאורך הזמן, דבר המלמד על מהימנות כלי המדידה ועל תקפותם של הממצאים.

ג. בית המשפט העליון

1. כל שופטי בית המשפט העליון קבלו הערכות, מהם 10 קבלו 26 הערכות ויותר. 327 עורכי דין סיפקו 498 הערכות לשופטי בית המשפט העליון.

2. מרבית ההערכות, לגבי הרוב המוחלט של השופטים המוערכים בבית המשפט העליון הן הערכות גבוהות, במיוחד בהיבטים של בקיאות בדין, הכרת העובדות בתיק ויחס נאות לעורכי הדין. על רקע שיעורי ההערכה הגבוהים בולטת הערכה נמוכה יחסית בעניין התאמת ניסיונות הפשרה של השופטים לנסיבות העניין. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאי משובי העבר.

3. שני המימדים (המהותי והסגנוני) משפיעים באופן חיובי ומובהק, ובעוצמה דומה על הערכה הכללית לשופט. משמעות הדבר היא שההערכה הכללית לשופט בבית המשפט העליון מושפעת באופן חיובי ובמידה דומה מהמימד הסגנוני ומהמימד המהותי. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאי משובי העבר.

4. למאפייני הרקע של עורך הדין המעריך ולמאפייני הרקע של ההליך המשפטי (לרבות זכייה/הפסד ברוב התיקים אצל השופט המוערך) אין כלל השפעה על ההערכה הכללית לשופט בבית המשפט העליון. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאי משובי העבר.