ג'יימס סניידר ישמש בתפקיד חדש כנשיא לפעילות הבינלאומית עבור מוזיאון ישראל

החל מינואר 2017 בתום תקופה של 20 שנה כמנכ"ל המוזיאון
תחת הנהגתו של ג'יימס חווה המוזיאון צמיחה חסרת תקדים במספר המבקרים, בהעשרת האוספים, בפיתוח התכניות, בהתרחבות פיזית, בהגדלת הקרנות הצמיתות ובשדרוג הפרופיל בינלאומי.
מועצת המנהלים של המוזיאון בראשותו של עו''ד יצחק מלכו החלה בהליך חיפוש לבחירת מנכ"ל חדש למוזיאון שנועד להסתיים לפני תום תקופת כהונתו של ג’יימס בתפקיד זה.
מוזיאון ישראל הודיע היום כי ג'יימס סניידר, מנכ"ל המוזיאון על שם אן וג'רום פישר, יחל בתפקידו החדש כנשיא לפעילות הבינלאומית מטעם ארגוני הידידים של המוזיאון בינואר 2017. בתפקידו החדש יוביל ג'יימס את פעילות פיתוח המשאבים הכספיים העומדים לרשות המוזיאון באמצעות אגודות הידידים הרבות של המוזיאון בארה''ב וברחבי העולם, אשר היוו את הבסיס לפיתוחו חסר התקדים של המוזיאון, תכניו, אוספיו ומתקניו. ג'יימס ימשיך לעסוק גם בקידום יחסי המוזיאון עם מוסדות אחרים בעולם וילווה את תהליך הקליטה של המנכ"ל הנכנס, ככל שידרש.
מועצת המנהלים של המוזיאון בישיבתה האחרונה ביום 23 בפברואר 2016 מינתה ועדת חיפוש למציאת מחליף לג’יימס שעם תום כהונתו כמנכ''ל יוכר כ"מנכ"ל בדימוס" (אמריטוס) של המוזיאון.
"תחת שרביט הניהול של ג’יימס סניידר שודרג המוזיאון כמעט בכל דרך אפשרית ובסס את מעמדו כאחד המוזיאונים החשובים בעולם", ציין עו''ד יצחק מלכו, יו"ר מועצת המנהלים של המוזיאון. "מנהיגותו היחודית וכישוריו המקצועיים והאישיים הבולטים הביאו את המוסד לשיא חדש שמהווה מקור גאווה לעם בישראל ומעורר עניין רב בעולם. אני משוכנע שפעילותו של ג’יימס בתפקידו החדש כנשיא לפעילות בינלאומית מטעם ארגוני הידידים של המוזיאון בארה''ב וברחבי העולם תזמן למוזיאון אפשרות להמשיך ולהעצים את תרומתו התרבותית הרבה לקהל המבקרים בו מהארץ ומחו''ל ולהבטיח זאת גם לדורות הבאים".
"ברצוני להודות לכל עמיתי בצוות המוזיאון, לעובדי המוזיאון ומתנדביו, לחברי מועצת המנהלים של המוזיאון ולכל ידידי המוזיאון ברחבי העולם על יחסי השותפות והתמיכה המופלאים שנוצרו בינינו במהלך ביצוע המשימה החשובה שהביאה לחיזוקו ולהאדרתו של המוסד הנהדר הזה", מסר ג’יימס. "אני מצפה להמשך עבודתנו המשותפת לקידומו של המקום הייחודי הזה".
ג’יימס סניידר מונה למנכ''ל מוזיאון ישראל בשנת 1997 והוביל אותו לצמיחה הדרמטית ביותר מאז היוסדו על-ידי טדי קולק, ראש העיר האגדי של ירושלים, לפני למעלה מ-50 שנה. בתקופה זו הוכפל מספר המבקרים במוזיאון, מממוצע של כ-400,000 ליותר מ-800,000; הקרנות הצמיתות שעומדות לרשותו צמחו פי 5 לכ-200 מיליון דולר. ג’יימס היה הרוח החיה גם בכל הקשור בפיתוחו הפיזי והארכיטקטוני המקיף של המוזיאון שנפתח מחדש בשנת 2010, לאחר השלמת פרויקט ההתחדשות וההרחבה בהיקף של 100 מיליון דולר שבעקבותיו אוחדו האגפים השונים של המוזיאון לכדי חוויית ביקור אחת בשטח כולל של 80 דונם, וגם הוכפל שטח התצוגה של המוזיאון בגלריות ששטחן 20,000 מ"ר, זאת תוך צימצום של 30% במספר המוצגים על מנת להשיג בהירות רבה יותר לגבי הנרטיב האוניברסלי של המוזיאון.

במהלך תקופת כהונתו של ג’יימס גם הורחבו אוספי המוזיאון בכל התחומים בהיקף של כ-55,000 מוצגים חדשים, בכלל זה עבודות אמנות בודדות ואוספי אומנות שלמים; פעילות זו הגיע לשיאה בשנת 2015, שנת היובל להקמת המוזיאון, אשר בה לבדה נוספו למוזיאון 20 אוספים חשובים וכ-500 עבודות אמנות בסך הכל. בין האוספים והיצירות האלה בולטים במיוחד: בתחום הארכיאולוגיה: אוסף רנה ורוברט בלפר לזכוכית עתיקה ועתיקות יווניות-רומיות ואוסף מתקופת הברונזה האירופאית של משפחת דמירג'אן; בתחום האמנות והחיים היהודים: המשנה תורה לרמב"ם (1457), אשר נרכש במשותף על-ידי מוזיאון ישראל ומוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו-יורק ; בתחום האמנות: יצירתו של ניקולס פוסן "חורבן בית המקדש בירושלים" (1625), עבודתו של רמברנדט "פטרוס בבית האסורים" (1631), אוסף ארטורו שוורץ לדאדא וסוריאליזם, עבודתו של ג'קסון פולוק "קומפוזיציה אופקית" (1949), אוסף הריאט ונואל לוין לצילום, עבודתו של גרהרד ריכטר "ציור מופשט" (1997); ובתחום האמנות העכשוית, שבו התבצעה על-ידי המוזיאון רכישה מקיפה של אמנות עכשווית בינלאומית ובה עבודות שהוזמנו על-ידי המוזיאון מאמנים בולטים כמו: אולאפור אליאסון, אניש קאפור, ודאג ומייק סטארן.
ג’יימס עסק רבות גם בקידום המעמד והנראות של המוזיאון בארץ ובעולם, זאת באמצעות סדרה שאפתנית של תערוכות מתחלפות בירושלים ותערוכות נודדות בעולם, מצפון אמריקה ודרומה דרך אירופה ואסיה. תערוכות אלה כללו גם כמה מתערוכות שנת ה-50 למוזיאון: "קיצור תולדות האנושות: התערוכה" (2015), בה הוצגו 14 פריטים מרכזיים מאוספי המוזיאון מהתקופה הפרהיסטורית ועד ימינו ו-"לילה יורד על ברלין: יצירות נבחרות מהגלריה הלאומית הגרמנית 1905 – 1945" (2015); וכן תערוכות שהוצגו בשנים האחרונות: "ג’יימס טורל: מקום לאור" (2014), "שפת הלבוש: ארון הבגדים היהודי" (2014) "הורדוס: מסעו האחרון של מלך יהודה" (2013), "חסידים: לא מה שחשבתם" (2012) ,"ויליאם קנטרידג': חמישה נושאים" (2011) , "פיקדון" ו"של מי התמונות האלה" (2008), שתי תערוכות משמעותיות על אמנות שנבזזה בזמן מלחמת העולם השנייה, ו-"סוריאליזם ומה שמעבר במוזיאון ישראל" (2007), תערוכות אשר נדדו מסביב לעולם בשנת 2009 ובשנת 2014-2015.
כמו כן עסק ג’יימס בטיפוח ובהרחבה של מעגל ארגוני הידידים של המוזיאון בעולם והרחיבו ל-16 מדינות, ובחיזוק התשתית הפיננסית לתמיכה בהרחבת האוספים, התקציב השוטף של המוזיאון, הגדלת הקרנות הצמיתות, הפיתוח הפיזי, התערוכות, והתכניות והאירועים לקהליו המגוונים של המוזיאון.