האמנית איילת פולק מציגה את יצירותיה ביריד אמנות בשטרסבורג

בתור ילדה הייתה איילת מאד יצירתית: מציירת המון, שרה, ממציאה שירים וסיפורים, חולמת ורוקדת. הייתהמחוברת מאד לטבע. מאד שונה משאר הילדים.
ולדבריה:"רק תחומי היצירה והטבע העסיקו אותי, ולשאר הדברים הרגילים שמעסיקים את רובם ככולם לא התחברתי. למשל את הלימודים לא סבלתי, מלבד שיעורי אמנות ומוסיקה, בהם שחיתי כדג. מאוחר יותר בילדותי גם ניגנתי בכינור ובפסנתר (וחלילית כמובן) והשתתפתי בהופעות רבות. בכל התחומים האלו של אמנות ויצירה הייתי מאד מוערכת (בניגוד גמור לכל שאר התחומים...) הייתי מאד מאד לבד, ולא מקובלת. אבל תמיד כשהיה צריך לכתוב שירים או להכין תפאורה, לצייר או לנגן, זה היה תפקידי. בהיותי כבת 10 השתתפתי בתחרות חנוכיות של הקיבוץ (עם כל המבוגרים). יצרתי חנוכיה מביצים וזכיתי במקום הראשון! כשבגרתי, כחלק ממשבר ההתבגרות, התנכרתי לכל מה שהוא אני. ניסיתי להיות ככולם (לא שזה עבד...) וחלק מכך היה נטישה טוטאלית של עולם הציור העשיר שלי. המשבר של נטישת כל עצמי היה חושך כפול ומכופל. עם חזרתי בתשובה הגעתי לבית מדרש יוצר שבמעון. שם למדו אמנות בשילוב עם קודש. עם הרבה חששות החלטתי לנסות ולטעום, ולראות מה יהיה. התחלתי ללמוד שם אמנות עם רותי ונטורה ור' טוביה כץ שמאד מאד אהבוני והעריכוני. ר' טוביה כה העריך ואהב את יצירותי , ואף שמאד נהניתי מכך, לא כל כך הבנתי מדוע. שם טעמתי לאט לאט מחדש טעמה של אמנות, וציור בפרט, מתוך נפש בוגרת יותר. גיליתי מחדש את מקומי בעולם, את נפשי האמנותית אשר בעיקר בשטח זה של צורה וצבע, בשיח שבין נפש ומכחול, מוצאת היא את חייה ואושרה, את מקומה! למדתי שם שנתיים וראיתי שזו דרכי היחידה בה אני רוצה בחיי, בה יש לי חיים... הייתי בכמה קורסים אצל סמדר כץ בת"א, ולמדתי מספר שיעורים אצל ציירת מבת עין, שהדריכה אותי בתחום צבעי המים. המשכתי לעסוק בציור גם לאחר שנתיים של לימוד במעון. בין השאר גם ציירתי הרבה ציורי קיר ע"פ הזמנה. לאחר שהתחתנתי ונולד בני הבכור, החלטתי שוב לנטוש את האמנות כדי להשקיע אך ורק בילדים. אך לאחר כמה שנים של גידול הילדים נטו, נפשי בערה בה ושרפה, כי את שלה לא קבלה. עד שלאחר לבטים בין מוסיקה לציור, שבתי לצייר. ה' הנחני חזרה לציור דווקא, כי זהו תיקון נפשי בעולם. נפשי מאד רוחנית ומנותקת מעולם החומר והמעשה, והציור מחבר אותי לכאן. מה שלא כן מוסיקה- עמה אפשר לטוס אל על, ונטוש עולם הזה כליל. חזרתי לצייר אצל רותי, ובשלב מסוים היא הציעה לי להמשיך הלאה. הלכתי ללמוד אצל ר' טוביה בירושלים. בשנים אלו נכנסתי לעומק צבעי השמן, אותם אני אוהבת יותר מכל. במשך תקופה למדתי גם אצל סילביה ברעם. תוך כדי כך למדתי באופן עצמאי את שיטת הציור האינטואיטיבי של פינקי פיינשטיין. גם ממנה קיבלתי תובנות רבות.
היום אני מציירת המון בסטודיו שבביתי, בעיקר בשמן. אני גם מעבירה חוגי ציור לילדים, וסדנאות של חיבור ציור רוח ונפש לנשים.
אני מרגישה שהמסע עוד ארוך, ועוד רב הנסתר על הגלוי. יש לי עוד המון ללמוד ולגלות על הציור, עלי ועל מה שביננו, וכל גילוי יקרב אותי בע"ה אל מקומי ואושרי הנכספים. יש לי המון חלומות ותכניות לשפע של ציורים. יש לי גם חיבור רב בין אהבת הציור לאהבת הטבע, אשר שניהם טבועים בי. מאז הגעתי לעולם, אני מטפחת את גינתי ושואבת ממנה את ציורי, ומהם אליה.
החלום להאיר ולהיות מוארת"
איילת מציגה בימים אלו את יצירותיה ביריד האמנות ארטאקספו שטרסבורג

דף האמן בפייסבוק:
https://www.facebook.com/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A7-%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA-Ayelet-polak-oil-paintings-195155143992957/?fref=ts