לא השקה, אלא דיון ספרותי-פילוסופי על הבמה.
שחר גבאי, סופר ישראלי הנע בין ישראל, אירופה ואפריקה מגיע לבית אורי צבי-גרינברג בירושלים, לדיון על ספרו "סיפור" עם העורך, ד"ר אסיף רחמים ועם מירב סלהוב.
יום ב', ה-2 למאי, בית אורי צבי גרינברג, ירושלים. בשעה 20:30
הרומן "סיפור" - ספרו השלישי של שחר גבאי שיצא בסוף 2021 הוא מעבדה לרעיונות של תודעה, זיכרון, הכרה אנושית וכינונה של זהות. הספר שכתיבתו נמשכה כשמונה שנים הוא מסמך פסיכולוגי ופילוסופי מרתק שיורד לבסיסה של ההוויה האנושית ומפרק אותה לגורמים, עובר במחוזות הטירוף ואבדן הדעת, ובוחן לעומק כיצד ה'אני' מתכונן לפי הסיפורים שאנו מלקטים בדרך. במרכזו דמות גיבור משוטט נטול זיכרון וזהות. בהיעדר אישיות משל עצמו הוא משתרג כמו כספית מותכת אל תוך נפשן של הדמויות שהוא פוגש בדרך או מעלה מתוך שברי זיכרונותיו, עד שהוא מאמץ את סיפורן.
ביום שני, השני למאי, יתקיים בבית אורי צבי מפגש שכולו מוקדש לעיון בשאלות המרתקות שחולפות לכל אורך ורוחב "סיפור". מאת שחר גבאי. ספר עם שם גנרי, שהוא הכי לא גנרי בעולם. לשם כך יפגשו על הבמה מחבר הספר, יחד עם העורך, דוקטור אסיף רחמים, משורר וחוקר ספרות באוניברסיטה העברית. את המפגש תנחה היוצרת מירב סלהוב, מהמחלקה לספרות באוניברסיטת בן גוריון.
לדברי המחבר: "כשסיפור יצא בדיוק הייתי בדרכי חזרה לאפריקה, לעבוד על הספר החדש ,ללא זמן או חשק להשקות. בכלל, השקות ספרותיות על פי רוב מעייפות אותי. אבל חצי שנה לאחר מכן, כשחזרתי שוב ארצה, הרגשתי שבכל זאת יש לי רצון לציין באיזה טקס את המסע הארוך שעברתי עם הספר הזה, ואת נקודת סיומו. אבל לא השקה רגילה, שמפרסמת את הסופר והספר, אלא משהו שמעניין אותי מעט יותר, דיון פילוסופי - פסיכולוגי בהשראת הספר, על הנושאים שריתקו וממשיכים לרתק אותי בחיי: על זהות, על זיכרון, על ערפולם או חוסר עקביותם או אובדנם של שני אלו; על הגוף, על הזיכרון שאצור בו וזהותו, אל מול התודעה; על הונאה עצמית, על טראומה ודיסוציאציה, על האני כאשר הוא נפגש עם האחר ועם העולם, ועל השאלה שבמידה רבה הנחתה את מהלך הכתיבה של ספר זה. "סיפור הוא ספרו השלישי של גבאי – קדמו לו סיפורו של סול (ברנש, 2014), והנובלה "הגלגול", (פרויקט "ירושלים החדשה – בין אוטופיה לדיסטופיה", אצ"ג 2018 )
